"זאת ההתחלה של משהו מיוחד", הצהיר סי ג'יי מקולום אחרי הניצחון 103:113 של ניו אורלינס על סן אנטוניו במשחק הפליי-אין בין מקומות 9-10 במערב שנערך בין רביעי לחמישי. מקולום סיפק הצגה מחשמלת עם 27 נקודות ב-83% מהשדה בחצי הראשון בדרך ל-32 בסה"כ, ברנדון אינגרם הוסיף 27 ויונאס ולנצ'ונאס תרם 22 עם 14 ריבאונדים, אבל על פי הקולות בסיום מחוץ לסמות'י קינג סנטר - נדמה היה שהגיבור של הניצחון הזה הוא שחקן אחר לגמרי.
האוהדים המקומיים בלואיזיאנה שסיפקו אווירה יוצאת דופן לא פצחו בשירה לכבוד אחד משלושת הקלעים המובילים שלהם, וגם לא לכבוד זאיון וויליאמסון, אז למי הם בכל זאת שרו? לרוקי המבוגר (יחסית) בן ה-24 של הקבוצה, שלא נבחר בדראפט האחרון והעמיד בעונה הסדירה 6 נקודות בממוצע למשחק. זאת דרך אחת להציג את חוזה אלבראדו, אבל הדרך השנייה היא פשוט לקרוא לו אחד מסיפורי העונה ב-NBA.
"אולה אולה אולה אולה, חוזה חוזה!", שרו אוהדי הפליקנס תוך שהם לבושים באדום, צועדים בשיירה ויוצרים סצנה שיותר מזכירה את מגרשי הכדורגל בדרום אמריקה מאשר את אולם הכדורסל של הקבוצה שעד לפני חמישה חודשים שקעה בתחתית המערב עם מאזן 12:1. "כמעט בכיתי אחרי המשחק כששמעתי את האוהדים קוראים בשם שלי, אתן הכל עבור העיר הזאת", אמר אלבראדו במסיבת העיתונאים. איך מערכת היחסים המיוחדת הזאת נולדה? תראו קודם את הסרטון כאן למטה ואז נחזור להתחלה.
אלבראדו העביר את כל ארבע שנותיו במכללות בג'ורג'יה טק, ואחרי שנבחר אשתקד לשחקן ההגנה של העונה ב-ACC, קיווה להגשים את החלום ולהיבחר בדראפט ה-NBA. לצערו זה לא קרה, בעיקר בגלל הגודל שלו ששיחק לרעתו והרתיע את כל קבוצות הליגה הטובה בעולם. אף קבוצה לא מיהרה להמר בקיץ האחרון על הרכז האמריקאי ממוצא פורטוריקני שמתנשא לגובה של 1.83 מטר ושוקל 81 ק"ג, אבל אתם יכולים להיות בטוחים שזה לא פגע בביטחון של אלבראדו. הרי הוא כבר היה בסרט הזה ב-2016 לאחר שסיים תיכון.
"כשהצעתי לחוזה מלגה אנשים חשבו שאני משוגע", סיפר מאמן ג'ורג'יה טק ג'ון פסטנר. "אמרו לי שהוא לא גבוה מספיק, שהוא לא עושה הרבה דברים על הפרקט ושהוא לא ברמה של הליגה שלנו במכללות. מה שלא לקחו בחשבון זה את הקשיחות שלו, את הלב ואת הביצים, לכן כל כך אהבתי אותו". כפי שכבר הבנתם, אלבראדו היה אחד משחקני המכללות היותר טובים בארצות הברית (15.2 נקודות ב-50% מהשדה לצד 4.1 אסיסטים ו-2.8 חטיפות למשחק בעונה שעברה).
פסטנר סיפר שהרבה סקאוטים ומנהלים מה-NBA התקשרו אליו לקראת הדראפט על מנת לשאול לגבי אלבראדו: "כולם אמרו לי שהם סקפטיים בנוגע לגודל של חוזה, אבל אמרתי להם ככה - 'אתם רוצים את השחקן הזה בקבוצה שלכם, הוא פשוט שחקן מנצח'. ידעתי שכל האוהדים יתאהבו בו".
ניתן למספרים להוכיח עד כמה אלבראדו שחקן מנצח גם ברמה הכי גבוהה בעולם. למרות ש-11 שחקנים שונים בסגל של ווילי גרין שיחקו יותר ממנו העונה, הוא מוביל את קבוצתו במדד הפלוס מינוס עם 143+ בסה"כ (2.6+ למשחק), כשבמקום השני אינגרם עם 123+ ובמקום השלישי הרוקי הנהדר הרב ג'ונס עם 68+.
