שון ג'יימס: "מחכה להגיע לישראל ולבחון כישרונות עבור הג'אז"

כשמסתכלים על הנושאים הבוערים לקראת עונת 2021/22 ב-NBA שתצא לדרך בין שלישי לרביעי, ניתן למצוא את לוס אנג'לס לייקרס, ברוקלין, קיירי ארווינג, מדיניות החיסונים ועוד כל מני דברים שלא קשורים בשום צורה למוליכת המערב מהעונה שעברה - יוטה ג'אז. כי משום מה, יוטה לא מושכת מספיק עניין וסביר להניח שרובכם לא לוקחים אותה כאחת שיכולה לעשות השנה רעש של ממש. הרי אם זה לא עבד עם ג'ון סטוקטון וקארל מלון, למה שזה יעבוד למעלה מ-20 שנה אחר כך עם דונובן מיצ'ל ורודי גובר?

אבל אם יש מישהו שכן יכול לגרום לכולנו להאמין ביוטה, או לפחות להתעניין בהם קצת יותר - זהו סקאוט הקבוצה ואקס מכבי תל אביב שון ג'יימס. הקפטן לשעבר של מכבי ת"א שהיה חלק מהסגל בזכייה באליפות אירופה ב-2014 תלה את הנעליים ב-2018 ולאחר מכן הצטרף למחלקת הסקאוטינג של הקבוצה מסולט לייק סיטי.

לפני שהוא פותח עונה נוספת מאחורי הקלעים בליגת הכדורסל הטובה בעולם, תפסנו את ג'יימס לראיון מקיף בו הוא דיבר בין היתר על השנה שהייתה, זו שתהיה, דני אבדיה, ים מדר, גובר וכמובן מכבי ת"א. הראיון המלא לפניכם:

אנחנו יודעים שעל הנייר אתה 'פרו סקאוט' של יוטה ג'אז, אבל מה זה אומר בפועל?
"אני עושה קצת מהכל. אני עוקב אחרי כישרונות בכל הרמות, מליגת הפיתוח דרך אירופה ועד ה-NBA. כשעונת המכללות מסתיימת אני מתמקד לא מעט בשחקני קולג' שנרשמו לדראפט. המטרה שלי היא למצוא כישרון גולמי שלא ממומש מספיק, כשהתקווה היא שהוא יתאים לארגון שלנו".

כשאתה מוצא את אותו כישרון, מה השלב הבא בתהליך?
"אני מדבר עם צוות האימון וההנהלה, ובסופו של דבר אני מביא את השם למנהל הסקאוטינג שלנו או לג'נרל מנג'ר. אנחנו דנים על כל שחקן ושחקן, ואז מקבלים את ההחלטה ביחד. אני מביע את דעתי גם בשחקנים שאנחנו מעוניינים בהם בפרי אייג'נסי (שוק השחקנים החופשיים), אבל בצעירים שבהם. כלומר, הארגון לא היה צריך לשמוע את דעתי בנוגע לרודי גיי שהגיע אלינו הקיץ, כי הוא שחקן מוכח ב-NBA מאז 2006".

"אני כן עקבתי אחרי הרוקי ג'רד באטלר שהגיע אלינו בדראפט, מאוד אהבתי אותו. הוא גארד קשוח, פיזי, עם קליעה והוא גם יודע מה נדרש כדי לנצח (זכה במכללות עם ביילור). יש לו אופי נהדר שמתאים לנו, כי בארגון הזה אנחנו מסתכלים על האופי של השחקנים מחוץ למגרש בדיוק כמו שאנחנו מסתכלים על מה שהם מביאים למגרש עצמו".

איך נראית האינטראקציה שלך עם שחקני יוטה?
"יש לי איתם אינטראקציה כל הזמן. המשרד שלי ממוקם במתחם האימונים של הקבוצה, אני אוכל איתם, מדבר איתם ואחד השחקנים הוא כמובן ג'ו אינגלס שהוא כמו משפחה שלי".

