"ג'ימי באטלר משתלט על הכדור החוזר, הוא רוצה לבד, הכוכב המקומי יכול לנצח את המשחק הזה, באטלר עולה לשלשה מול אל הורפורד והכדור נכנס! מיאמי מובילה 98:99 על בוסטון 16 שניות לסיום גיים 7". אף שדר בעולם לא אמר את המשפט הזה, אבל אם באטלר כן היה קולע את השלשה ההיא בתחילת השבוע קיים סיכוי גבוה שהסלטיקס היו עכשיו בבית עם אין-סוף מחשבות על איך איבדו יתרון 13 תוך שלוש דקות מכריעות.
צפו בקאמבק: בוסטון ניצחה 108:120 את גולדן סטייט ועלתה ל-0:1 בגמר
"חיכיתי לרגע הזה": הלילה הענק של אל הורפורד
"יצירת מופת": כוכבי NBA התלהבו ממשחק 1 ברשת
"זה כואב": בגולדן סטייט מעכלים את ההתפרקות
התגעגע לגמר: צפו ברבע הראשון ההיסטורי של סטף קרי
ארבעה ימים בלבד אחרי שכמעט רשמה את אחת ההתפרקויות המפוארות שידענו, בוסטון שוב מצאה את עצמה במשחק עם "החנקות" היסטורית על הכף, אלא שהלילה (בין חמישי לשישי) הקאמבק באמת הושלם והמפסידה ירדה מהפרקט עם תחושת פספוס ענקית. איכשהו, זאת לא הייתה היא.
עם 0 הופעות משותפות בגמר ה-NBA, נגד השושלת המדהימה של גולדן סטייט, בסן פרנסיסקו, החבורה של אימה יודוקה הוכיחה פעם נוספת בעונה הזו שכשמזלזלים בה - היא מוצאת את הדרך להשאיר את הספקנים ללא מילים. אחד הסיפורים הגדולים לקראת הגמר היה הניסיון האדיר של הווריירס + הכוח שלהם ברבע האחרון (עד הלילה קלעו 25.4 נקודות יותר מהיריבה שלהם פר 100 פוזשנים ברבע האחרון בפלייאוף, מקום ראשון בליגה) מול חוסר הניסיון של הסלטיקס + היכולת המדאיגה שלהם בקלאץ', אבל מה זה משנה?
עם ריצת 0:17 ברבע אחרון של 16:40 בוסטון הפכה לקבוצה הראשון בתולדות הגמרים שנכנסת לרבע האחרון בפיגור דו ספרתי ומנצחת בדו ספרתי, כשעל הדרך היא מנחילה לגולדן סטייט הפסד ראשון במשחקים בהם הובילה ביתרון דו ספרתי (1:10 בפלייאוף) וראשון בבית (1:9 בפלייאוף). אז אחרי שהבהרנו שלמספרים אין חשיבות ושלכולנו אין מושג, אפשר לדבר על משחק מספר 1 המשוגע שראינו בצ'ייס סנטר.
טייטום סיים עם 18% מהשדה, סל שדה אחד ברבעים 1-3 ובוסטון ניצחה במבצר של גולדן סטייט
תנו למשפט הזה לשקוע. ג'ייסון טייטום (12 נקודות, 3 מ-17 מהשדה) סבל מערב הקליעה הכי גרוע שלו מאז ה-28 בנובמבר נגד טורונטו (8 נקודות, 2 מ-16 מהשדה), אבל בדיוק כמו במשחק הזה שנערך לפני למעלה מחצי שנה - בוסטון ניצחה ב-12 הפרש.
אז למדנו שהסלטיקס יודעים לנצח גם כשהכוכב שלהם לא פוגע, אבל זה לא העניין המרכזי כאן. מה שכן צריך לתפוס לנו את העין הוא שטייטום לומד לתרום לניצחון גם כשהידית שלו לא מאופסת. הלילה הוא קבע שיא קריירה של 13 אסיסטים, בעוד שהשיא העונתי שלו עד היום עמד על 10, אותו רשם באותו ערב "לא מוצלח" מול הראפטורס. הוא חזר על השיא העונתי הזה גם בפלייאוף נגד ברוקלין, בזמן שקלע ב-33% מהשדה.
