יש שחקנים שמגיעים ל-NBA ככוכבים. כמו לברון ג'יימס שהוכתר כ"נבחר" בכיתה י"ב, או זאיון וויליאמסון שהפך לסנסציית רשת עוד בתיכון או לוקה דונצ'יץ' שהספיק לכבוש את אירופה לפני שלחץ את ידו של אדם סילבר. ויש את הצד השני של הסקאלה, בו ניתן למצוא כדורסלנים שהתחילו מלמטה, הפכו את סימני השאלה לסימני קריאה ויצרו סיפורי סינדרלה.
04:00 ישיר ב-5SPORT: משחק מספר 6 בין מילווקי לפיניקס בגמר ה-NBA
סיפור הסינדרלה הגדול ביותר בליגת הכדורסל הטובה בעולם בעשור האחרון שייך ליאניס אנטטוקומפו, ילד יווני לזוג הורים מהגרים ניגרים שהתחיל לשחק כדורסל רציני בגיל 15, לא בלט במסגרות השונות ומהליגה השנייה במולדתו הפך לאחד הכוכבים הכי נוצצים בעולם. חמש פעמים אולסטאר, חמש פעמים בחמישיות העונה, פעמיים MVP, ארבע פעמים בחמישיות ההגנה, פעם אחת שחקן ההגנה והחל מהלילה (בין שלישי לרביעי) ייתכן שלרשימה הזו נוסיף גם טבעת אליפות ו-MVP של סדרת הגמר.
בגיל 26 בלבד אנטטוקומפו הופך לאגדה לנגד עינינו. עם ממוצעים בגמר של 32 נקודות למשחק ב-61% מהשדה, 13 ריבאונדים ו-5.5 אסיסטים, אליהן ניתן להוסיף שני רגעים אייקוניים במיוחד, יאניס צריך עוד ניצחון אחד כדי להחזיר את האליפות למילווקי לראשונה מזה 50 שנה ולהפוך לאל יווני של ממש.
וכאן נשאלת השאלה - איך הכל התחיל? איך קבוצות NBA ידעו לעקוב אחרי ילד לא מלוטש מליגת המשנה ביוון ואיך פנאתינייקוס ואולימפיאקוס לא הביטו לעברו של הכישרון שיהפוך לגדול ביותר שיצא ממדינתם? ובכן, כדי לעזור לנו לענות על השאלה הזו, שוחחנו עם ירון ארבל , מנהל הסקאוטינג הבינלאומי של ניו אורלינס פליקנס וגם האיש הראשון ב-NBA שראה את הכישרון היווני ופתח את הדלת לשאר ארצות הברית.
"אחרי שלוש דקות של צפייה ביאניס חשבתי שאני הוזה"
"כשנכנסתי לסרטון היו שם משהו כמו 120 צפיות. כלומר, רק משפחה וחברים", סיפר ארבל. "זה היה הווידאו הראשון של יאניס שרץ ברשת. כסקאוטים אנחנו בדרך כלל לא מסתכלים על 'היילייטים', רק משחקים. אנחנו לא מתלהבים מכל וידאו ביוטיוב, אבל במקרה הזה אחרי המהלך הראשון עצרתי את הסרטון ולא ממש האמנתי למה שאני רואה. כעבור שלוש דקות סגרתי את הקליפ ושלחתי מייל לניו אורלינס. ביקשתי מהם שיגידו לי אם אני מטורף לחשוב שיש פה משהו או שאני סתם הוזה". תשע שנים אחר כך, אפשר לומר שהוא לא הזה.
כמה ימים לאחר מכן ארבל עלה על טיסה לכרתים כדי לצפות בכישרון הצעיר מקרוב, ולטענתו, הוא מעולם לא סיים לצפות באותו קליפ. הווידאו לפניכם:
VIDEO "הייתי הראשון מה-NBA שראה את יאניס"
"כשיאניס היה עולה לשחק בבוגרים הוא לא ממש השפיע על המשחק", המשיך. "גם ביוון הרבה מהאנשים שדיברנו איתם לא חשבו שמדובר במשהו מיוחד. פאו ואולימפיאקוס לא רדפו אחריו, הוא שיחק בסך הכל במועדון מקומי באתונה עם אולם מאוד מיושן, בלי מזגן ועם חדרי הלבשה לא מטופחים במיוחד. זה הרגיש קצת כמו עולם שלישי". מבין קבוצות היורוליג, הסקאוטים של ברצלונה ראו את יאניס שבועיים לפני ארבל, אך ניו אורלינס הייתה הראשונה ב-NBA וזמן קצר אחר כך הצטרפו למעקב גם דטרויט ואורלנדו ובהמשך עוד ועוד קבוצות.
על אף שאנטטוקומפו שיחק רק 13 דקות בהן רשם 5 נקודות (2 מ-3 מהשדה), ארבעה ריבאונדים ואסיסט, ארבל הספיק לאסוף כמה רשמים מהבחור הצעיר: "כבר אז היו לו נתונים אתלטים מבטיחים מאוד. היה לו שילוב של גובה, אתלטיות, תנועתיות, אלסטיות וידיים ארוכות בטירוף. מצד שני חשוב לזכור שהוא היה רחוק מאוד ממה שהוא נראה היום, הוא היה רזה וחלש. הגוף שלו עוד לא סיים לגדול (צמח עוד כמה ס"מ לאחר הדראפט)".