אם כך, רודי גובר יודע שכשהוא היה שחקן צעיר בליגה הצרפתית אתה היית ה'רודי גובר' של אירופה?
"באחת מארוחות הבוקר - אני, גובר ואינגלס דיברנו על זה. נזכרנו שב-2011 שיחקתי במדי מכבי ת"א נגד גובר ששיחק בשולה, ורודי ממש זכר כל פרט ופרט מהמשחק הזה. הוא לא הפסיק לדבר על כמה שסופו היה בחור גדול ומאסיבי". אותו משחק, אגב, הסתיים בתוצאה 74:105 למכבי, כאשר סופו וג'יימס קלעו 16 ו-14 נק' בהתאמה, בעוד שהסנטר הצרפתי הצעיר הסתפק ב-4 נק' ו-4 כדורים חוזרים".

כשמסתכלים על הכדורסל של הג'אז וכמובן על הדירוג במערב בעונה שעברה, מזהים קבוצה מלוכדת ומאוחדת. מה אתה יכול לספר לנו על חדר ההלבשה?
"הכל מתחיל בכימיה. יש לנו כמה שחקנים מוכשרים, כמו גובר, דונובן מיצ'ל ומייק קונלי למשל, אבל אף אחד מהם לא מסתובב עם האף למעלה. כולם צנועים, ואני חושב שזה נובע מכך שיש לנו הרבה שחקנים מנוסים בסגל. הצניעות הרבה פעמים מגיעה עם הגיל, והיא משפיעה על חדר ההלבשה. כמו כן, יש לנו השפעה בינלאומית משחקנים ששיחקו ברמות הגבוהות באירופה (מאינגלס, דרך רויס אוניל ועד בויאן בוגדנוביץ'), ואותם שחקנים מסתכלים על הכדורסל מנקודת מבט שונה. הם מבינים את המשחק אחרת".

מבין כל הדברים שעשית כסקאוט ביוטה, מה הדבר שאתה הכי מתגאה בו עד כה?
"קודם כל אני גאה לעבוד וליצור מערכת יחסים טובה עם כל האנשים הטובים שיש בארגון הזה. עשיתי המון כסקאוט והצעתי הרבה שחקנים, אבל אני בטוח שההישג הכי גדול שלי עדיין לא הגיע. יש אצלנו אנשים בכירים שאומרים את המילה האחרונה, ועד שאני לא אהיה בעמדה הזו אצטרך להמשיך לעשות את עבודתי כ'שחקן קבוצתי'".

אז מה החלום הגדול?
"חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאני רוצה להיות מנהל סקאוטינג. בהמשך ארצה להיות העוזר של הג'נרל מנג'ר, ואז הג'נרל מנג'ר או הנשיא של מועדון כלשהו. אני באמת רואה אותי מגיע לשם".

בעונה הסדירה אשתקד סיימתם במקום הראשון במערב לראשונה מאז 1998. איך אתה מסביר את קפיצת המדרגה שעשיתם?
"עקביות. יש לנו חבורה של שחקנים שרצה כמה וכמה שנים, וזה מה שקורה. הם צומחים ביחד ובסופו של דבר ההישגים יגיעו. גובר ואינגלס היו כאן לאורך כל קריירת ה-NBA שלהם, כך גם מיצ'ל שנבחר על ידינו בדראפט 2017. השלד הזה ביחד עם הפילוסופיה של קואץ' קווין סניידר לוקחים אותנו לגבהים חדשים".

גם סניידר היה באירופה כששימש כעוזר מאמן בצסק"א מוסקבה. כשמחברים את זה למה שאמרת קודם, אתה חושב שהניסיון האירופי הופך קבוצות NBA לטובות יותר וחכמות יותר?
"כמובן שיש שחקני NBA אמריקאים עם IQ כדורסל גבוה, אבל בכדורסל האירופי אנחנו רואים כדורסל עוד יותר חכם, אותם שחקנים מזוהים עם הכדורסל החכם שכולל הרבה מסירות ותנועה ללא כדור. ב-NBA אנחנו רואים בעיקר אתלטיים גדולים, והיופי הוא שלנו ביוטה יש שילוב של שני הדברים האלו. זה בהחלט תורם להצלחה שלנו".

