שאקיל אוניל אוהב את סופרמן. יש לו קעקוע של סופרמן על הזרוע ועל המכוניות שלו תוכלו למצוא את הלוגו המפורסם של גיבור העל, ששימש כאחד הכינויים שלו בימיו הגדולים כשחקן. כיאה לבחור האמוציונלי שהוא שאק לא אהב שדווייט הווארד "גנב" לו את הדמות באותה תחרות הטבעות בלתי נשכחת ב-2008 והוא אף פעם לא הסתיר את הזלזול שלו כלפי הסנטר שגם כן הגיע לגמר בגיל צעיר במדי אורלנדו וכמוהו עבר בהמשך ללוס אנג'לס לייקרס ועוד שלל קבוצות אחרות.
- 22:30 ישיר ב-5SPORT: בוסטון נגד מילווקי במשחק 7 של חצי גמר המזרח
במארס 2021 שאקיל נזכר בתחרות ההטבעות שהתחילה את היחסים העכורים עם הווארד: "לא אכפת לי שהוא לבש את הגלימה, לליגה הזאת היה רק סופרמן אחד ואתם יודעים איך קוראים לו, זה אני". כוכב העבר ביקר את הווארד פעם אחר פעם לאורך השנים ובחודש שעבר כשכל חברי הפאנל באולפן של "TNT" טענו שללייקרס יש חמישה שחקנים שייכנסו להיכל התהילה (לברון ג'יימס, אנתוני דייויס, ראסל ווסטברוק, כרמלו אנתוני והווארד), שאקיל אמר בנחרצות: "יש כאן ארבעה 'הול אוף פיימרים'".
לא מעט דברים קרו ב-NBA בין מארס 2021 ליולי 2021, כשגולת הכותרת הייתה שייכת למילווקי שהחזירה את האליפות הביתה אחרי 50 שנה. אותה אליפות גרמה לחובבי הליגה להסתכל על הרבה דברים אחרת, ולשאק - להעביר את הגלימה ליורש האמיתי שלו, יאניס אנטטוקומפו. לאחר הזכייה של הבאקס הביג-מן האגדי כתב: "ל-NBA יש רק סופרמן אחד עכשיו. יאניס הוא 'ילד רע', תקראו לו סופרמן ולי שאק". וככל שעובר הזמן, אנטטוקומפו הולך ונראה יותר ויותר כמו גרסה משוכללת של המפלצת שהכרנו לפני כ-20 שנה.
"שאקיל אוניל המודרני"
בואו נדבר קצת על מורשת. אנחנו כל הזמן שומעים את המילה הזאת בהקשרים של כוכבי NBA (ישפיע על המורשת של X וכו'), אבל מה היא באמת אומרת? אחרי בדיקה זריזה באינטרנט, הפירוש המדויק הוא: "מורשה, נחלה, ירושה. העברה ביולוגית, חברתית ומסורתית". ובתכלס - מה יזכרו ממך. במקרה של סופרסטארים בליגה שלנו אני אוהב לחלק את הזיכרון הזה לשני חלקים: הזיכרון הנראה לעין (מה אותו שחקן הביא לשולחן, הייחודיות שלו) והזיכרון בראייה היסטורית לעומת שחקנים אחרים (איפה הוא מדורג ברשימת הגדולים אי פעם).
נחבר את זה לאנטטוקומפו ונתחיל עם מה שנזכור על פי מה שראינו בעיניים שלנו. המשפט שאוהבים להצמיד ובצדק ליאניס הוא "שאקיל אוניל המודרני". ביחד עם כל המהפכה שעבר הענף יאניס הוא הדבר הכי קרוב שנראה לשאק, לצד נגיעות מודרניות - הובלת כדור, מסירות, משחק מהיר, הגנה על עמדות 1-5 וגם קליעה (שצריך לקחת בעירבון מוגבל אבל היא קיימת). פריק.
במשחק 6 נגד בוסטון ה"גריק פריק" סיים עם שורה סטטיסטית מדהימה של 44 נקודות (14 מ-15 מהקו) לצד 20 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, ובכך הפך לשחקן הראשון מאז שאקיל עם 20/40 במשחק פלייאוף. בנוסף, היווני רשם את משחק ה-5/20/40 הרביעי בהיסטוריית הפלייאוף אחרי שניים של ווילט צ'מברליין ואחד של שאקיל.
אנחנו נזכור חיה מסוג שלא הכרנו, שבנוסף לכל עטופה בסיפור יוצא דופן שאף אחד לא דמיין לחלום עליו, אולי חוץ מיאניס עצמו ומילווקי שלקחה אותו בבחירה ה-15 של דראפט 2013. ה-MVP ניקולה יוקיץ' זכה לשבחים על כך שרשם את העונה עם מדד היעילות הגבוה אי פעם (32.8), אך די בשקט יאניס תפס העונה את המקום השני בכל הזמנים (32.1) לצד ווילט, כך שהוא רק הולך ומשתפר. נכון להיום יאניס הפך כמעט לקונצנזוס בדיון השחקן הטוב בעולם וזה לא משפט שנאמר על יותר מדי שחקנים לאורך ההיסטוריה.
איפה יאניס היה מדורג מבחינה היסטורית אם היה פורש מכדורסל היום?
