אם אתם לא מכירות ומכירים את דוסון גארלי יש חור משמעותי בהשכלת ה-NBA שלכם/ן. דוסון, פייק קליי תומפסון בשבילכם, הפך את הדמיון הוויזואלי בינו לבין הכוכב של הווריירס לעסק, עד שהווריירס החליטו לסגור לו את הברז בימים האחרונים, בטוויסט מדהים בעלילה המשונה שהיא חייו. אל תסתפקו באמלוק שלי, פייק קליי הוא תופעה חד-פעמית, ואפילו לא עוצרת אותו העובדה שהוא לא עד כדי כך דומה לקליי…
אבל פייק קליי תלוי בקליי האוריגינל כדי לחדור לצייטגייסט. יש סיבה שלא קם פייק סטף, פייק דרוזן, או פייק קוואי. קליי הוא הלב האמיתי של הטרפת הזאת. ההופעות והראיונות של תומפסון מחוץ למגרש קנו לו עדת מעריצים, מיני-כת כמעט, ואפילו יש מיתוג ניו אייג'י - קלייתאיזם.
כל דבר שתומפסון עושה או אומר מחוץ למגרש הופך לוויראלי. הוא התחפש פעם לג'אקי מון (וויל פרל בסרט "סמי-פרו"), אז ג'אקי מון הגיע לחימום עם הווריירס לפני משחק במהלך העונה. פעם אחת הוא נשאל ברחוב מה דעתו על פיגומים לסגמנט חדשותי לפוקס 5 בניו יורק. המראיינת לא ידעה מי הוא, והוא מצדו נתן תשובה מעמיקה ששברה את הרשת. לבולדוג שלו, רוקו, יש עמוד אינסטגרם עם 64.6 אלף עוקבים. שמעתם על הסיפור עם הטוסטר? לאחרונה קליי, מלח חובב בזמנו הפנוי, נשאל על הקשר שלו לאוקיינוס, ואני לא רוצה להרוס לכם את התשובה, אבל זה היה הולסום, כמו כל דבר אחר שיוצא לו מהפה. האיש אייקון.
תשע מאות ארבעים ואחד
קליי חזר לשחק העונה ב-9 בינואר, לראשונה מאז גמר 2019, שם הוא קרע את הרצועה הצולבת של רגל שמאל. ב-18 לנובמבר 2020, יום לפני הדראפט, תומפסון נפצע שוב, לא לפני שכבר החלים מהפציעה הקודמת כמעט לחלוטין. האכילס ברגל ימין הפעם. 941 ימים עברו מאז אותו גמר ועד שעלה שוב לפרקט. כשכל עולם הכדורסל מאחוריו, תומפסון נתן משחק טוב מול הקאבלירס, בקאמבק מרגש שכלל גם דאנק מהדהד בהתקפה עומדת, מהסוג שמאוד נדיר היה לראות ממנו גם לפני כל הבלגן. קליי חזר.
אבל לא הכל חזר בדיוק למקום, והיה ברור שקליי יחווה קשיי הסתגלות לסביבה החדשה, ובעיקר למה שהגוף שלו מסוגל לעשות. כשעלה פרויקט הטופ 50 בליגה, קיבלתי לא מעט ביקורות על שהשארתי את תומפסון מחוץ לרשימה. אבל הרגשתי שהניסיונות של תומפסון להחזיר את עצמו לקצב בא על חשבון היעילות הקבוצתית של הווריירס. הוא עדיין היה איום אוף-בול, ושומר קבוצתי נהדר, גם אם האתלטיות שלו כבר לא איפשרה לו לחזור לקחת את משימות השמירה על כוכבי היריבה. אבל בהתקפה הוא ניסה יותר מדי. הוא החטיא זריקות שהוא לא צריך היה לקחת מלכתחילה, החטאה גררה החטאה, וכדור השלג הזה גדל, והפך לבעיה של ממש בפלייאוף. אך לא עוד.
הווריירס המשיכו להתקדם בפוסט-סיזן, בדומיננטיות שאולי לא מוערכת דיה, וחיפו על הקלעי שלהם. והנה נדמה שתומפסון מוצא את הגרוב שלו בתזמון מושלם, אחרי שני משחקים ראשונים קשוחים בגמר מול הסלטיקס.
האח השני של הספלאש-בראדרס המקוריים מחבר יותר ויותר משחקים טובים יחד. משהו בבחירת הזריקות שלו התמתן. בהכללה, הוא "בוחר" יותר, ו"זורק" פחות. ההתקפה הנהדרת והתזזיתית של גולדן סטייט עובדת בשבילו יותר, והתוצאות בהתאם. 19.4 נקודות למשחק, בהלימה עם ממוצעי הקריירה שלו בפלייאוף, עם 3.6 שלשות למשחק ב-39.1 אחוזי הצלחה. יש הבדלים במשחק שלו בהשוואה לעבר, אבל הוא למד להתאים את עצמו לתוך מה שהווריורס מנסים לעשות. 35.7 דקות שקליי מקבל בכל משחק מוכיחות שגם סטיב קר מסכים בעניין הזה.
ועכשיו הסדרה חוזרת לבוסטון, כשהלוחמים משחק אחד מהאליפות. וכולנו יודעים בדיוק מה זה אומר.
נתראה בגיים 6 (Getty)
גיים 6 קליי
ההיסטוריה של תומפסון במשחקי 6 קנתה לו את הכינוי המחייב הזה. הוא קלע 20.7 נקודות למשחק 6, ופגע ב-49.5 אחוז מהשלשות שלקח. לא רע, תודו. ההופעה שלו בגמר המערב מול הת'אנדר ב-2016 - 41 נקודות ו-11 שלשות שהצילו את הלוחמים מהדחה - היא אחת מהטובות בהיסטוריה המפוארת של הליגה. לצדה יש עוד לא מעט הפגנות כוח, כולל אחת טרייה ביותר, בפעם היחידה בפלייאוף הזה שגולדן סטייט שיחקה משחק 6, בסדרה מול ממפיס.
זה לא שקליי שומר את עצמו למשחקים המכריעים, כמו שלוקח לו זמן להתרגל ליריבה, לפחות בפלייאוף הזה. לווריירס יש צ'אנס ראשון מתוך שניים לסגור את הסדרה, מול הקהל המופרע של בוסטון. קליי לא היה שותף לשתי העונות שבהן הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף. למעשה, זו סיבה מרכזית לכך שהיא לא הגיעה לפלייאוף… בגמר השישי שלו בשש השנים האחרונות שבהן שיחק, יש לו אפשרות להשלים אליפות רביעית. על המגרש, תומפסון לא רגיל להיכשל, וצריך שיקרה הרבה כדי להפיל אותו. אנחנו בעדו, ככה או ככה.
הלילה
בוסטון סלטיקס - גולדן סטייט ווריורס, משחק 6 של גמר הפלייאוף (הלילה, 4:00, 5SPORT)
אתם לא באמת צריכים שכנוע כדי לקום למשחק הזה, נכון? הסדרה המדהימה הזו נתנה לנו הכל, חוץ ממשחק צמוד. כל המשחקים, לזכותם יאמר, היו תחרותיים, ברמה גבוהה, עם מהפכים והפתעות לרוב. אבל כולם נגמרו בהפרש דו ספרתי. שימו שעון, ובואו נראה מה יהיה הפעם.
בנימה אישית, אני מתרגש לומר שגייסנו את מלוא הסכום לקמפיין ההדסטארט, והתחלנו בכתיבת הספר. המון תודה למי שתמכו.
מה הם זוממים? (Getty)