אם נסתכל על העונה שעברה, בשני המשחקים הכי חלשים של טייטום בכל הנוגע לקליעה (גם רשם 3 מ-17 מהשדה) הוא חילק 10 ו-6 אסיסטים, כאשר הממוצע שלו - 4.3. בתחילת העונה הנוכחית מרכוס סמארט טען שטייטום "לא אוהב למסור", אז הלילה, במשחק הכי גדול בקריירה של השניים, טייטום היה האיש שחילק את האסיסט לסמארט בשלשה הגדולה שלו שחתמה את הריצה המדהימה ברגעי ההכרעה. קלאסי.
אגב, 13 האסיסטים של טייטום הם שיא NBA לשחקן בהופעת הבכורה שלו בגמר. לאורך כל הפלייאוף אנחנו מדברים על כך ש-JT הופך לסופרסטאר לנגד עינינו, וגם היום הוא הראה את זה. במיוחד היום הוא הראה את זה, דווקא בגלל האחוזים. עכשיו דמיינו משחק כזה של הסלטיקס עם טייטום ביום קליעה רגיל...
*לידיעתה של גולדן סטייט - אלו הם המספרים של טייטום במשחקים שלאחר שלושת ערבי הקליעה הכי גרועים שלו בפלייאוף הנוכחי: 39 נקודות, 30 נקודות ו-31 נקודות. אחת הסיבות שטייטום לא הפסיד שני משחקים רצופים מאז *ינואר* - היא היכולת שלו להתאושש במהירות.
הפרחים לבראד סטיבנס
אם יש בן אדם אחד בעולם הזה שהאמין לפני כמה חודשים שאל הורפורד ודרק ווייט מסוגלים להוביל את בוסטון ל-0:1 בגמר ה-NBA, זה בראד סטיבנס. האיש שעשה את המעבר מהקווים למאחורי הקלעים הנחית את הורפורד ממגרשי הגולף של אוקלהומה סיטי ואת ווייט מסן אנטוניו, וקיבל מהם תפוקה שהוא יכול היה רק לחלום עליה.
הורפורד (26 נקודות, 6 מ-8 משלוש) ו-ווייט (21 נקודות מהספסל, 5 מ-8 משלוש) ניצחו על הקאמבק ביחד עם ג'יילן בראון ומרכוס סמארט, והפכו לצמד הראשון בהיסטוריה שקולע 5+ שלשות כ"א בהופעת הבכורה שלהם בגמר ה-NBA. הווריירס אפשרו להם בהרבה פוזשנים לזרוק בחופשיות, גם לסמארט, וראו את השלושה קולעים על הראש שלהם 15 שלשות ב-65% מחוץ לקשת.
נזכיר איך בדיוק נראו שני הטריידים: הורפורד לבוסטון עם בחירת סיבוב שני תמורת קמבה ווקר, הבחירה ה-16 בדראפט 2021 ובחירת סיבוב שני; ווייט לבוסטון תמורת ג'וש ריצ'רדסון, רומאו לנגפורד ובחירת סיבוב ראשון מוגנת. היו כאלו שהרימו גבה, היום סטיבנס צוחק על כולם.
ניצחו את גולדן סטייט עם הכדורסל של גולדן סטייט
במהלך הריצה הגדולה שלהם הסלטיקס ריווחו את המגרש עם חמישיית הסמול-בול שלהם (באופן יחסי) שהווריירס מכירים היטב. פריצ'רד, ווייט, בראון, טייטום, הורפורד. התוצאה על הפרקט - הורפורד החליף את רוברט וויליאמס כשבוסטון הייתה בפיגור 101:97 וחזר לספסל עם יתרון 105:120 ביד.
בוסטון הניעה את הכדור כמו שהיריבה שלה יודעת (33 אסיסטים על 12 איבודים) וקלעה כמוה - 21 שלשות ב-51% מחוץ לקשת, תוך שהיא מבצעת חילופים בהגנה שהקשו בהרבה על גולדן סטייט. אותם חמישה שחקנים שאימה יודוקה בחר למאני-טיים לקחו את כל 12 הזריקות משלוש של בוסטון ברבע האחרון וקלעו 9. דבר נוסף שבוסטון עשתה מצוין ברבע האחרון היה לסגור בריבאונד, משום שהמארחת לקחה 11 כדורים חוזרים בהתקפה ברבעים 1-3 ואחד בלבד ב-12 הדקות האחרונות.
