שימו לב לסרטון שלפניכם, אחר כך נדבר:
לא ראיתם עכשיו דאנק או סל מכריע בקלאץ'. וגם לא מהלך שהתקרב לאיזשהו טופ 10. ואפילו שאין סאונד - אני יכול להבטיח לכם שאף אחד לא צעק כאן "שבת שלום". אבל מה שכן ראיתם, זה את אחד המהלכים הכי משמעותיים של דני אבדיה עד כה ב-NBA.
ברבע השני מול אינדיאנה השבוע, אבדיה הראה בכמה שניות למה הוא נחת בארצות הברית על תקן הפוינט פורוורד עם הפוטנציאל הגדול בהתקפה. הוא לקח ריבאונד בהגנה, הוביל כדור ועם חדירה מצוינת משך אליו את ההגנה והוריד מסירה יפה לקייל קוזמה שהניח שתיים קלות.
למה אנחנו מתעכבים על המהלך הספציפי הזה אתם שואלים? כי כאן, בשונה מהרבה רגעים אחרים בהתקפה, אבדיה יצא מהקופסא. מיד נתעמק בהכל, אבל בינתיים, אבקש מכם לחזור לסרטון ולהתמקד בשלושה דברים - בהטעיית ראש, ב"אין אנד אאוט" ובשינוי מהירות. שלושה דברים שלא ראינו ממנו בליגה של הגדולים, בטח לא ביחד אותו מהלך.
בזמן שאבדיה מצא את הזהות שלו בצד ההגנתי, כשהפך לשומר אדיר שזוכה להכרה מכל העיתונאים הכי בכירים בארה"ב, ההתקפה הייתה ונותרה עקב האכילס במשחק שלו, במיוחד הטכניקה באחד על אחד עם הפנים לסל. ובדיוק בגלל זה המהלך נגד הפייסרס כל כך מעודד. "אני רוצה לראות את דני עושה את זה יותר", אמר פרשן הוויזארדס דרו גודן לאחר אותה חדירה.
אז אחרי שדיברנו על ההגנה של אבדיה לאורך כל פתיחת עונת 2021/22, זה הזמן לצלול אל תוך הצד השני של המגרש, שם השגריר שלנו בוושינגטון צריך לקחת את הצעד הבא שלו בהתפתחות כשחקן NBA שחולם לממש את הפוטנציאל המיוחד שלו.
המטרה: לעשות קפיצת מדרגה בהתקפה (Getty)
פילוג הנקודות
ב-80 משחקי NBA (בתיאוריה עדיין לא השלים עונת רוקי, כן?) אבדיה קלע 190 סלי שדה כולל 74 שלשות וגם 50 קליעות עונשין שהובילו אותו ל-504 נקודות, שזה אומר ממוצע של 6.3 נקודות למשחק. האחוזים - 42% מהשדה, 53% משתיים, 32% מחוץ לקשת ו-65% מהקו.
כ-37% מהסלים של אבדיה הגיעו בקאץ' אנד שוט משלוש, עוד 31% כשקיבל את הכדור בצבע (אסיסט של אחד מחבריו, סל במתפרצת או ריבאונד התקפה), ב-22% מהמקרים הוא סיים בצבע אחרי חדירה, ב-5% הוא דייק מחצי מרחק לאחר כדרור, ו-5% שנשארו מפוזרים לנקודות בצבע אחרי פוסט-אפ, שלשות מכדרור (באם אדבאיו ואוון מובלי זכו לראות אותן מקרוב) וחצי מרחק ממסירה.
אם תצפו שוב בכל הסלים של אבדיה, תגלו שלפחות בינתיים רובם חוזרים על עצמם, כאשר החלוקה הכללית היא כזו: שלשות חופשיות (בעיקר מהחצי פינה לאחר מסירה של ספנסר דינווידי/ראסל ווסטברוק שמשכו את ההגנה אליהם), התמצאות טובה בצבע, חדירה ימינה ונקודות במעבר. כל דבר אחד שראינו מהישראלי נכנס לקטגוריית ה"ניצוצות", שאנחנו רוצים וצריכים לראות הרבה יותר.
