באולפן של TNT, לפני משחק מספר 6, שאקיל אוניל קרא בטעות לכוכב הקנדי של דנבר "ג'מאל מרפי". מצד אחד, אפשר להגיד 'טעות, קורה'. מצד שני, ג'מאל מארי, שסיפק עוד משחק היסטורי של 50 נקודות, הגיע לרף כל כך גבוה בפלייאוף הנוכחי שפשוט אוסר כל טעות בשם שלו. כנ"ל לגבי מיצ'ל, שהערב קלע "רק" 44. אז לפני שנגיע לתגובות ולמספרים, בואו נתמקד רגע במסקנה העיקרית שאפשר וצריך לקחת מהסדרה הנפלאה בין דנבר ליוטה, עוד לפני משחק 7: דונובן מיצ'ל וג'מאל מארי הפכו לסופרסטארים.
עכשיו אפשר להתחיל. ראשית, המספרים מה-107:119 של דנבר על יוטה: מיצ'ל עם 44 נקודות, 14 מ-25 מהשדה (56%) ו-9 מ-13 משלוש (69.2%). לא רע, אבל ניתן לשורה הסטטיסטית של מארי לענות במקומנו: 50 נק', 17 מ-24 מהשדה (70.8%) ו-9 מ-12 מחוץ לקשת (75%).
אפשר להשתמש בהרבה סופרלטיביים, אבל "יוצא דופן" לא אחד מהם, כי משחק 6 היה בסך הכל עוד קטע מופע מתוך הצגה היסטורית בדמותה של סדרת כדורסל. אלו המספרים של שני הגאנרים לאורך כל הסדרה:
מיצ'ל: 38.7 נק' למשחק, 54.8% מהשדה, 55.4% משלוש ו-94.6% מהקו.
מארי: 34 נק' למשחק (47.3 בשלושת המשחקים האחרונים), 58.5% מהשדה, 57.4% משלוש ו-91.3% מהקו.
המספרים האלה כמובן הכניסו את השניים לספרי ההיסטוריה, וככל שהסדרה מתקדמת הם רק מתקרבים לעמודים הראשיים. הנה:
- מארי הפך לשחקן הראשון שקולע 50+ נק' ב-70% במשחק פלייאוף, מאז צ'ארלס בארקלי ב-1994
- מארי הפך לשחקן הראשון שקולע 40+ נק' בשלושה משחקי פלייאוף רצופים, מאז אלן אייברסון ב-2001
- רק ארבעה שחקנים קלעו 50+ פעמיים בסדרת פלייאוף אחת: מייקל ג'ורדן, אלן אייברסון ו... מארי ומיצ'ל בסדרה הזאת. זאת כמובן הפעם הראשונה שדבר כזה קורה באותה סדרה
- מארי קלע 142 נקודות בשלושת משחקי הפלייאוף האחרונים שלו. היחידים שקלעו יותר בשלושה משחקים בפלייאוף, הם ג'רי ווסט ב-1965 ומייקל ג'ורדן ב-1988
- מארי הפך לשחקן שקלע הכי הרבה נקודות בסדרה בתולדות דנבר, בעוד שמיצ'ל הפך לשחקן שקלע הכי הרבה נקודות בסדרה אחת בתולדות יוטה. מארי, אגב, עקף את כרמלו אנתוני והוא נבחר ע"י דנבר הודות לבחירת דראפט של הניקס שהגיעה כחלק מהטרייד על "מלו".
ההצגה של מארי נמשכה גם בראיון שלאחר המשחק, במהלכו פרץ בבכי והסביר את היכולת שלו: "אני רק רוצה לנצח. בחיים, אתה צריך למצוא דברים שהם שווי ערך עבורך, שאתה תילחם עבורם. אנחנו ב-NBA מצאנו משהו ששווה להילחם בשבילו כיחידה אחת". הקנדי נועל נעליים עם הפנים של ברנה טיילור וג'ורג' פלויד שנהרגו ע"י המשטרה האמריקנית, והוא ניסה להסביר מה הנעליים הללו מהווים עבורו: "יש להן משמעות אדירה בשבילי. אני משתמש בהן בתור סמל שנותן לי ולשאר העולם את הכוח להמשיך להילחם. הנעליים האלה נותנות לי חיים. למרות שהאנשים האלה לא בין החיים, הם נותנים לי חיים. הם נותנים לי את הכוח להמשיך להילחם בעולם הזה, וזה מה שאני אמשיך לעשות".
צפו בראיון המלא והמרגש>>>
משחק כזה אמוציונלי, היסטורי ומהנה, לא יכול שלא לספק תגובות ראויות. מהעצבים של מיצ'ל בעקבות ההפסד, דרך ההתלהבות מהדו-קרב ברשתות ועד התמונה המרגשת של מארי. הנה המיטב: