שיאים, כידוע, נוצרו כדי להישבר. ג'יילן בראון קבע לאחרונה את אחד המרשימים ביותר בתולדות ה-NBA עם החוזה הגדול אי פעם, 304 מיליון דולר ל-5 שנים, שנה אחרי שניקולה יוקיץ' חתם על 276 מיליון ל-5 שנים משלו. בדומה לכך, בראון צפוי לאבד את השיא גם בשנה הבאה, כאשר לפי דיווחים ג'ייסון טייטום ידרוש ויקבל מבוסטון 338 מיליון ל-5 שנים.
ה-NBA, כידוע, עובדת עם תקרת שכר שמבוססת על כמות ההכנסות של הליגה. ככל שכמות ההכנסות עולה משנה לשנה המשכורות עולות, בזמן שחוזה ה"סופרמקס" עליו חתומים השחקנים הגדולים ביותר הופך לגדול יותר. הסופרמקס מרכיב 35% מתקרת השכר של הקבוצה, וככל שהיא עולה הוא עולה.
השחקנים שיכולים לקבל את הסופרמקס צריכים לפחות 7 שנים בליגה ובחירה לשתי חמישיות ליגה או שתי חמישיות הגנה ב-3 העונות שקדמו לחתימה על החוזה. בחירה ב-MVP באחת מהן הופכת אותם לזכאים באופן אוטומטי. שחקנים כמו לוקה דונצ'יץ', למשל, ככל הנראה יהיו זכאים לחוזה הסופרמקס בעתיד.
לכן, כל עוד ה-NBA מרוויחה כסף ותקרת השכר ממשיכה לעלות, חוזי הסופרמקס יהפכו ליותר ויותר גדולים. החוזים האלה הוכנסו לחוקי השכר כניסיון לשכנע כוכבים להישאר בקבוצותיהם, כי הם יכולים לקבל את הסופרמקס רק כהארכת חוזה ולא כשעוברים לקבוצה חדשה.
לפי זאק קראם, גורו השכר של ה"רינגר", תקרת השכר יכולה לקפוץ ל-200 מיליון דולר בסוף העשור הנוכחי. במצב בו תקרת השכר יציבה סביב כ-200 מיליון דולר והסופרמקס נשאר סביב ה-35%, אז שחקן שיהיה זכאי לסופרמקס בסוף העשור (כמו אנתוני אדוורדס) יוכל לחתום על חוזים של יותר מחצי מיליארד דולר.
לפי קורט היילין מ-NBC, לוקה דונצ'יץ' וג'ואל אמביד יהיו זכאים למשכורות של 367 מיליון דולר ב-2025, בעוד ניקולה יוקיץ' יוכל לקבל 404 מיליון דולר (ובכך יגיע ל-800 מיליון דולר ממשכורות בלבד). ה-NBA מתפתחת וממשיכה להרוויח משנה לשנה, והכסף הזה מגיע לשחקנים.