חייבים להתייחס גם לסגנון המשחק שמשחק כאן תפקיד חשוב. מכיוון שהכדור בדרך כלל בידיים של הכוכבים ואין יותר מדי תנועה, בטח בעונה שעברה, כמעט כל הנקודות של אבדיה באו מאסיסטים. אשתקד 82.3% מהסלים של אבדיה הגיעו מאסיסט (הנתון השני הכי גבוה בקבוצה מבין השחקנים ששיחקו 17 דקות בממוצע, דאוויס ברטאנס היה ראשון) והעונה "רק" 75% מסלי השדה שלו הגיעו מאסיסט, כאשר קנטוויוס קולדוול פופ היחיד שמחזיק בנתון גבוה יותר (78%). אבדיה בשורה אחת עם הצלפים של וושינגטון שלא יודעים ליצור לעצמם, וכאן יש לנו בעיה.
מפת הזריקות של אבדיה ב-NBA
טכניקה לוקה בחסר
הטכניקה בזריקה של אבדיה מצוינת וככל שהזמן יעבור האחוזים שלו משלוש ומהקו יעלו, אבל ברמת האחד על אחד הסיפור קצת שונה. נסו לדמיין סיטואציה בה אבדיה מקבל את הכדור המכריע שיכול לנצח את המשחק, ותשאלו את עצמכם - מה הוא ינסה לעשות כדי לקלוע את סל הניצחון? בהנחה שהוא מתחיל את המהלך באמצע קשת השלוש והוא מסתמך אך ורק על האחד על אחד שלו, אבדיה קרוב לוודאי ילך בכוח ימינה או ייקח שלשה, כי בשלב הזה, הארסנל ההתקפי שלו לא מאפשר לו הרבה אופציות אחרות.
עכשיו תשאלו את עצמכם שאלה נוספת: כמה פעמים בקריירת ה-NBA של אבדיה הוא קיבל את הכדור מחוץ לקשת עם הפנים לסל ויצר לעצמו נקודות (באמצעות כדרור) בלי להיעזר בחסימה? התשובה היא 31, אבל אפילו המספר הזה לא מדויק. משום שאם מסתכלים מקרוב, מגלים שרוב הסלים הללו הגיעו אחרי 'קלוז-אאוט' של שחקן ההגנה, כמו בשתי הדוגמאות המרשימות כאן:
נמשיך בסינון שלנו ונתמקד אך ורק במהלכי האחד על אחד הקלאסיים. כלומר - אין תנועה או מהלך מיוחד, הכדור בידיים של אבדיה, השומר נצמד לו לגופייה, עכשיו לך שים נקודות על הלוח. כמה סלים כאלו היו לו ב-NBA? פחות מ-15, כאשר המהלך כאן למטה הוא הפופולרי ביותר.
כשאבדיה מבין כי נגמרו לו האפשרויות והוא צריך להתקיף את הטבעת, ה"גו-טו-מוב" שלו יהיה כמה כדורים וחדירה ימינה. שום דבר נוצץ או מתוחכם מדי, מול יונאס ולנצ'ונאס זה עובד מצוין.
אבל מול שומר כמו דז'ונטה מארי, קצת יותר קשה.
הבעיה העיקרית כרגע במשחק ההתקפה של אבדיה היא שהוא לא מאלץ את השומרים שלו לחשוב. הפעולות שלו לא מתבצעות מספיק מהר (מיד נגיע לזה), התנועה שלו עם הכדור במרחבים קטנים עדיין כבדה וצפויה מדי, ובואו נגיד שאם אבדיה היה שומר על עצמו בהתקפה תקועה - המהלך ככל הנראה היה מסתיים עם סטופ הגנתי.
מתי למשל ראיתם את אבדיה קולע סל אחרי סבסוב מהיר בחדירה? ובכן, לא ראיתם, כי זה לא קרה ב-NBA. כן היו לו כמה מהלכים בהם הסתובב על השומר שלו כשהיה עם הגב לסל, אבל סבסוב תוך כדי כדרור זה אלמנט קטן מני רבים שעדיין לא ראינו במשחק שלו. וכאן נכנס העניין של היציאה מהקופסא: דני חייב להיות יותר יצירתי ולנסות דברים חדשים על הפרקט גם אם הוא מרגיש פחות בטוח בהם, כמו שעשה עם ההטעיות נגד אינדיאנה. הנה שיעור קטן בנושא מהמנטור עומרי כספי:
פחות להסס - יותר לתקוף
לעיתים קרובות אנחנו רואים את אבדיה נכנס למיני-מומנטום בהתקפה תוך כדי משחק, ואז נרגע. משחק אגרסיבי ומחפש את הטבעת בכמה התקפות רצופות, ואז נרגע. כדי שה"Attack Mode" הזה ילווה אותו לאורך כל הזמן שלו על הפרקט, ולא רק לפרקים, הוא יצטרך לעשות עבודה מנטלית לא קטנה שתוכל לשנות לו את הקריירה. לא פעם ראינו את אבדיה מופתע מכמה שקל לו לקלוע כשהוא אגרסיבי, כמו כאן למשל:
במהלך הזה אבדיה קיבל את הכדור למצב של קרש סל כשרק קלי אוברה עומד לידו (8 ס"מ הבדל), אבל במקום לזרוק הוא קודם כל חיפש את המסירה. רק אחר כך, כשדני הבין כמה הוא פנוי, הוא הוריד את הכתפיים וקלע בקלות.
