כולנו שמענו בילדות את המשפט "איך גדלת!". תמיד בטון מופתע, בדרך כלל באירועים שוברי שגרה, מדודות כאלו ואחרות שהיינו רואים לעיתים רחוקות, ואף פעם לא הבנו מה רצו מאיתנו. לא הבנו מה רצו מאיתנו כי כדי לראות צמיחה של מישהו או משהו הרבה יותר קשה להסתכל מבפנים, צריך ראייה רחבה וחיצונית, כזו שתוכל להבחין בהבדלים הקטנים שהתפתחו לאורך זמן. אז לפני שנתחיל לדבר על חצי העונה שעברה על דני אבדיה, עשו לעצמכם טובה וכנסו לנעליים של הדודה.
הרי רוב מי שקורא את השורות הללו עוקב באדיקות אחרי אבדיה ואחרי כל דבר קטן כגדול שעובר עליו ב-NBA; מרמת המספרים המתקדמים דרך התגובות בתום כל משחק ועד ההילוכים החוזרים והאירועים השוטפים כמו התקרית עם דאוויס ברטאנס למשל. ברגע שעוקבים מקרוב כל כך אחרי כל משחק, בהופעות הטובות אבדיה על גג העולם ובהופעות הרעות הוא חוטף מכל עבר. כשהוא רשם ארבעה משחקים רצופים בספרות כפולות לא זכרנו מה זה חד ספרתי, ובשבוע האחרון - להפך. וכשמסתכלים לאחור, תמיד יש הרגשה של רכבת הרים.
אם ננתח ככה את ההתקדמות של אבדיה או של כל שחקן צעיר אחר, נעשה טעות ונפספס את המגמות האמיתיות - לטוב ולרע. קחו צעד אחורה, תזכרו שעונת NBA היא מרתון עולה ויורד (בטח בגיל הזה) ושאבדיה הספיק לשחק 41 משחקים רצופים בחודשיים וחצי, ורק אחר כך כשנשווה את היכולת שלו לאורך *כל* העונה עד כה לעונה שעברה ולציפיות - נוכל לבחון כמה הוא גדל.
המספרים העונה בהשוואה לעונה שעברה:
2020/21: 23.3 דקות, 6.3 נקודות ב-42% מהשדה, 31.5% משלוש ו-64% מהעונשין, 4.9 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 0.6 חטיפות, 0.3 חסימות, 0.6 איבודים.
2021/22: 23 דקות, 7.2 נקודות ב-43% מהשדה, 30.2% משלוש ו-72% מהעונשין, 4.9 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.7 חסימות, 0.9 איבודים.
אין צורך לקפוץ למסקנות אחרי כל משחק (Getty)
התדמית השתנתה
"Join us in wishing Deni Avdija of the Washington Wizards a happy 21st birthday", נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של ה-NBA ב-3 בינואר 2022. למה זה רלוונטי אתם שואלים? כי הפוסט הזה מהווה דוגמא נהדרת לשינוי משמעותי מאוד שקרה בקריירה של אבדיה. כל התגובות המובילות (חלקן ציניות אך בכל זאת מפרגנות) עוסקות בהגנה שלו: "שומר אנדרייטד", "שחקן ההגנה של העונה", "השומר הטוב בליגה", וכולן נכתבו ע"י אוהדים לא ישראלים. ובמילים אחרות - האוהד הממוצע יודע מה אבדיה מביא לשולחן. באותו ציוץ שנה קודם לכן ב-3 בינואר 2021, לא היו שום תגובות בסגנון.
אם אתם לא מתרגשים מהרשתות החברתיות, זה בסדר, כי יש מספיק דוגמאות אחרות שמצביעות על אותה מגמה. בכל פעם שמצאתי את עצמי בשיחה על אבדיה עם עיתונאי שמסקר את ה-NBA ולאו דווקא צופה בכל משחק של וושינגטון, המילה "הגנה" הוזכרה, ואני לא הראשון שאמרתי אותה. הכתבים הבכירים באמריקה התייחסו ל"הגנת העילית" (במילים שלהם) של אבדיה, וברגע שאחד כותב משהו הפרשנות מתפשטת ועוד ועוד אנשים הולכים אחרי אותו נראטיב, כי אף אחד לא מסוגל לעקוב אחרי מה שקורה בכל הליגה.
איך זה קרה? אתייחס לשני דברים מרכזיים שלא קשורים להגנה עצמה, כי הבסיס להגנה המצוינת היה שם החל מתחילת דרכו של אבדיה ב-NBA. בראש ובראשונה וושינגטון פתחה את העונה מצוין עם מאזן 3:10, ואנשים כמו שאתם יודעים מחפשים סיפורים וסיבות מקוריות לתופעות חדשות. הקבוצה רצה, אבדיה היה במקום הנכון בזמן הנכון (על הפרקט ומחוצה לו), וכך השמירה שלו בלטה יותר והעניקה לו יותר קרדיט.