לא במפתיע, אלבראדו מוליך את ניו אורלינס במדד הגנתי (104.8) בפער של 3.0 מהמקום השני, ובמדד (7.3) בפער של 4.0 מהמקום השני. בשתי הקטגוריות הוא נמצא בטופ 30 של ה-NBA ואם נסתכל על מספר החטיפות שלו (1.3) פר 36 דקות (3.1) נראה שהוא מדורג ראשון בליגה. כמו כן, הוא הרוקי הראשון בהיסטוריה עם 70+ חטיפות בפחות מ-900 דקות. המספרים הללו, בין היתר, סידרו לו לפני כשבועיים חוזה קבוע בשווי 6.5 מיליון דולר לארבע שנים, ומי זוכר שהוא התחיל את העונה בג'י ליג עם חוזה דו כיווני?
אם כבר הזכרנו את החטיפות של אלבראדו, הישענו לאחור ותיהנו מהדבר המדהים הזה שלפניכם:
זה מטורף. אלבראדו החל להשתלב ברוטציה של הפליקנס רק בחודש ינואר, אבל כבר יש לו מהלך שהוא מזוהה איתו - משפט שלא הרבה שחקנים לאורך ההיסטוריה יכולים לומר. הרוקי האנרגטי הפך לסנסציית רשת לאחר שפעם אחר פעם הצליח להתחבא להתקפה ולחטוף את הכדור בערמומיות, וכשהתחכום של השכונה פוגש את פרקט ה-NBA, אי אפשר שלא להתלהב. בלואיזיאנה, אגב, אוהבים לקרוא לו "GTA - Grand Theft Alvarado" על שם משחק המחשב הפופולרי.
"כשראיתי את כל הקליפים של החטיפות שלי ברחבי האינטרנט זה היה משוגע", שיתף. "זה משהו שאני עושה מאז ומתמיד. מלא אנשים מדברים על החטיפות הייחודיות שלי ושואלים אותי איך חשבתי על הרעיון להסתנן ולהתחבא מאחורי ההתקפה, אבל זה פשוט אני, ככה אני משחק כדורסל. אני לא עושה את זה כדי למשוך תשומת לב, אני עושה את זה כי זה עובד וכל עוד זה עובד אמשיך לעשות זאת".
"תמיד הרגשתי שהגנה מורכבת מ-90% לב ו-10% יכולות וסייז", טען אלבראדו. "אני לוקח אישית כל פוזשן. כרגע כשמדברים על שחקני ההגנה הכי טובים בליגה לא מדברים עליי, אבל אדאג לכך שזה ישתנה בקרוב. אני רוצה להיבחר לאחת מחמישיות ההגנה של העונה בעתיד".
"הגנה - 90% לב" (Getty)
האופי הקשוח הזה של אלבראדו על הפרקט שתמיד מלווה בחיוכים וריקודים על הספסל הפך אותו לאחד השחקנים הכי אהובים ומוערכים בליגה בכלל ובניו אורלינס בפרט. לכזה שזוכה ל'ריספקט' יום-יומי מהכוכבים הכי גדולים שיש לענף שלנו להציע.
במשחקו הראשון אי פעם של אלבראדו בחמישייה הפותחת, אצל פילדלפיה ב-25 בינואר, עבירה טכנית נשרקה לחובתו לאחר חילופי דברים עם ג'ואל אמביד שחטף אחת משלו. השניים נקנסו ע"י הליגה ב-2000 דולר כ"א, אבל אמביד החליט לשלם את שני הקנסות: "אני מאוד אוהב לצפות בחוזה משחק, אני אוהב את האנרגיות שלו והרגשתי שהוא קיבל את הטכנית הזו בגללי. המעט שיכולתי לעשות היה לשלם עבורו את הקנס, הוא מן הסתם לא מרוויח כמו שחקנים אחרים בליגה (באותה תקופה היה תחת חוזה דו כיווני) ולא רציתי שהוא יפסיד כסף. הוא לא פחד מהטראש טוק ואני מעריך אותו על זה".
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאלבראדו נהנה ממחווה כלכלית. ב-20 בינואר הרכז שנולד וגדל בניו יורק ערך את הופעת הבכורה שלו במדיסון סקוור גארדן, ולרגל האירוע המרגש מבחינתו חבריו לקבוצה אינגרם וג'וש הארט רכשו 20 כרטיסים למשפחתו. לעיני המשפחה והחברים אלבראדו סייע לפליקנס להשיג ניצחון עם 13 נקודות, 4 אסיסטים ו-4 חטיפות מהספסל: "בחימום נפל לי האסימון שאני בגארדן, הרגשתי שאני בחלום. אני ב-MSG וניצחתי את הניקס כשהאנשים הכי קרובים אליי ביציע, אי אפשר היה לכתוב את זה טוב יותר".
