$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אחד בדור. "לוקה דונצ'יץ' יכול להיות הגדול אי פעם"

בתקשורת האמריקנית היללו את כוכב דאלאס אחרי ההצגה מול הקליפרס. גם לברון ("באנג באנג"), קרי ("זה מגוחך") ו-ווייד ("אנחנו לא ראויים לזה") התלהבו. כל התגובות והשיאים

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   24.08.20 - 10:28

תגיות: NBA

Getting your Trinity Audio player ready...

ב-1978, יהונתן גפן הוציא את השיר "איך שיר נולד?", כחלק מספר שירי הילדים המפורסם "הכבש השישה עשר". 42 שנים אחר כך, נשאלת שאלה מעניינת לא פחות - "איך אגדה נולדת?", והלילה (בין ראשון לשני) לוקה דונצ'יץ' עזר לנו לענות עליה. ספורטאים אמנם לא הופכים לאגדות בן לילה, אבל לכל הספורטאים הגדולים באמת יש את הרגעים שחיזקו להם את ה"קייס" בדרך למעמד העל-אנושי. משחק 4 בין דאלאס לקליפרס היה כזה עבור דונצ'יץ', בעיקר כי הוא לא היה אמור לקרות.

הוא לא היה אמור לקרות כי אין סיבה שילד בן 21 יסיים עם שורה סטטיסטית של 43 נקודות, 17 ריבאונדים ו-13 אסיסטים במשחק הרביעי שלו בפלייאוף. הוא לא היה אמור לקרות כי לוקה היה בספק להתמודדות אחרי שסבל מכאבים בקרסול, וקריסטפס פורזינגיס נעדר בגלל פציעה. הוא לא היה אמור לקרות כי דאלאס הייתה בפיגור 21 מול הפייבוריטית לזכייה באליפות.  

בדיוק בגלל כל הסיבות האלה, שמופיעות בכל ההצגות הגדולות בהיסטוריה בצורה כזו או אחרת, ה-133:135 של דאלאס הפך מ"עוד משחק מרשים" לכזה שידובר גם בעוד 20 שנה בסרט הדוקומנטרי שיעשו על דונצ'יץ' (בבקשה שיראיינו את בובאן מריאנוביץ' בגיל 52). במשחקים הקסומים האלה נוצרת הרגשה שכל הכוכבים מתחברים ואין שום דבר שיכול לעצור את אלוהי הכדורסל מלכתוב סוף מושלם, אז במשחק מס' 4 הם דאגו לסל ניצחון עם הבאזר של דונצ'יץ'. ממש כמו סצנה מסרט. וככה, אגדות נולדות.

בארצות הברית, כמובן, נותרו המומים מהתופעה הזאת שנקראת לוקה דונצ'יץ'. לברון ג'יימס מסר את ברכת המלך שלו עם ציוץ מהיר, דוויין ווייד כתב: "וואו, אנחנו לא ראויים לזה", וגם סטף קרי נותר בלי הרבה מילים, כשצייץ "זה מגוחך". בוב ראיין (74), אחד העיתונאים הבכירים בארצות הברית, שסיקר את בוסטון של שנות ה-70 וראה שחקן או שניים בחיים, אמר: "ראיתי כל שחקן גדול ב-60 שנה האחרונות. לוקה עוצר לי את הנשימה".

גם גיבור המשחק התרגש מהרגע: "המון רגשות צפים, יש לנו חבורה מדהימה של אנשים. לוס אנג'לס קליפרס אחת הקבוצות הטובות בליגה אבל הראינו את הלב שלנו והוכחנו שאנחנו מסוגלים להילחם. זה מאוד מרגש".

