קודם כל, ברכות לדני אבדיה. הילד ממחלקת הנוער של מכבי תל אביב הפך אתמול בלילה (ראשון), בגיל 22, למולטי-מולטי מיליונר כשסיכם על הארכת חוזה בוושינגטון בשווי 55 מיליון דולר לארבע שנים. 223.28 מיליון שקל נוספים לחשבון הבנק שלו עד 2028. היסטוריה לכל דבר ועניין בספורט הישראלי.
כל העדכונים: לחצו לעמוד הטלגרם החדש של ערוץ הספורט
לפני שנדבר כמו שצריך על החוזה החדש של אבדיה ועל עונת ה-NBA שבפתח, הרשו לי לומר - איזה משחרר זה לברוח לרגע מהמציאות הקשה שכולנו חיים בה ופשוט לדבר על כדורסל. על מה שעושה לנו טוב. על הצלחה ישראלית, בלי קשר לאם אהבתם את החוזה או לא. אז בהיבט הזה - החדשות המתפרצות מכיוונו של דני הגיעו בעיתוי מושלם.
בין רביעי לחמישי אבדיה יפתח את עונתו הרביעית בליגה הטובה בעולם, מול אינדיאנה פייסרס, כשכבר אין שום שאלה לגבי המעמד או העתיד שלו. נגמרו השמועות על טרייד אפשרי, תמו הדיונים על גובה החוזה הבא וכל מי שתהה האם אבדיה הוא שחקן NBA לגיטימי - קיבל את התשובה שלו מהכתב הכי בכיר של ESPN.
ב-18 בנובמבר 2020 החל להיכתב הפרק הראשון בקריירת ה-NBA של אבדיה כשהוא נבחר ע"י הוויזארדס. ב-21 באוקטובר 2023 הפרק השני בסיפור יצא לדרך.
כסף = מעמד
ב-NBA, עוד יותר מליגות אחרות, החוזה שלך מגדיר אותך. חוזה מקסימום לכוכבים, חוזה סופר-מקס בדרך כלל לסופרסטארים, חוזה רוקי לרוקיז וכו'. ברגע ששחקן חותם על חוזה התפיסה כלפיו משתנה, גם מהצד של הקהל וגם בתוך הרוטציה כי המשמעות של הארכת חוזה היא הבעת אמון. והמשמעות של הבעת אמון היא אור ירוק מההנהלה שקובעת את מעמדו של שחקן X בהיררכיה.
אז אבדיה הוא שחקן חמישייה ב-NBA. החוזה שלו (13.75 מיליון דולר בממוצע לעונה) ייכנס לתוקף רק ב-2024/25 אבל אם נסתכל למשל על השחקנים שמרוויחים את השכר הזה העונה - נראה שהרוב המוחלט פותחים בחמישייה, כשמי שלא פותח כמעט תמיד עולה כחילוף ראשון או שני מהספסל.
קחו כמה שמות של שחקנים שחתומים על חוזה כמעט זהה לשל אבדיה - הרב ג'ונס (ניו אורלינס), דוריאן פיני סמית' (ברוקלין), גרנט וויליאמס (דאלאס) וברנדון קלארק (ממפיס). כולם שחקנים מהותיים בקבוצות שלהם, שחקנים משלימים פלוס אם תרצו, ולמשבצת הזו אבדיה נכנס. רק שבמקרה שלו המעמד עוד יותר גבוה, כי הוא בקבוצה חלשה ולארגון יש אינטרס לפתח אותו ולתת לו קרדיט.
למעשה, אבדיה הוא השחקן הרביעי הכי בכיר בקבוצת NBA (אחרי ג'ורדן פול, קייל קוזמה וטיוס ג'ונס) וזה לא דבר של מה וכך. נכון לעכשיו, ב-24/25 רק צמד הסקוררים ודניאל גאפורד (13.3 מיליון דולר) ירוויחו יותר מהפורוורד.
גם דעת הקהל השתנתה אתמול. באותה שנייה שאדריאן ווז'נרובסקי צייץ על אבדיה עם תמונה, סכום כסף מכובד ו"ברייקינג ניוז" באותיות גדולות - האוהדים קיבלו את האסמכתה שמדובר בשחקן NBA לגיטימי לשנים קדימה.