זוהי עוד דוגמא קטנה להססנות, שבמקרה הזה משתלבת עם אוריינטציה בהתקפה. אבדיה קיבל את הכדור לבד לגמרי מתחת לסלים, ובמקום לסיים בקלות (או להטביע), היסס עם הטעיית זריקה מיותרת ורק אז קלע בחופשיות. הטבעות מכניסות שחקנים למשחק ומקפיצות להם את הביטחון לשמיים, כך שזה יכול להיות פתרון הגיוני עבור אבדיה, שהרבה פעמים מוותר על דאנק בשביל לייאפ. מונטרז הארל מעביר קורסים חינם.
הרבע הראשון מול דטרויט השבוע היה מושלם. אבדיה עלה לפרקט בסערה, השווה את שיא הזריקות שלו לרבע אחד (6) ולמחצית (9) עם תשע זריקות תוך תשע דקות, וראה שדברים טובים קורים כשהוא אגרסיבי. אך אפילו במשחק הזה, בו נראה שאבדיה בדרך הבטוחה ל-20+ נקודות, המומנטום לא נמשך מעבר לאותן תשע דקות בגן עדן.
קחו לדוגמא את המהלך הזה, בו ניתן לראות לפי שפת הגוף של אבדיה שהוא הולך לקחת את הכדור עד הסוף - עוד לפני שהוא קיבל בכלל את הכדור. אבדיה מסתכל על השומר שלו, אחר כך על הצבע (רואה שלא מחכה לו שם שומר כמו ג'ארן ג'קסון ג'וניור), ובאותה שנייה שהוא מקבל את הכדור הוא תולש אותו והולך חזק לטבעת. צריך עוד מהלכים החלטיים כאלו.
יד שמאל
באליפות אירופה עד גיל 20 שנערכה כאן בארץ ב-2019, בה אבדיה עשה את הפריצה הגדולה ככוכב כדורסל ישראלי, הוא לקח 10 זריקות ביד שמאל בשבעה משחקים. ב-26 משחקים בעונתו השנייה ב-NBA הוא לקח 5 זריקות בשמאל וקלע 4 (מתוכן שתי חדירות בצד ימין ו'טיפ אין' בריבאונד התקפה). בסה"כ בארה"ב הוא עומד על 8 מ-16 ביד שמאל.
אבדיה לא רשם מהלך אחד ב-NBA בו קיבל את הכדור עם הפנים לסל, והלך שמאלה אחרי הטעייה. כמו כאן למשל:
מצד אחד ההבדלים עצומים ואתם אולי שואלים איך אפשר להשוות בין עתודה ל-NBA, אך מצד שני ניתן היה לצפות מאבדיה לפתח את האלמנט הזה, שכרגע בכלל לא קיים. או שכן קיים, אבל הוא חושש לנסות אותו על הבמה הגדולה. כך או כך, בשורה התחתונה - דני חייב לחשוב שמאל ולהסתכל שמאלה כשהכדור מגיע אליו לידיים.
החדשות הכי טובות בסיפור הזה הן שאפשר ללמד ולעבוד על כמעט כל אלמנט התקפי שרק עולה לכם לראש, בניגוד למוטת ידיים/גודל/לב/תזמון בקפיצה ועוד תכונות חשובות שמבדילות בין השחקנים השונים בהגנה, ביניהם אבדיה בעצמו. וכעת, אחרי שקנה את עולמם של אוהדי הוויזארדס עם ה'איקס', זה הזמן של אבדיה לחזור למקורות, להרגיש בנוח על הפרקט ולהראות לוושינגטון שההגנה היא בסך הכל בונוס.
עובד על יד שמאל. יישם על הפרקט? (Getty)