הגורם השני הוא ה"איקס". בסוף - ספורט זה בידור, NBA זה שואו והאנשים שצופים בליגה הטובה בעולם ניזונים מסימני היכר שיקרבו אותם לשחקנים. בניצחון חוץ על יוטה אבדיה רשם 'סטופ' הגנתי על דונובן מיצ'ל בקלאץ', והמצלמה תפסה אוהדים ביציע מסמנים את האיקס המפורסם. הדוגמא הזאת, ביחד עם כל מה שמתחולל ברשת (כמו הגרפיקה כאן למטה למשל), יוצרת נראטיב ומשנה תדמית.
ההגנה
החוקה החדשה + הניסיון בליגה הפכו את אבדיה לשומר הכי ורסטילי שיש לוושינגטון להציע, ולכן מתחילת העונה ראינו אותו עולה לפרקט ומיד מקבל משימות הגנתיות מאתגרות. גם כרוקי אבדיה שמר המון פעמים על הכוכבים, אבל ההבדל הוא שהעונה מסתכלים על ההגנה שלו תחת זכוכית מגדלת משום שמצפים ממנו לעשות חיים קשים לכל שחקן התקפה שמשחק בעמדות 1-4 (לפעמים גם 5).
לפני שעונתו השנייה ב-NBA יצאה לדרך, אחת המשימות של אבדיה הייתה למצוא זהות/"טיקט" והוא עשה את זה מהר מאוד. נכון לינואר 22' הטיקט של אבדיה הוא שומר מעולה עם פוטנציאל להיכנס בהמשך הקריירה לאחת מחמישיות ההגנה של העונה, וזה חתיכת טיקט. גם שאר השחקנים של הוויזארדס התרשמו מההגנה של דני לאורך העונה (עם אמירות בסגנון - "שומר יותר טוב ממה שחשבתי"), וכשמסתכלים על המספרים אפשר להבין למה.
מבין 11 השחקנים המובילים של וושינגטון (מינימום 15 דקות למשחק), אבדיה מדורג במקום השני במדד ההגנתי עם 106.6, כאשר רק מונטרז הארל לפניו עם 106.5. באשר לנט רייטינג, אבדיה הוא אחד משלושה שחקנים בקבוצה שמחזיק במדד חיובי. הוא עומד על 1.6, הארל עם 2.8 וקורי קיספרט מוביל עם 3.8.
עד כה העונה היריבים של אבדיה קולעים מולו ב-41.3% מהשדה כשהוא שומר עליהם, מה שמציב אותו במקום הראשון בוושינגטון בפער גדול. קייל קוזמה שני עם 45% בזמן שנגד ברטאנס קולעים ב-54.2%. מבין 88 השחקנים בליגה מולם זורקים בממוצע למעלה מ-12 זריקות למשחק העונה (מינימום 20 משחקים), אבדיה מדורג שלישי אחרי רוברט וויליאמס (41%) ולברון ג'יימס (41.2%).
כל המספרים האלו באמת מדהימים, אבל אבדיה לא יכול להרשות לעצמו להישאב אליהם ולהזניח את הצד שהפך אותו לבחירת טופ 10 מובטחת, וכרגע תקוע באופן די מדאיג - הצד ההתקפי.
ההתקפה
לפני שנגיע לאלמנטים מעט יותר מורכבים בואו נתחיל עם הדבר הכי בסיסי בכדורסל - קליעה לסל, ונתמקד בשלשות משום שלכיוון הזה הענף שלנו הולך. בכל משחק אבדיה מקבל זריקות נוחות מחוץ לקשת, אך האחוזים עדיין לא מרשימים, כשלמעשה, הם ירדו אפילו מעונת הרוקי שלו שלא הייתה טובה בהיבט הזה.
* אחוזים משלוש - 30.2% לעומת 31.5% בעונה שעברה
*אחוזים משלוש בזריקות פנויות (השומר הכי קרוב במרחק 1.2-1.8 מטר) - 24.4% לעומת 31.7% בעונה שעברה
* אחוזים משלוש בזריקות פנויות לחלוטין (השומר הכי קרוב במרחק 1.8 מטר ומעלה) - 35.9% לעומת 31.5% בעונה שעברה
בכל קריירת ה-NBA של אבדיה, אגב, אין לו שלשה אחת תחת שמירה צמודה (מרחק 0.6-1.2 מטר) - 0 מ-7 מחוץ לקשת בסה"כ. חשבנו שאחרי פגרה ארוכה נראה משהו חדש בזריקה של אבדיה, אבל זה עדיין לא שם וכל עוד הוא לא יגרום לשומרים שלו להצטער על כך שהשאירו אותו פנוי על קשת השלוש, יהיה לו קשה לעשות את קפיצת המדרגה בהתקפה.