אמנם סיימתם ראשונים במערב בעונה הסדירה, אבל בשורה התחתונה ספגתם שתי הדחות מאכזבות בשנתיים האחרונות. מה צריך לקרות כדי שתעשו את הצעד הבא גם בפלייאוף?
"אנחנו לא רוצים לחיות בעבר ולהתעסק במה שקרה, אבל צריך לומר שכמו הרבה קבוצות, גם אנחנו סבלנו מפציעות בפלייאוף האחרון. קונלי ומיצ'ל לא היו בריאים ב-100%, הם פספסו משחקים וזה אומר ממוצע של למעלה מ-40 נקודות למשחק. איבדנו דקות איכותיות והרבה מנהיגות. אני מקווה שאלו רק מעצורים בדרך למטרת העל שלנו".

בהנחה שכל הסגל שלכם יישאר בריא העונה, אתה מאמין שעם החתיכות הקיימות בפאזל אתם מסוגלים לנצח קבוצות כמו הלייקרס/הנטס ולזכות באליפות?
"ללא ספק יש קבוצות חזקות בליגה, אבל לפני כולם אקח את השחקנים שלי. הובלנו את הליגה בשלשות ובהגנה, כך שיש לנו פוטנציאל גדול. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים מאוד מיוחדים".

בוא נתמקד רגע בג'ו אינגלס. הוא קלע 2 נקודות בכל הפיינל פור במילאנו, ה-NBA נראה כמו חלום רחוק עבורו, ובכל זאת בגיל מאוחר הוא הצליח לפרוץ ולהפוך לאחד השחקנים החשובים אצל מוליכת המערב. עד כמה הסיפור הזה הפתיע אותך?
"אני חייב לומר שג'ו לא הפתיע אותי כמו שהוא הפתיע את רוב האנשים. כן הופתעתי מהרמה שהוא הגיע אליה ומכך שהוא מצליח לשמור על עקביות. אני זוכר שבשנה בה הייתי הקפטן של מכבי, היו משחקים שג'ו לא שותף בהם והוא תמיד היה מתקשר אליי ואומר 'שון בוא נלך להתאמן'. הוא עבד על הקליעה שלו ללא הפסקה, והוא לא יכול היה לשלוט בצורה בה השתמשו בו. הביטחון שלו תמיד היה שם, אבל ההזדמנות לא. וברגע שהגיעה ההזדמנות - כולכם רואים מה קרה".

כסקאוט שעוקב מקרוב אחרי כישרונות שלאו דווקא מממשים את כל הפוטנציאל שלהם, מה יש לך לומר על דני אבדיה ועל מה הוא צריך לשים דגש בעונתו השנייה?
"יש לאבדיה את כל הפוטנציאל שבעולם. ב-NBA מחפשים פליימייקר בגודל שלו, דני צריך לעבוד כמה שיותר על הקליעה כדי שיתנו לו כבוד. אינגלס למשל תמיד היה פליימייקר, אבל הוא פרץ וקיבל הרבה דקות ברגע שהוא הפך לאוטומט מחוץ לקשת. כדי שדני יוכל ליצור לאחרים ולהיות אפקטיבי, הוא יהיה חייב לשחק עם ביטחון ולקלוע טוב. זאת הייתה שנה קשה עבורו, הוא שיחק לצד ראסל ווסטברוק שכל הזמן החזיק את הכדור, אבל הזמן שלו יגיע. עכשיו כשווסטברוק לא שם תהיה לו הזדמנות להוכיח את עצמו, כי הפוטנציאל בהחלט שם".

כשהיית בליגת הקיץ בלאס וגאס בקיץ האחרון, יצא לך לראות את ים מדר?
"בטח! האמת שכבר לפני שנה כשים מדר נרשם לדראפט, הוא הגיע לראיון ב'זום' איתנו וכשראיינו אותו הוא קלט את השם שלי על המסך שלו, ואמר: 'רגע רגע, שון ג'יימס?!'. לרגע ים שכח שהוא בראיון, דיברנו והוא אמר לי שהוא מעריץ גדול שלי מאז שהוא ילד. אחר כך חזרנו לראיון עצמו, זה היה מגניב מאוד. בקיץ האחרון בווגאס ניגשתי אליו ודיברנו קצת".

"אני בהחלט חושב שלים יש תכונות של שחקן NBA. הדבר הכי חשוב עבורו הוא קליעה, כך שבהיבט הזה הוא במצב די דומה לדני. ב-NBA מסבים המון תשומת הלב לקליעה, תראו לדוגמא את בן סימונס. ים צריך לגדול, להתחזק ולקלוע באופן יציב, אחרת יהיה לו קשה. עם מוסר העבודה שלו הדברים הללו יקרו וההצלחה תגיע".