גבוה מאוד ביחס לשחקן בן 27. יאניס נבחר העונה לאחד מבין 75 השחקנים הבכירים בהיסטוריה של ה-NBA וברשימות של ESPN ו"האתלטיק" שפורסמו בחודש פברואר האחרון הוא דורג במקום ה-18 וה-24 בהתאמה. אנחנו מדברים כאן על אלוף NBA שזכה ב-MVP של הגמר אחרי הופעה של 50 נקודות במשחק המכריע, פעמיים ה-MVP של העונה הסדירה, 6 פעמים אולסטאר, שחקן ההגנה של העונה, 4 הופעות בחמישיות ההגנה ו-5 בחמישיות העונה. ומכיוון שמאז פברואר הוא הספיק לעשות עוד כמה דברים, כמו להפוך לשיאן הנקודות בהיסטוריה של מילווקי למשל, סביר להניח שדירוג חדש היה מציב אותו במקום קצת יותר גבוה.
אוהבים לדרג את אותם שחקנים גם בתוך העמדות שלהם, אבל משום שיאניס הוא מחלוצי ה"פוזישן-לס בסקטבול" אי אפשר להגיד באופן חד משמעי שהוא מתפקד רק בעמדה אחת, מה שגם מקנה לו נקודות זכות בראייה היסטורית. אך אם בכל זאת נסתכל עליו כפאוור פורוורד, כבר היום אפשר להתווכח על מקומו כשני הכי טוב אי פעם בעמדה 4 אחרי טים דאנקן. רוב השחקנים שלפני יאניס ברשימות למעלה הקדימו אותו מהסיבה הפשוטה ששיחקו יותר, כמו דירק נוביצקי ומוזס מלון למשל, אך ככל שהוא יבלה יותר זמן על הפרקט הוא ימשיך לטפס למעלה.
לפעמים קל לשכוח כמה שיאניס צעיר, אז קחו רשימה של מספר שחקנים שזכו באליפות הראשונה שלהם בגיל יותר מאוחר מאנטטוקומפו היום: לברון (27 ו-174 ימים), אייזאה תומאס (28 ו-44 ימים), שאקיל (28 ו-105 ימים), מייקל ג'ורדן (28 ו-115 ימים), קווין דוראנט (28 ו-256 ימים), צ'מברליין (30 ו-246 ימים), האקים אולג'ואן (31 ו-152 ימים), נוביצקי (31 ו-314 ימים), קווין גארנט (32 ו-29 ימים), ג'וליוס ארווינג (33 ו-98 ימים), דייויד רובינסון (33 ו-323 ימים) וג'רי ווסט (33 ו-345 ימים).
אז מה התקרה של אנטטוקומפו? אין תקרה, תרקדו. באופן תיאורטי יש לו מספיק זמן גם כדי להפוך לגדול בכל הזמנים, אבל על מנת להגיע לטופ של הטופ הוא צריך לנצל כל דקה של השיא שלו - שקורה ממש בשנים האלו לנגד עינינו הרואות. זה אומר לרשום כמה שיותר משחקים אייקוניים. זה אומר לרוץ לכמה שיותר אליפויות. זה אומר לנצח את הסלטיקס במשחק 7 בבוסטון.
כבר היום יאניס ה-PF השני הכי טוב בהיסטוריה אחרי דאנקן? (Getty)
משחק 7 = משחק מורשת
כמעט כל משחק 7 הוא משחק מורשת ("לגאסי גיים" באנגלית נשמע הרבה יותר טוב), וזה מה שמחכה לאנטטוקומפו היום ב-TD גארדן. כשהלחץ בשיאו לכוכבים הגדולים יש הזדמנות להראות ממה הם עשויים עם הופעה שתיזכר הרבה שנים קדימה, ויאניס יוכל לעשות זאת בבית של הקבוצה שהעיפה בסוויפ את ברוקלין שהוא בעצמו הדיח לפני פחות משנה.
על פניו היעדרותו של קריס מידלטון אמורה לפגוע באנטטקומפו, והיא ללא ספק שוב תקשה עליו, אבל אם הוא יצליח לצאת מהגארדן הירוק (אליו הוא מגיע כאנדרדוג) עם הכרטיס לגמר המזרח - המורשת שלו תמסור תודה גדולה לברך של מידלטון. ללא האולסטאר היחיד שלצדו יאניס יכול להשלים את אחת הסדרות הכי מרשימות בהיסטוריה של שחקן נגד הסלטיקס, ואת זה - יזכרו לו היטב.
אנטטוקומפו הוא השחקן השלישי אי פעם עם שלושה משחקי 40+ נקודות נגד בוסטון בסדרת פלייאוף אחת, אחרי ג'רי ווסט ב-1969 (כשזכה ב-MVP של הגמר למרות שהפסיד) ולברון ג'יימס ב-2018. משום שיאניס עומד על ממוצע של 40 נקודות בארבעת משחקיו האחרונים בסדרה והוא כבר הוכיח לנו שהוא יודע להתפוצץ במאני-טיים, נזכיר ששיא הנקודות של שחקן במשחק 7 הוא 48 (קווין דוראנט בעונה שעברה נגד הבאקס). מה שמטורף זה שאם אנטטוקומפו ישבור את השיא הזה של KD, או לפחות יתקרב אליו, אף אחד לא באמת יופתע כי הוא מגיע למספרים הללו בקלות אבסורדית, אפילו כשבצד השני מחכה לו ההגנה הכי טובה על כדור הארץ.
אפרופו זיכרון ומורשת, איך שהמצ'אפ הזה לא ייגמר - כולנו נסתכל אחורה על הסדרה הזו של בוסטון ומילווקי ונדבר עליה כאחת הסדרות היותר איכותיות שראינו ברמת הכדורסל, הקשיחות והמתח, בטח בשלבים היותר מוקדמים שלפני הגמר. כל כך הרבה נאמר על הקרבות המהפנטים בין הענקיות הירוקות בשבועות האחרונים, אבל יאניס הוא זה שרוצה לומר את המילה האחרונה כדי לכתוב עוד פרק באגדה היוונית שלא הולכת להסתיים בזמן הקרוב.