ואז יש את הבעיה היותר גדולה (טור מורחב על ההתקפה של אבדיה), שלא מרגיעה את הקהל הישראלי ככל שעובר הזמן. גם במשחקים ההתקפיים היותר טובים של אבדיה, לא באמת ראינו אלמנטים חדשים שמצביעים על שיפור ביכולת ליצור נקודות, לרוב ראינו את אותם אלמנטים קיימים בתדירות קצת יותר גבוהה. אבדיה עדיין מתקשה מאוד לשים נקודות על הלוח במצב של אחד על אחד, אנחנו לא רואים תנועות "חתוליות" ממנו (סבסוב, הטעיות גוף וכו') ופרט לכמה מהלכים ספציפיים, הוא לא חדר שמאלה או סיים בשמאל.
אבדיה כן הראה ניצוצות מעניינים בהתקפה, כמו חצי מרחק מכדרור, הובלת כדור, מסירות (כולל משחק נגד שארלוט עם שיא קריירה מרשים של 8 אסיסטים), סיומת עם הגב לסל, חדירות (3.2 למשחק העונה לעומת 1.6 אשתקד) אבל אנחנו מדברים כאן על מעט מדי דוגמאות בשטח. כל זה מוביל אותנו פעם נוספת לפן המנטלי, שיהיה חייב להיות חזק יותר על מנת שהפוטנציאל יתממש. אפרופו פן מנטלי, שימו לב לנתון הזה: אבדיה, 2.06 מ', הטביע פעמיים בלבד לאורך כל העונה הזו עד כה.
לאן זה נעלם?
מילה על החודש הקריטי של וושינגטון
כשנותר עוד פחות מחודש לטרייד דדליין, הוויזארדס צריכים להחליט לאן פניהם מועדות ומה המטרות שלהם. האם הם שוב הולכים להסתפק בפלייאוף? או בסיבוב שני? ללכת "אול-אין" ולוותר על הצעירים כדי להנחית כוכב? לתת את המפתחות לצעירים ולהיכנס ל"ריבילד"? הרבה שאלות, בראדלי ביל אחד שיכול לעזוב בחינם הקיץ ואוהדים מבולבלים שלא בטוחים בעצמם מה טוב להם. מבחינתו של אבדיה, הוא רק צריך למצוא את השקט שלו בתוך הבלאגן ולטרוף את הפרקט בכל הזדמנות, בידיעה שגם לו, גם לוושינגטון וגם לאוהדים בארץ יש על מה לבנות.
ולסיום: 5 המהלכים הגדולים של אבדיה בחצי הראשון של עונת 21/22
5. האיקס הראשון: לא מהלך יפה כמו שהוא גדול ומשמעותי. במשחק ההגנה אולי הכי מרשים שלו עד עכשיו ב-NBA, אבדיה הוביל לצעדים של יאניס אנטטוקומפו ושלף את האיקס הראשון שלו שגרם לוושינגטון להתאהב. שם הכל התחיל.
4. חסימה על טייטום: נמשיך עם עוד הגנה נפלאה על כוכב ירוק, הפעם של בוסטון, כשאבדיה חסם את ג'ייסון טייטום בהארכה השנייה במהלך מעורר מחלוקת. תחילה נשרקה עבירה, אבדיה דרש צ'אלנג' וצדק, ובסוף וושינגטון ניצחה את הסלטיקס אחרי 58 דקות.
3. חטיפה א-לה קוואי: המהלך ההגנתי הכי יפה של אבדיה העונה וייתכן שגם בקריירה כולה. ניקולה ווצ'ביץ' ניסה למצוא את זאק לאבין ב'בק-דור', אבל דני התנפל על הפרקט עם אינסטינקטים נהדרים וזכה בכדור. אם קוואי לנארד היה רשום על החטיפה הזאת, היינו רואים אותה בכל האינטרנט.
2. סלי קלאץ' נגד ניו אורלינס
אבדיה חתם את משחקו הטוב ביותר העונה עם שני סלים במאני-טיים, כולל אחד שהשלים מהפך מפיגור 19 וגרם לקפיטל וואן ארנה לרעוד. "הרגשתי בתל אביב, זה חלום שמתגשם", אמר דני אחרי המשחק.
1. דאנק נגד בוסטון
לא הייתה תחרות על המקום הראשון. אבדיה חלף על פני ג'בארי פארקר והתפוצץ על הטבעת בדרך לדאנק הכי עוצמתי שלו בליגה של הגדולים. נקווה לכמה שיותר מהלכים כאלה בחצי השני של העונה, שיתחיל הלילה (02:00) באורלנדו.