אחרי פתיחת עונה לא פשוטה, עם היעדר קהל, בעיות לוגיסטיות וכמובן הקורונה שמרחפת מעל הכל - קשה להאמין, אבל עונת ה-NBA לשנים 2020/21 כבר הגיעה אל מחצית הדרך. השנה הכי מורכבת של הליגה כנראה מאז היווסדה, רושמת תוצאות מפתיעות: היא עדיין ספקית סיפורים נהדרת, של אנשים ושל קבוצות, ויש את כל היסוד להאמין שזה יימשך גם בחצי העונה הקרובה. אז הנה כמה נקודות ששווה לשים אליהן לקראת המשך הדרך, סביב משחק האול סטאר.
לברון ג'יימס וכריס פול - הם עדיין כאן
שניים מהשחקנים הוותיקים ביותר בליגה לא הולכים לשום מקום, וממשיכים להוכיח שאי אפשר לקחת אותם כמובנים מאליהם. כמובן, האלוף המכהן נמצא בראש הרשימה - לקינג ג'יימס, אחרי 35 משחקים העונה, יש ממוצע של 25.5 נקודות למשחק, 8.1 ריבאונדים ו-7.8 אסיטסים למשחק. הלייקרס שלו אמנם לא ראשונים במערב (רק במקום השני, תכף נתעסק במי שמוליכה את הטבלה), וספגו 11 הפסדים כשבכל העונה שעברה היו להם רק 19, אבל הוא ממשיך לשמור על יציבות ועקביות גם בגיל 36.
אבל עם כל הכבוד למותג הנצחי ששמו לברון, שימו לב גם לכריס פול: בן דורו של ג'יימס עבר בקיץ לפיניקס, במהלך שלגמרי הוכיח את עצמו. בפרפראזה על ראובן עטר, הוא בדיוק "התוסף לדלק" שהסאנס היו צריכים, כדי להתקרב לפלייאוף לראשונה מזה 11 שנה - עם 16.4 נקודות, 4.7 ריבאונדים ולא פחות מ-9 אסיסטים למשחק. פיניקס כרגע רביעית, עם מאזן 11:22, וביחד עם דווין בוקר, דיאנדרה אייטון, ג'יי קראודר והחבורה - מסתמנים כמי שיכולים בהחלט לחזור לימי הזוהר של תחילת שנות התשעים.
יוטה ג'אז - ימי הזוהר שוב כאן?
כל מי שראה את "הריקוד האחרון", לא יכול היה להתעלם מאחת היריבות העיקשות שהיו לשיקגו הגדולה ההיא: יוטה ג'אז, כמובן, עם הצמד שבכותרות, קארל מאלון וג'ון סטוקטון. הרבה עבר על המועדון מאז; שני הגדולים כבר מזמן בפנסיה, אפילו ג'רי סלואן כבר הלך למכור בייגלך, אבל הג'אז - אולי כמחווה למאמן האגדי - נמצאים ברנסנס מרשים.
אחרי שנים ארוכות של דשדוש, העונה אחרי מחצית הדרך הם במקום הראשון במערב, עם מאזן מרשים של 8:27 - שהוא, כמובן, הטוב בליגה. וגם כאן, יש צמד מוביל - רודי גובר, מי שהיה שחקן ההגנה בשתיים משלוש העונות האחרונות, עם ממוצע של 14.2 נקודות למשחק ולא פחות מ-13.2 כדורים חוזרים; וכמובן דונובן מיטשל, הפרנצ'ייז פלייר, עם 24.4 נקודות משלו.
ג'וליוס רנדל והניקס - הם כאן?!
אל דאגה, המחשב שלכם בסדר, גם הסלולרי לא חזר להיות נוקיה 5610 - תגידו שלום לניו יורק ניקס, שקמו לתחייה. מי שנחשבים, ובצדק, למותג הכדורסל הכושל ביותר בליגה, חווים העונה התעוררות מעניינת: שמונה שנים מאז הפעם האחרונה, הם שוב נמצאים בתמונת הפלייאוף - מקום רביעי במזרח, עם מאזן של 18 ניצחונות ו-17 הפסדים.
אבל בעיקר, הניקס עשו מקום לג'וליוס רנדל, שהוכיח לכל מי שמאוכזב ממעמדו (אהלן דני אבדיה), שיש סיבה להאמין - רנדל הופך לשחקן משמעותי, בעונה השביעית שלו בליגה. רנדל מוביל את הניקס עם 23.4 נק' למשחק, 10.9 ריבאונדים ו-5.5 אסיסטים, והניקס - שלפני שנתים השיגו כל העונה 17 נצחונות בלבד! - פתאום נראים כמי שמסוגלים לעשות משהו מעבר ללזרוק עונה לפח כבר בחודש מרץ. גם להם, מתברר, יש סיבה להאמין.
אמביד, יוקיץ', אדבאיו - שובם של ה"ביג מנים"
חשבתם שהכדורסל הולך רק לגארדים ולקלעים? תחשבו שוב. השחקנים הפיזיים והחזקים חזרו בדלת האחורית, ויש להם וואחד נוכחות בצבע. ג'ואל אמביד, ניקולה יוקיץ' ובאם אדבאיו (אחד השחקנים שהיה הכי כיף לראות בפלייאוף של העונה שעברה), ממחישים כמה הכדורסל יכול ללכת גם ל"אנשים הגדולים" שמסוגלים להוביל קבוצות. יוקיץ', למשל, מוביל את דנבר נאגטס החזק עם 27.1 נקודות למשחק ו-11.1 כדורים חוזרים. בקיצור, אל תספידו עוד את העוצמה שבפנים - היא מסמנת קאמבק.
האליברטון או לאמלו - המאבק על רוקי העונה
כן, בדיון הזה בהחלט רצינו לראות את דני אבדיה, אבל גם בלעדיו יש סיפור מרתק: זה של טייריס האליבורטון, שנבחר רק במקום ה-12 ע"י סקרמנטו, אבל מצליח להפתיע את כולם - כולל 13.2 נקודות למשחק בעונתו הראשונה אי פעם, מה ששם אותו כמועמד המפתיע להיות האיש הכי חזק במשבצת הרוקי. אחד שכן הצליח לעמוד ב"הייפ", היה לאמלו בול - עם שם המשפחה המחייב, שהפך ל"גו טו גאי" של שארלוט עם 15.7 נקודות למשחק, והרבה מהלכים מרשימים.