אף אחד לא האמין בכריס פול, אפילו לא הג'נרל מנג'ר החדש שלו, שזה עתה הביא אותו לקבוצה.
"בקיץ הזה, הסיפור של אוקלהומה סיטי ת'אנדר עובר לשלב חדש. בשבועות האחרונים נפרדנו מכמה שחקני מפתח שלנו... הקבוצה הגדולה הבאה של הת'אנדר נמצאת שם בחוץ, איפשהו, אבל ייקח זמן לבנות אותה. אוקלהומה סיטי מצפה, וראויה להצלחה ברמה גבוהה וזה מה שמניע אותנו. אבל אני רוצה להיות כן וריאלי לגבי התהליך שנצטרך לעבור כדי להגיע לשם", כתב סאם פרסטי במכתב פתוח לאוהדי הקבוצה, אשר פורסם ב-25 ביולי ב"The Oklahoman" המקומי.
15 ימים קודם לכן, OKC שלחה את פול ג'ורג' לקליפרס, לבקשתו, תמורת היהלום הצעיר שיי גילגס אלכסנדר, דנילו גלינארי ושלל בחירות דראפט עתידיות. עוד שישה ימים עברו והסמל הגדול בתולדות המועדון, ראסל ווסטברוק, הועבר ליוסטון, לבקשתו, עבור CP3 ועוד מלא בחירות דראפט עתידיות. הבנייה מחדש של אוקלהומה סיטי יצאה לדרך. הבעיה: פרסטי שכח כנראה לשלוח לכריס פול את המכתב שלו והגארד, שמעולם לא פגש אתגר שהוא לא אהב, מגיב בהתאם.
במקום עונת בנייה בקרקעית הליגה, עם סגל שרק רוצה לעבור למחוזות אחרים ובחירות דראפט גבוהות שנערמות, אוקלהומה סיטי מוצאת את עצמה חזק במאבק על המקום השישי במערב והקרדיט לכך הולך לשחקן שהחוזה פלוס הגיל שלו אמור היה לתקוע את כל העסק, בדיוק כמו שפרסטי תכנן לשנים של הריבילד. כריס פול, אחרי חצי עונה, נראה פתאום כמו אולסטאר לכל דבר.
פול, נראה כמו אולסטאר (getty)
הת'אנדר פתחו את העונה כמו שכולם ציפו מהם, עם הרבה הפסדים. ב-23 בנובמבר, אחרי חודש אחד בדיוק ושני הפסדים רצופים ללייקרס, הם עמדו על מאזן 10:5 ובמקום ה-12 במערב, מרחק שלושה משחקים מהמקום האחרון בליגה.
אלא שפתאום, משהו השתנה, בעיקר בקלאץ'. זה התחיל עוד שבוע קודם, עם ניצחון על פילדלפיה בהארכה ונמשך בחודש וחצי האחרונים עם ניצחון ב-3 נקודות על הווריירס, בק-טו-בק ב-5 ו-3 נקודות על ניו אורלינס, ניצחון בהארכה על מינסוטה, ניצחון ב-3 נקודות על שיקגו, ניצחון ב-4 נקודות על ממפיס, ניצחון ב-6 נקודות על הקליפרס, ניצחון בהארכה על שארלוט, ניצחון בנקודה בטורונטו, ניצחון ב-5 נקודות על דאלאס, ניצחון ב-6 נקודות על סן אנטוניו וניצחון בהארכה על ברוקלין.
ה-92:113 העצום על יוסטון בסוף השבוע האחרון, במשחק החזרה הביתה של ווסטברוק ומול הקבוצה שזרקה את פול מכל המדרגות רק שנתיים אחרי שהביאה אותו וכמעט זכתה איתו באליפות, היה רק הדובדבן שבקפצת עבור CP3 וההצגה שלו שם, בתוספת המהלך המבריק בו העביר את הכדור בין הרגליים של איזייאה הרטנשטיין מהרוקטס, גרמו ל-BFF לברון ג'יימס להתלהב ברשתות החברתיות.
הניצחונות הצמודים מספרים את סיפור העונה המפתיעה של הת'אנדר עד כה. ב-NBA סופרים סטטיסטיקות ל"משחקי קלאץ'" - בתוך חמש הדקות האחרונות, בפער של חמש נקודות ומטה לאחת משתי הקבוצות.
