יוצא לאור: הסיבות להתפרצות של סקוטי פיפן

"דבר מה אפל נופל,
השד חוזר להשתולל,
סכין נזרקת לאוויר,
פתאום יש בין השניים קיר..."
(אהוד בנאי)

זו היתה, כנראה, שותפות המגרש הטובה ביותר בתולדות הכדורסל. אולי בכלל בתולדות הספורט; קשה היה למצוא שני אנשים שהצליחו, לחוד ובעיקר ביחד, להוציא מעצמם כל כך הרבה - ולהגיע כל כך רחוק. מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן נחשבו ל"זוג המושלם", שני השחקנים שצמחו כמעט ביחד בשיקגו בולס, והפכו את הקבוצה לשושלת הספורט הקבוצתי הטובה ביותר בהיסטוריה. שש אליפויות, תארים אישיים בכל כיוון - ומעמד בלתי מנוצח. "You can't win until we quit", פלט פעם ג'ורדן באחת מהחגיגות אפופות העשן בחדר ההלבשה, וכל מי שראה את הבולס - ידע שזו היתה מעבר להלצה שחצנית.

סטופ. פאסט פורוורד לנובמבר 2021. סקוטי פיפן מוציא את האוטוביוגרפיה שלו, שרווייה בביקורות ובאנטגוניזם - דווקא נגד מי שנחשב לחברו הטוב, מייקל ג'ורדן. הוא ליגלג על "משחק השפעת" של מייק, טען שהשתמש בחבריו לקבוצה "כמו חפצים", טען שלברון ג'יימס טוב יתר ממנו - והגדיל לעשות כשטען ש"מייקל ג'ורדן הרס את הכדורסל". לא פחות. כמובן שיש פיתוי להסתכל על הכל דרך החור שבגרוש; פיפן רצה למכור ספר, ומה הדרך הטובה ביותר להיכנס לכותרות העיתונים ואתרי הספורט, אם לא דרך ביקורת על שחקן הכדורסל הגדול בעולם?

והטענה הזאת אכן תקפה, אבל יחד איתה קיימת אפשרות - כמו תמיד - שיש סיבה עמוקה יותר. שרק עלבון קיצוני היה מאפשר לאיש שרק ביוני האחרון אמר על ג'ורדן שהוא "גדול יותר מהמשחק", להתהפך בצורה כזו. על משקל השיר "דוד ושאול" של אהוד בנאי, מה היתה הסכין שנזרקה באוויר? מה שם את הקיר בין שני הסופרסטארים הגדולים בתולדות הכדורסל?

אם שמים לב לציטוטים שיוצאים מהספר של פיפן, הסכין נקראת "הריקוד האחרון". ככל הנראה סדרת הדוקו-ספורט המצליחה ביותר אי פעם, שעוסקת בג'ורדן ובשיקגו בולס ששלטה ב-NBA לאורך רוב שנות התשעים, עשתה שירות גדול למספר 23 - אבל באותה המידה גם יצרה מרירות בקרב לא מעט שחקנים אחרים. הוראס גרנט, למשל (ששיחק עם ג'ורדן בבולס בין 1987 ל-1994), שמופיע בסדרה טען שג'ורדן שיקר במהלכה, ושירת רק את עצמו. ומי שהכי נפגע מהסדרה היה, ככל הנראה, פיפן.

זאת, אגב, למרות שהסדרה בהחלט טוענת לא מעט בזכות פיפן - למשל, את הטענה שהשתכר הרבה פחות מכפי שהיה שווה על המגרש. ובכל זאת, פיפן כעס - כפי שאפשר לראות בציטוט הבא מהספר: "בכל פרק זה היה אותו דבר... מייקל מעל כולם, החברים שלו לקבוצה במקום השני, קטנים יותר. המסר הזה נבע כל פעם שהוא קרא לנו 'הצוות המסייע'. מעונה אחת לאחרת, או שקיבלנו מעט קרדיט או שלא קיבלנו קרדיט בכלל, כשניצחנו - אבל כן ספגנו את מירב הביקורת כשהקבוצה הפסידה..."

"והנה אני, באמצע שנות החמישים לחיי, 17 שנה מאז המשחק האחרון שלי, רואה אותנו מוכפשים שוב. היה מספיק מעליב לחוות זאת בפעם הראשונה. בשבועות שלאחר הסדרה, דיברתי עם כמה מחבריי לקבוצה לשעבר, שחשו נעלבים כמוני. איך מייקל מעז להתייחס אלינו ככה, אחרי מה שעשינו עבורו ועבור המותג הקדוש הזה?".

"מייקל ג'ורדן לעולם לא היה מייקל ג'ורדן בלעדיי, בלי הוראס גרנט, טוני קוקוץ', ג'ון פקסון, סטיב קר, דניס רודמן, ביל קרטרייט, רון הארפר, בי.ג'יי ארמסטרונג, לוק לונגלי, וויל פרדו, ביל וונינגטון.... אני לא טוען שמייקל לא היה סופרסטאר, אבל הוא נשען על הצלחות שהושגו כקבוצה - שש תארים בשמונה שנים - כדי להפוך אותו לספורטאי המושלם".