הרבע המטורף של סטף קרי
לפחות בינתיים קרי המועמד המוביל ל-MVP של סדרת הגמר בקבוצה שלו. קרי קבע שיא NBA עם 6 שלשות ברבע הראשון בו בוסטון השאירה אותו חופשי מסיבה לא ברורה והקהל בצ'ייס סנטר השתגע וכבר בדק בטלפון מהו שיא השלשות למשחק גמר (התשובה - 9, של סטף).
קרי סיים עם שורה סטטיסטית זהה לחלוטין לזו שרשם במשחק 1 האחרון שלו בגמר, נגד טורונטו ב-2019: 34 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. בשני המשחקים, אגב, הוא רשם מדד פלוס מינוס שלילי של 9-. את המשחק גולדן סטייט סיימה עם 24 אסיסטים, כך שבהמשך הסדרה היא תצטרך לראות את הכוכב שלה מבצע יותר מהלכים כפליימייקר (בשלושת המשחקים האחרונים נגד דאלאס חילק 28 אסיסטים בסה"כ).
מחכים למסיבת בריכה
אם לפני המשחק היו אומרים לכם שאחד משחקני הספסל בהתמודדות יקלע 21 נקודות, סביר להניח שהייתם שמים את הכסף שלכם על ג'ורדן פול, אבל הגארד הצעיר של הווריירס אכזב במשחק הבכורה שלו בגמר כשרשם 9 נקודות (2 מ-7 מהשדה) ב-25 דקות ואת מדד הפלוס מינוס הנמוך בהתמודדות, 19-.
גולדן סטייט מובילה את הפלייאוף בנקודות ספסל, הרבה בזכות פול, אבל הפעם הוא לא הזכיר את עצמו. חוץ מהפסיביות בהתקפה, בהגנה הוא התקשה להתמודד מול הצעד המהיר של ג'יילן בראון ולפני אחת השלשות המכריעות של סמארט לא סייע בסגירה לריבאונד על הורפורד. פול צריך להיות האקס פקטור של גולדן סטייט בסדרה הזו ולקראת משחק 2 הולכים לדבר עליו הרבה יותר. כמו כן, אין הצדקה לכך שדריימונד גרין ייקח יותר זריקות ממנו (2 מ-12 מהשדה).
פול אכזב, ווייט נכנס לנעליים שלו בצד השני (Getty)
זוכרים את הימים בהם התלוננו על גמרים איזוריים משעממים וחד צדדיים? לשמחתנו הם מאחורינו, יש בידינו את הסדרה הכי איכותית שיש לענף להציע נכון ליוני 2022 ועל בסיס המשחק הראשון וההיכרות עם שני הצדדים - יש כאן פוטנציאל לסדרה מהאגדות שנדבר עליה עוד הרבה מאוד זמן.
קיבלנו הלילה רמת ביצוע שהולמת את המעמד, נשבר שיא כל הזמנים בגמר לשלשות במחצית (20) ובמשחק (40), ועכשיו נכנס גם אלמנט של לחץ כי החבורה מסן פרנסיסקו יודעת שהפסד נוסף ירחיק אותה מטבעת רביעית בשושלת הזו. אם נביט בזריזות על ספרי ההיסטוריה, נגלה שב-71% מהמקרים הקבוצה שניצחה את משחק 1 בגמר גם הניפה את הגביע בסיום הסדרה.
יודוקה המשיך להתבסס הלילה כאחד המאמנים הטובים ב-NBA, קר כבר מזמן כזה, ויש תחושה באוויר שככל שהסדרה תתקדם קרב השחמט על הקווים יתחמם, איכות הסדרה תשתפר ושעות השינה של כולנו יצטמצמו. נקנח עם הציוץ הבא של האיש שמכיר את ההרגשה לנצח עם גולדן סטייט ולהפסיד לבוסטון, קווין דוראנט: "רבותיי, יש פה רמה גבוהה של כדורסל". בין ראשון לשני יוצא פרק נוסף בסדרה הכי טובה בעולם.