בבירת ארצות הברית אבדיה כבר לא נתפס רק כשחקן צעיר שמחזיקים אצבעות לקפיצת המדרגה שלו. הוא השחקן הוותיק ביותר במועדון שעכשיו הרוויח ביושר את התיאור "שחקן בית". אגב, אבדיה הוא השחקן הראשון של וושינגטון מאז אוטו פורטר ג'וניור ב-2017 שנבחר על ידי המועדון (שלישי בדראפט 2013) וקיבל חוזה שני.
חשוב לציין - כל 55 מיליון הדולרים של אבדיה מובטחים, כך שאם מישהו בטעות חשש שאחרי 2023/24 הפורוורד הצעיר יפזול ליורוליג, אפשר לנשום. לדני תהיה קריירת NBA ועכשיו הוא צריך לדאוג לכך שהחוזה שהוא סיכם עליו אתמול ייראה מזערי לעומת החוזה הבא.
רשמית: דני אבדיה קיבל מעמד של שחקן NBA לגיטימי (Getty)
שקט, משחקים פה
יש הרבה אלמנטים מקצועיים שאבדיה צריך לשפר - מהאחוזים משלוש, דרך האחד על האחד ועד הסיומת בשמאל, אבל בראש ובראשונה הוא צריך לחזק את הפן המנטלי שמאט את קצב ההתקדמות שלו.
אבדיה כבר התייחס לא פעם לקשיים המנטליים שהוא עובר וגם הוא יודע היטב שאי היציבות שלו לאורך שלוש העונות הראשונות שלו ב-NBA מתחילה ונגמרת בראש. כעת, בפעם הראשונה, יש לו שקט.
שמעתי לא מעט אנשים טוענים שאבדיה היה צריך "להמר" על עצמו לאור ההזדמנות בקבוצה החדשה של וושינגטון ולהגיע לקיץ הבא כשחקן חופשי, במטרה להשיג חוזה של 70+ מיליון דולר. יש בזה היגיון, אבל מהיכרותנו עם הנפשות הפועלות, ההימור הזה היה רק פוגע בו.
לו אבדיה היה נכנס לשנת חוזה הוא היה יוצא מאיזון, נכנס ללחץ ומאבד עוד יותר את הראש. כל טעות הייתה מהדהדת לו בראש, כל חילוף וביקורת היו מפריעים לו, כל תנועה חדה שעלולה לגרום לפציעה הייתה מרתיעה אותו ולאורך עונה שלמה הוא (ואנחנו) היינו מתעסקים ללא הפסקה בעתיד ובכיס שלו.
סיטואציה נוחה + שקט זה הדבר הכי נכון כרגע מבחינתו של אבדיה, שנבחר תשיעי בדראפט 2020 כדי להיות אולסטאר בליגה הזו, לא פחות. זה הזמן להתמקד בכדורסל נטו.
אבדיה היה חייב שקט כדי שבהמשך יגיע הרעש (Getty)
הצד של וושינגטון
זה משפט שלא הכרנו בתקופת טומי שפרד, אבל אפשר להתרגל אליו: הוויזארדס יודעים מה הם עושים. מאז שמייקל ווינגר לקח את המושכות הקבוצה מבירת ארצות הברית התחילה להזיז את הכלים על לוח השחמט בהיגיון.
זאת אומרת להיפטר מבראדלי ביל והסעיף ההזוי שלו, לשלוח בטרייד גם את קריסטפס פורזינגיס, להנחית את טיוס ג'ונס (בעיניי - הרכז הכי אנדרייטד בליגה), לצרף את ג'ורדן פול שיכול להפוך לשחקן של 30 נקודות למשחק שבטעות מגרד אולסטאר, להאריך את החוזה של קייל קוזמה (וכך לא לאבד אותו בחינם), לבצע טרייד בליל הדראפט ולבחור את בילאל קוליבאלי, להעמיק את הסגל ולבנות בסיס לעתיד מזהיר יותר דרך פינוי מקום בתקרת השכר ואיסוף בחירות דראפט. סוף סוף דברים קרו בבירת ארה"ב.
ווינגר והג'נרל מנג'ר וויל דוקינס קיבלו החלטה נכונה גם בהארכת החוזה ההוגנת של אבדיה. אם היו מחכים עד הקיץ ייתכן שהשווי של הישראלי היה מזנק ל-60-70 מיליון דולר לארבע שנים, או לחילופין היה צונח אחרי עונה רעה, ועכשיו הם יכולים להניח לגזרה הזו ולהתפנות למהלכים נוספים.
הרומן בין וושינגטון לאבדיה לא יחזיק? הכל בסדר, החוזה שלו נוח (בטח בהתחשב בגיל) ובכל מצב הוויזארדס יוכלו להעביר אותו בטרייד. זה נכון גם למקרה שהפורוורד ישתפר ויבקש לעזוב בעוד שנתיים-שלוש. אם הדלת תיפתח, הערך שלו בשוק יהיה גבוה במיוחד וקבוצות יקפצו עליו.
וושינגטון אמנם ב"ריבילד" אבל היא לא ב"ריבילד" קלאסי. עדיין יש לה שחקני כדורסל לא רעים בכלל, כך שהיא לא מספיק גרועה כדי להבטיח לעצמה בחירת דראפט גבוהה ולא מספיק טובה כדי להגיע לפלייאוף (פליי-אין יהיה מכובד מאוד). חוץ מזה, קוזמה ופול ביחד יכול להיות מתכון לאסון. בקרוב נגלה איך הכל ייראה, אבל לפחות הנוף המשמים ב-DC קצת השתנה.
בהצלחה לכולנו (Getty)
וולקאם 2023/24
העונה הקריטית שסומנה כאחת שיכולה להגדיר את כל הקריירה של אבדיה הפכה לעונה רגועה במובן שהיא לא בהכרח תשפיע על העתיד, ובטוח שלא על החוזה הבא. אבל עדיין, יש ציפיות, יש מטרות, בואו נראה מה הן.
נגיעה על המטרות של הוויזארדס לפני שנתעכב על דני: לקבל תפוקה מהשחקנים הצעירים, לראות את קייל קוזמה הופך למנהיג ואת ג'ורדן פול לסקורר מנצח (ולא סקורר של מספרים ריקים), לבנות תרבות, לנצח משחקים גדולים, לסחוף אוהדים לקפיטל וואן ארנה ולצאת מהעונה הזו עם בחירת טופ 5 בדראפט 2024.
אבדיה, כפי שעשה בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה, צריך להקפיץ את הממוצעים שלו בכל הקטגוריות ולהיות שחקן של מספר נקודות דו ספרתי, תוך שהוא שומר על ה'טיקט' ההגנתי שלו. העיקר להמשיך לראות גרף שיפור.
נזכיר - אבדיה קלע 9.2 נקודות בממוצע בעונה שעברה, לעומת 8.4 ו-6.3 בשנים קודמות. הוא רשם שיאי קריירה גם בדקות (26.6), אחוזים מהשדה (43.7%), ריבאונדים (6.4), אסיסטים (2.8), חטיפות (0.9) ואיבודים (1.6). בנוסף, הישראלי רשם שיאי קריירה במשחק בודד בדקות (41), נקודות (25), ריבאונדים (20), אסיסטים (10) וחטיפות (4).
הנתון הכי משמעותי מבחינת אבדיה הוא האחוזים משלוש, שירדו מ-31.5% ו-31.7% בשתי העונות הראשונות (גם מאוד נמוך) ל-29.7% אשתקד, שסימנו אותו כאחד הקלעים הגרועים ב-NBA. אחוזי העונשין שלו ירדו מ-75.7% ל-73.9%.
נחזור למספרים הבאים בסוף העונה. אלה הממוצעים שלדעתי אבדיה צריך לכוון אליהם, לכל הפחות: 11.5 נקודות ב-47% מהשדה, 34.5% משלוש ו-76% מהעונשין, 7.0 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 1.0 חטיפות ו-0.7 חסימות.
לראשונה מאז שנכנס ל-NBA, אבדיה פותח עונה אחרי קיץ ללא נבחרת או פציעה, בו יכול היה להתמקד אך ורק ביכולת אישית. לפני חודשיים מאמניו סיפרו לערוץ הספורט על הקיץ שעבר, כך שיש ציפיות גבוהות ואין תירוצים.
ומי יודע, אולי בתום העונה הזו מייקל ווינגר ושאר הנהלת הוויזארדס יישבו במשרדים שלהם בוושינגטון וישאלו את עצמם עם חיוך: "איך הצלחנו להחתים את דני רק על 55 מיליון דולר?".
חוזה חדש, עונה חדשה, דני חדש? (Getty)