"ואם זה לא מספיק, הוא קיבל 10 מיליון דולר על התפקיד שלו בסרט, בזמן שאני וחבריי לא הרווחנו אגורה. כל זה אחרי שבמשך עונה שלמה הרשינו למצלמות להיכנס לחדרי ההלבשה, לאימונים, למלונות, לכינוסי הקבוצה... לחיים שלנו". בשל העובדה שרוב צופי הסדרה לא ראו את שיקגו הגדולה פנים אל פנים, בהחלט ניתן לומר שהיא קובעת נראטיב - מספרת את הסיפור מזווית מסוימת, שמשרתת את מושא הסדרה (והאיש שעומד מאחוריה), אך מתעלמת מזוויות אחרות.

וכן, במלחמה הזאת, פיפן לא התכוון לקחת שבויים. גם לא את ה"מיתוס" על "משחק השפעת" - אותו משחק מספר חמש בסדרת הגמר של 1997 בסולט לייק סיטי, אליו עלה ג'ורדן עם חום, ובכל זאת נתן את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה. פיפן הציב סימן שאלה בראיון לתחנת רדיו: "מה קשה יותר? לשחק עם גב שבור או עם שפעת? אני לא ראיתי הרבה 'משחקי גב שבור', אבל ראיתי את 'משחק השפעת'. שפעת....". גם ההחלטה של ג'ורדן לפרוש בשנת 1993, לאחר מותו של אביו, סופגת אש מהסמול פורוורד: "אתם יודעים מה אנוכי? אנוכי זה לפרוש רגע לפני תחילת האימונים, כשלקבוצה מאוחר מדי כדי להחתים שחקנים חדשים".

ולצד ההסברים הכנים, והעובדה שפיפן כנראה באמת נפגע מהסדרה, מגיע גם ההסבר היותר קונספירטיבי: זה המדבר על רצונו הפשוט של פיפן למכור ספרים, הנובע מתוך רצון לייצר רווח כלכלי. ולהסבר הזה יש על מה להתבסס; את ההאשמות הראשונות כלפי ג'ורדן הוא עשה כדי לקדם יין חדש שהשיק, ופיפן אכן ירד לא פעם מנכסיו מאז שקריירת המשחק הסתיימה.

בכתבה שפורסמה במאי 2020 בארה"ב (סביב "הריקוד האחרון"), פירטו את כל ההחלטות הכלכליות הרעות שפיפן קיבל והובילו להפסדים כספיים: מקנייה של מטוס פרטי שלא עבד, דרך השקעות כושלות בנדל"ן בשיקגו ועד - סיפור אמיתי - תביעה של עיתון שפרסם ידיעה על כך שהכדורסלן פשט את הרגל, בשל פשיטת רגל של סקוטי פיפן אחר. הכדורסלן הפסיד בתביעה.

בכלל, פיפן חווה לא מעט דרמות וטרגדיות אישיות במהלך חייו. רק בחודש אפריל האחרון הלך לעולמו בנו הבכור אנטרון בגיל 33 מסיבה לא ידועה, למרות שהוא סבל מאסטמה כרונית. "אני שבור לב", ספד כוכב העבר ברשתות החברתיות. עוד קודם לכן, ב-1994, הוא איבד את בתו טיילר תשעה ימים בלבד אחרי שנולדה. בסך הכל יש לפיפן שמונה ילדים ממספר נשים, הוא נישא פעמיים וגם התגרש פעמיים. לא בדיוק החיים הכי יציבים.

מסביב ל-NBA לא ממש קיבלו בהבנה את פיפן החדש ושחקן העבר ספג לא מעט ביקורות על הדברים הקשים שאמר. כריס ברוסאר, פרשן כדורסל אמריקני, תקף את פיפן כשטען: "יש לי רק בקשה אחת לסקוטי: עצור! פיפן נחשב בצדק לאחד הגדולים בכל הזמנים, אבל התיאור שלו גורם לו לחשוב שהוא וג'ורדן היו חשובים לקבוצה באותה המידה. וזה פשוט לא המצב". צ'ארלס בארקלי אמר בתגובה: "קודם כל, אם יש לך משהו להגיד, תגיד אותו, אל תשים אותו בספר... אני חושב שהוא עשה זאת כדי למכור ספרים. הוא לא באמת מודאג מהחברות או ממערכות היחסים, הוא שם כדי למכור".

ג'ורדן מעולם לא הגיב פומבית להאשמות החריפות, לעקיצות שמגיעות מכיוונו של חברו לשעבר. ייתכן וגם זה יגיע. אבל הנה מה שהסיפור הזה מלמד אותנו על ספורטאים: בסופו של דבר, אחרי שהפרישה מגיעה - מה שנשאר להם הוא רק הסיפור. על מי מספר את הסיפור, מאיזו זווית מצלמה מגיעים אליו, מי מוכתר כמנצח ומי נשאר בצל. גם במהלך קריירת המשחק שלו, סקוטי פיפן עמד בצילו של השחקן הגדול בעולם. רוב הפעמים הוא נהנה מהצל הזה, והרגיש בו נעים ונוח. עד הרגע שבו החליט לצאת אל האור.