עוד רגע ויראלי נרשם במשחק נגד מינסוטה ב-11 בינואר, בו רכז הזאבים דיאנג'לו ראסל שמר על אלבראדו ושאל את חבריו לקבוצה: "הוא יכול לקלוע?". כתגובה, אלבראדו ענה לו "כן, אני יכול לקלוע" וצלף שלשה מחוץ לקשת. ראסל צייץ בטוויטר לאחר מכן: "לא זלזלתי בו, רק רציתי לדעת אם הוא יכול לקלוע".
אלבראדו סיפר שכשהוא חתם על החוזה הקבוע בניו אורלינס הוא הרגיש בחלום משום ששחקנים שהוא גדל עליהם כמו דמיאן לילארד, קייל לאורי ופטריק בברלי שלחו לו הודעות ברכה, מה שמצביע על הכבוד שהוא מקבל בליגה. אפרופו בברלי, קחו עוד רגע קטן שיגרום לכם לאהוב עוד יותר את אלבראדו: באותו משחק מול הטימברוולבס, בברלי סחט עבירה מאלבראדו וזה מה שהיה לאחרון לומר לשופט: "מה? אני משחק אגרסיבי והוא מנצל את זה. בברלי עושה את אותו דבר בצד השני של המגרש, אני גרסה פחות כהה שלו, רק שאני נראה יותר טוב".
אלבראדו ממשיך לטפס על פסגות חדשות בקצב מסחרר, כאשר רק אתמול הוא הצטרף לנבחרת פורטו ריקו (והצטלם עם אקס מכבי תל אביב ואחד הפורטוריקנים הגדולים קרלוס ארויו), ומחר בבוקר (שבת) הוא יתארח אצל לוס אנג'לס קליפרס בתקווה להשיג ניצחון ולהעפיל לפלייאוף בעונתו הראשונה. במשחק הפליי-אין הקודם נגד הספרס הוא קיבל 22 דקות מהספסל וקלע 12 נקודות, כך שגם מול LA מחכה לו תפקיד לא קטן מהספסל.
"מאז ומתמיד הסתכלתי על עצמי כווינר", אמר אלבראדו. "אני רוצה להמשיך את הווינריות הזאת ב-NBA, אנחנו בניו אורלינס לא רוצים להיות רק הקבוצה הצעירה, המהנה והמלהיבה. אנחנו רוצים להיות ווינרים, זאת המטרה ואנחנו מקווים להוכיח את זה לאנשים כבר השנה".
רוב השחקנים שלא נבחרים בדראפט גם לא מקבלים הזדמנות לדרוך על הפרקט של הליגה הטובה בעולם, ובדיוק בגלל זה אלבראדו מקרה כל כך מיוחד. כבר בעונת הרוקי שלו הוא הפך לבורג משמעותי בקבוצה תחרותית שעשויה להיות בפלייאוף, מדברים עליו יותר מאשר על הרבה מכוכבי הליגה ואם תלכו לסמות'י קינג סנטר תראו שלל גופיות עם המספר 15 והשם אלבראדו. שם שאף אחד לא הכיר עד לפני כמה חודשים.
ומה שהכי מיוחד בסיפור הזה של אלבראדו הוא המקום בו הקסם מתרחש. ניו אורלינס היא לא ניו יורק/אטלנטה שמהוות בית לרכז בן ה-24, אבל היא העיר המושלמת לעלילה הדי בדיונית הזו. בפעם האחרונה ש"NOLA" התרגשה ככה משחקן צעיר זה היה זאיון לקראת הבחירה הקלה בו במקום הראשון של דראפט 2019, וכמעט שלוש שנים אחר כך היוצרות התהפכו.
בזמן שזאיון הפציע יושב על הספסל, אותם אוהדים שיצאו לחגוג ברחובות את הזכייה בלוטרי - מריעים לשחקן שבכלל לא נספר בדראפט. זה הסיפור של אלבראדו, שנמצא כאן כדי להזכיר לנו ולפליקנס כמה הליגה הזאת יכולה להיות מפתיעה וכמה שחקנים נהדרים מתחבאים מאחורי אור הזרקורים, או במקרה שלו - מאחורי ההתקפה.