צפו בראיון המלא של דונצ'יץ' לאחר המשחק הכי גדול בקריירה שלו>>>

משחקים גדולים יודעים להיכנס לא רק ללב ולזיכרון, אלא גם לספרי ההיסטוריה, עם מספרים שלא רואים כל יום. אז הנה מיטב השיאים מהקונצרט הסלובני:

* דונצ'יץ' הפך לשחקן השלישי בהיסטוריה שמסיים משחק פלייאוף עם 40+ נק', 15+ ריבאונדים ו-10+ אסיסטים (השניים הקודמים: אוסקר רוברטסון ב-1963 וצ'ארלס בארקלי ב-1993)

* רק שחקן אחד בהיסטוריה קלע יותר נקודות מדונצ'יץ' במשחק פלייאוף בו סיים עם טריפל דאבל (ראסל ווסטברוק ב-2017 עם 51)

* דונצ'יץ' השחקן הכי צעיר שקלע סל ניצחון על הבאזר במשחק פלייאוף

* השחקנים היחידים שקלעו 40 נק' + סל ניצחון על הבאזר בפלייאוף כשהם בפיגור: לוקה דונצ'יץ' ומייקל גורדן (עשה את זה במהלך המפורסם "The Shot" נגד קליבלנד ב-1989)

 * דונצ'יץ' השחקן הראשון בתולדות הפלייאוף שמסיים משחק עם לפחות 43+ נק', 17+ ריבאונדים ו-13+ אסיסטים

* דונצ'יץ' הפך לשחקן התשיעי בהיסטוריה שרושם טריפל דאבל בשני משחקי פלייאוף רצופים

* חוץ מדונצ'יץ', שני השחקנים היחידים שהשיגו יותר מטריפל דאבל אחד בפלייאוף עד גיל 21: מג'יק ג'ונסון ולברון ג'יימס

* כבר אחרי ארבעה משחקי פלייאוף, דונצ'יץ' השווה את כמות הטריפל דאבלים של מייקל ג'ורדן בפלייאוף בקריירה

גם החברים בחדר ההלבשה ידעו להעריך את המשחק ההיסטורי:

טריי ברק הציג את אחד המשחקים הטובים בקריירה שלו, עם 25 נק' (10 מ-14 מהשדה), אבל גם הוא ידע שהערב הזה היה שייך לדונצ'יץ': "הוא משחק עם תשוקה מסוג אחר. הוא לא נרתע מאף אחד, זה לא משנה מי מדבר אליו. ברגע ששחקני היריבה מדברים אליו, הרמה שלו עולה וזה מה שקרה הלילה. לוקה העלה את הרמה שלו, כמו שמצופה מכוכב, ואנחנו הלכנו בעקבותיו". למרות סל הניצחון המדהים, הרכז לא היה חסיד גדול של המהלך האחרון: "האמת, כשהכדור יצא לו מהיד, אמרתי לעצמי שהוא יכול היה להשיג זריקה טובה יותר. אבל היי, הוא קלע את זה. זה ניצחון גדול ואנחנו חייבים להמשיך מהנקודה הזו".

למי ששכח, במשחק הקודם דונצ'יץ' ירד לחדר ההלבשה כשהוא לא מסוגל לדרוך על הרגל, והחזרה שלו לסדרה נותרה בסימן שאלה. אז לא רק שהוא חזר לסדרה, הוא גם קבע שיא קריירה בדקות (46). מאמנו ריק קרלייל ידע שלכוכב שלו היו הרבה תכנונים למשחק 4, אבל לנוח על הספסל לא היה אחד מהם: "שום דבר לא היה מונע ממנו להישאר על הפרקט. הוא המשיך לומר לי שמצבו בסדר ושהוא ישחק כל עוד הקבוצה צריכה אותו. אפילו לא הוצאתי אותו לפני הפסקות הרבעים, זה היה מוביל לריב ולא היה לי כוח לזה היום. היינו צריכים אותו על הפרקט". קרלייל גם התייחס לסיום המותח: "תשמעו, אנחנו יודעים שיש לילד הזה חוש טבעי לרגעי דרמה. הוא גם נותן 'שואו' והוא גם שחקן מצוין. לוקה חי בשביל הרגעים האלה, הוא חסר פחד".

כעת, כל הנותר לנו הוא לחכות למספר משחק 5 בין שלישי לרביעי (04:00), לצפות שוב במהלכים של משחק 4, ולומר מילה אחת: הללוקה.