ל-OKC יש לא פחות מ-28 משחקים כאלה העונה (!), מתוך ה-39 שקיימה בסך הכל. היא ראשונה בליגה בתחום הזה, ראשונה בכמות הניצחונות בקלאץ' (17, כמו יוטה), שמינית באחוזי ההצלחה במשחקים צמודים (60.7), שנייה בכמות הנקודות שהיא קולעת בדקות האלה (10.8), ראשונה באחוזים מהשדה (51.8), שמינית באחוזים לשלוש (37.1), שלישית באחוזים מהקו (87.1), שלישית בחטיפות (0.8) ושלישית בפער הנקודות (פלוס 2.2, אחרי יוסטון ומילווקי).
או בקיצור, אוקלהומה סיטי מצליחה לכל הפחות לכפות כמעט על כל היריבות שלה משחקים צמודים. יש לה 11 הפסדים במשחקי קלאץ' העונה, מתוך 17 הפסדים בסך הכל, כך שגם כשהיא לא מנצחת, היא לרוב נמצאת שם. וכשכריס פול משחק ככה, עם יצר לנקמה/הוכחה משוגע שמזכיר את ימי הזוהר הצעירים שלו (הקריירה שלו התחילה באוקלהומה סיטי, למי ששכח...), אם הקבוצה נשארת באזור, הוא כבר יידע לקחת עבורה לא מעט משחקים.
כך היה למשל נגד הנטס, עם 20 נקודות ברבע הרביעי ובהארכה, מתוך 28 במשחק כולו, כולל שני סלים ששלחו את המשחק לחמש הדקות הנוספות. כך היה בטורונטו, עם סל דקה לסיום ואסיסט מנצח לגילגס אלכסנדר. או מול שיקגו, עם חמש שלשות ברבע הרביעי שסידרו W אחרי פיגור שכבר הגיע ל-26 נקודות.
פול, שלא רק מנהיג, אלא גם מטפח נהדר את גילגס אלכסנדר (הסיפורים שיוצאים מחדר ההלבשה של OKC מחמיאים לו מאוד בתחום המנהיגות, אחרי לא מעט שנים בהן נחשב לרודן וחבר לא טוב לקבוצה, מה שגרם בין היתר לפיצוץ עם ג'יימס הארדן או הלוב-סיטי של הקליפרס), מוביל את הליגה בנקודות בממוצע לדקות הקלאץ' (3.7), עבור שחקנים שרשמו לפחות 20 הופעות כאלה העונה (כדי לסנן כל מיני קיירי אירווינגים למיניהם).
הוא קולע יותר זריקות מהשדה מכל אחד אחר בדקות האלה (1.3), בלמעלה מ-50 אחוזי דיוק וגם מגיע לקו המון (שישי בליגה). הוא תשיעי באסיסטים וחמישי בחטיפות והוא שביעי במדד הפלוס-מינוס לקלאץ' (שוב, לכאלה ששיחקו 20 משחקים ומעלה), כאשר בין היתר מקדימים אותו לא פחות משלושה מחבריו לקבוצה: סטיבן אדאמס, דניס שרודר וגילגס אלכסנדר. אם המשחק "מונח על הרצפה", כמו שהאמריקאים אוהבים לומר, לת'אנדר יש סיכויים טובים מאוד להרים אותו וכך, הם מוצאים את עצמם בעמדה לא צפויה בעליל אחרי כחצי עונה.
אז איך תראה חצי העונה הבאה של אוקלהומה סיטי? קשה מאוד לנחש. קודם כל, כי פול, כפי שהוכח יותר מדי פעמים לאורך הקריירה ובעיקר בשנים האחרונות, פציע מאוד. בינתיים הוא על 39 הופעות מ-39 משחקים העונה, אבל באף אחת משלוש השנים האחרונות לא רשם יותר מ-62 משחקים ורק שלוש פעמים לאורך הקריירה הגיע ל-80 ומעלה.
אפשר רק לקוות שהוא לא מתיש את עצמו (הדקות שלו, 31.8 למשחק, די דומות לכל העונות האחרונות), כי יהיה מאוד חבל שעונה כל כך מפתיעה ממי שכבר חשבנו שראינו ממנו הכל, מי שהיינו בטוחים (אפילו פרסטי!) שכבר נמצא עמוק בדרך למטה, תיגמר באמצע, בלי התראה מוקדמת.
אם פול יוכל לסחוב עד הסוף, ולהמשיך לפתח את גילגס אלכסנדר ולקבל תמיכה מגלינארי והמאמן בילי דונובן, שבעצמו נמצא בעונה פנסטסית, אוקלהומה סיטי בהחלט תוכל להיחשב כהפתעה הנעימה של העונה וסדרת פלייאוף פיצוצית בינו לבין אחת האקסיות, לוס אנג'לס קליפרס או יוסטון, או לחלופין אולי קרב נהדר עם לברון והלייקרס, תוכל להפוך למציאות מרגשת.