ובמעבר חד לתקופה שלך במדים הצהובים כחולים: שיחקת פחות מארבע שנים במכבי ת"א, ובכל זאת קיבלת את סרט הקפטן והפכת לאחד הזרים היותר אהובים שנראו ביד אליהו. איך עשית את זה?
"במילה אחת - אהבה. מעבר למכבי, פשוט התאהבתי בישראל. שנאתי את מכבי לפני שהגעתי למכבי. רציתי לפרק את מכבי לפני שהצטרפתי לשם (בתקופתו בבני השרון), בכל הזדמנות רציתי פשוט להתפוצץ עליהם, מהסיבה הפשוטה שקיוויתי שהם יקחו אותי. וזה עבד. רציתי לשחק בהיכל נוקיה בכל משחק, זאת הייתה המטרה שלי, ואז התאהבתי בישראל. היו לי שלוש שנים מדהימות בישראל עוד לפני שהגעתי למכבי, ונהנתי לגור ברעננה ובהרצליה. כשהגעתי למכבי הכל היה מושלם, הרגשתי כאילו שיחקתי בנבחרת ישראל. נהנתי מכל רגע ואני מעריך את זה שנתנו לי להיות הקפטן".

אז למה שלא תגיע לישראל ותעשה כאן עבודת סקאוטינג?
"האמת, שמעתי שיש שחקן מוכשר במכבי ת"א בשם רגב פנאן, אולי אצטרך לבוא ולראות אותו מקרוב. אני מחפש כל תירוץ כדי להגיע לישראל. וברצינות, אתם יכולים לומר לי שיש לכם טורניר כדורסל לגילאים צעירים עם שחקן מוכשר, ואני כבר אגיד לג'אז שאני צריך להיות שם כדי לבחון כישרון מבטיח עבור המועדון. אני מחפש סיבה שתביא אותי לישראל".

מה חסר למכבי ת"א לדעתך כדי לחזור לטופ האירופי?
"הדבר שהכי חסר למכבי זה 'תרבות'. כלומר, היא צריכה שלד שירוץ במשך כמה שנים. מה שמפריד בין מכבי לקבוצות כמו ברצלונה, ריאל מדריד וצסק"א - היא לא מצליחה לשמור על הנכסים שלה. גם אלו שמרוויחים פחות כסף צריכים להישאר, כי הם חשובים לתרבות, והם אלו שמלמדים את השחקנים החדשים מה זה מכבי. שחקנים כמו יוגב אוחיון למשל. הם מלמדים את הזרים כמה חשוב זה לא להפסיד להפועל ירושלים או הפועל תל אביב. ברגע שאתה מחליף כל שנה שחקנים, הם לא מבינים את המשמעות של הדרבי ושל הגופייה הצהובה-כחולה. השחקנים שאני שיחקתי איתם התגאו במדים של מכבי, לכן לא הפסדנו הרבה. ההצלחה תגיע ברגע שיהיו בסגל שחקנים שמבינים את התרבות של מכבי ת"א".

לסיום, מה יש לך לומר לאוהדי מכבי?
"אני לא צריך לומר להם משהו מיוחד, כי הם יודעים כמה אני אוהב אותם ומה אני מרגיש לגבי מכבי. עד היום אני מדבר עם האוהדים של מכבי ששולחים לי הודעות ומבקשים סרטוני ברכה, זה מרגיש כאילו אני עדיין משחק שם. מעולם לא פגשתי אוהדים כאלו שהבינו והכילו אותי כל כך טוב. האוהדים יודעים כמה אהבתי ללבוש את הגופייה הצהובה, ואפילו כשעזבתי הם ידעו שרציתי להישאר. אני כן רוצה לומר להם שהקמתי קרן צדקה ואני מאמין שהם יעזרו לי ויתרמו. אני מנסה לתרום עד כמה שאני יכול למדינה שלי, לחברה בכלל ולילדים בפרט. חשבתי לחתום על גופיות של מכבי ולשלוח את הכסף שישימו עליהן לצדקה. זה מאוד חשוב לי". הקרן של שון ג'יימס: HOPE.