"יאניס לא היה מוכשר יותר מדי. לא הייתה לו קליעה, אפילו לא מהקו שזו אינדיקציה די טובה בדרך כלל ולא הייתה לו עמדה ברורה. הוא מאוד מאוד מאוד התקשה לייצר לעצמו מול שחקנים בוגרים אך מצד שני הייתה לו אינטליגנציית משחק ויכולת מסירה גבוהה מאוד כבר אז, בטח לגיל שלו. ראיית המשחק שלו הייתה נהדרת ויכולת הכדרור שלו הייתה טובה מאוד למישהו בגודל שלו. חוסר הניסיון שלו הדאיג אותנו, לא ידענו כמה זמן הוא עוד יצטרך עד שיהיה בשל ל-NBA". באותו ביקור בכרתים ארבל שיתף כי השם שעלה כמי שמזכיר את יאניס, היה סקוטי פיפן.
פיפן. ראו דמיון ליאניס (Getty)
"האמנתי שיאניס יכול להיות אולסטאר, אבל MVP הרגיש לי רחוק מדי"
כדי להמחיש את המשפט האחרון, צריך לחזור ליולי 2013. כמה שבועות אחרי שאנטטוקומפו עלה על הפודיום בניו יורק עם הכובע הירוק של הבאקס הוא יצא עם נבחרת העתודה של יוון לאליפות אירופה באסטוניה. דני אבדיה, לשם השוואה, השתתף בתחרות הזו כשנה לפני שהגיע ל-NBA ובכל זאת נראה ברמה משל עצמו (הצטיין גם שנתיים לפני שהצטרף ל-NBA). ויאניס? אפילו לא קלע בספרות כפולות.
היווני בן ה-18 העמיד ממוצעים של 8 נקודות למשחק בפחות מ-40% מהשדה לצד 8 ריבאונדים ו-2 אסיסטים. נבחרתו סיימה במקום החמישי ואלו היו השחקנים שנבחרו לחמישיית הטורניר לפניו: אמדו דלה ואלה, דניאל דיאס, אוודו עבאס, קספרס וצווגארס ויאניס ברזינס.
"יאניס היה הכי 'חומר גלם' שניתן לתאר", אמר הישראלי. "הוא היה פוטנציאל עצום אבל יש כל כך מעט שחקנים שמצליחים לנצל את כל הפוטנציאל שלהם, וגם אז לא כולם מגיעים עד לרמות של MVP".
מממש את מלוא הפוטנציאל (Getty)
"כמו שבן למהגרי עבודה בדרום תל אביב יהיה ה-MVP של ה-NBA"
"הוא מעולם לא שיחק ברמה סבירה של כדורסל, הליגה לנוער ביוון היא בערך כמו הליגה לנוער בארץ רק עם יותר סייז. לא הייתה אפשרות ללמוד מה קורה כשהפוטנציאל המאוד מסקרן הזה עומד מול משוכה מנטלית למשל. הוא נשבר או נלחם? האם יהיו לו קשיי הסתגלות לחיים מחוץ לאתונה, שזה כל מה שהוא הכיר בחיים שלו. ועוד מיליון שאלות ובעיות פוטנציאליות שמפילות שחקנים מוכשרים על ימין ועל שמאל. בגלל הסיפור המאוד-מאוד-מאוד-מאוד ייחודי שהוא מגיע ממנו, פשוט היו המון סימני שאלה לגבי איך הוא יתמודד עם כל המכשולים שיש בדרך לכל שחקן מקצועי, וזה עוד לפני שדיברנו על הרובד המקצועי של שחקן בלי קליעה, עם טאץ' חשוד מאד ובלי ממש עמדה".
"אני חשבתי שיאניס צריך כמה בחירות לפני 15, איפשהו באמצע הלוטרי. עם כל סימני השאלה, הפוטנציאל שלו עדיין היה כזה שאי אפשר להתעלם ממנו". כשארבל נשאל האם האתלטיות ה'פריקית' של יאניס מורכבת בעיקר מגנטיקה או עבודה קשה, הוא ענה: "100% גנטיקה. אלו לא דברים שאפשר ללמד, נתונים פיזיים זה משהו שאפשר לשפר עד רמה מסוימת והיא נמוכה מאוד. הבסיס הוא גנטי ומיקסום הגוף איתו נולדת הוא עניין של עבודה קשה".
"המסקנה שלי מהסיפור של יאניס היא שאפשר למצוא שחקנים בקליבר הזה גם במקומות הכי פחות צפויים" סיכם ארבל. "זה משהו שקשה לנו לדמיין כי מדובר באחד למיליארד. זה פשוט לא קורה, עד שזה קורה ואז אין דבר יותר מקסים מזה. ילד של מהגרים לא חוקיים מגיע לגג העולם בכוחות עצמו - הכי הוליוודי שיש. דמיינו ילד בן 18 של מהגרי עבודה בדרום תל אביב שמשחק בהפועל ר"ג ולא ממש מקבל יחס ממכבי והפועל ת"א, הוא לא השחקן הכי טוב בנבחרת הנוער הישראל, ומשם מגיע להיות ה-MVP של ה-NBA".
אז למה אנטטוקומפו לא נבחר במקום השישי בדראפט על ידי ארבל וניו אורלינס? ובכן, כפי שאנחנו כעת יודעים הוא בהחלט היה על הרדאר, אבל הפליקנס החליטו לבסוף לוותר על היווני ולשלוח לפילדלפיה את הבחירה (שתהפוך לנרלנס נואל) תמורת ג'רו הולידיי (והזכויות על אקס מכבי ת"א פייר ג'קסון). בעוד שעות ספורות, שני הקצוות של אותה החלטה, יאניס והולידיי, יוכלו לחגוג ביחד אליפות ראשונה בחייהם.
עוד ניצחון אחד מאליפות (Getty)