לפעמים פטריק בברלי מייצר כותרות שנויות במחלוקת, כמו הטענה שלו השבוע שראסל ווסטברוק הוא הרכז הגדול בכל הזמנים, אבל המון פעמים הוא מדבר לעניין, כמו בטייק שלו על דני אבדיה.

"אם תשימו את אבדיה בגולדן סטייט, מינסוטה או לוס אנג'לס קליפרס הוא יהיה שחקן שישי/שביעי בקלות", אמר בברלי בפודקאסט פראש טוק. "הוא משחק נכון ויש לו ביצים. בקבוצה טובה הוא יהיה מצוין, אבל בקבוצות חלשות זה קשה".

בעולם מקביל הווריירס היו אלה שעשו טרייד עם וושינגטון ביוני האחרון ואבדיה היה זוכה לשחק לצד סטף קרי בקבוצת צמרת וללמוד מדריימונד גרין, אך כמו שבברלי אמר, בסיטואציה הזו הוא היה שחקן ספסל מצוין. ושם זה נגמר. בפורטלנד יש לו הזדמנות מיוחדת ליצור קבוצה מנצחת ולהפוך לשחקן חמישייה דומיננטי עם תקרה גבוהה בהרבה.

אבדיה עוד ישחק בפלייאוף ויהיה חלק מקונטנדרית, אך צריך לתת לדברים זמן ולהימנע מקיצורי דרך כדי שאח"כ הפירות יהיו מתוקים יותר. עכשיו זה הזמן לנצל את הבמה, להמשיך להתפתח ולבנות משהו אמיתי עם הטרייל בלייזרס, שבניגוד לוויזארדס (שסופרים 13 הפסדים רצופים) - יכולים להתחיל לראות את האור ואולי לכוון לפליי-אין כבר בעונה הבאה.

אם תשאלו אנשים בפורטלנד על אבדיה, הם יגידו לכם שהוא מצוין ושהוא חלק בלתי נפרד מהשלד הצעיר של הקבוצה. אנחנו נגיד להם שהם עוד לא ראו כלום. הישראלי בן ה-23 פתח את העונה בצורה די מאכזבת, עם 6 מ-35 משלוש (17.1%) ב-11 משחקיו הראשונים ושפת גוף מהוססת שאיש לא קיווה לראות בעונתו החמישית ב-NBA, אבל בשבועיים וחצי האחרונים נראה שקשיי ההסתגלות מאחוריו וההתפוצצות לפניו.

אבדיה ובברלי. לבנות תרבות מנצחת > להצטרף לקבוצה מנצחת (Getty)

נופל וקם
ב-26 בדצמבר 2023 אבדיה הגיע לנקודת שפל בעונתו הרביעית ב-NBA, כשנעצר על 2 נקודות ב-14.3% מהשדה בהפסד לאורלנדו (פעם חמישית בשישה משחקים בחד ספרתי) ועורר תהיות רציניות לגביו. מאותו ערב עגום היו לו עוד 46 משחקים במדי הוויזארדס, בהם העמיד ממוצעים נפלאים של 17.0 נקודות, 8.2 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים.

ב-10 בנובמבר 2024 אבדיה סיים ללא נקודות בתבוסה הביתית ב-45 הפרש לממפיס וחטף אש בפורטלנד ובארה"ב בכלל. אחרי אותו לילה הממוצעים שלו עמדו על 9.0 נקודות (34.8% מהשדה ו-17.1% משלוש) לצד 5.6 ריבאונדים ו-3.0 אסיסטים ובסטורי הוא כתב: "הכל לטובה, גם ברגעים כאלו".

במשחק שלאחר מכן דני קלע 17 נקודות בדרך לניצחון גדול על מינסוטה בגביע (כולל שלשה עם הבאזר של הרבע השלישי על אנתוני אדוורדס) והממוצעים שלו בשמונת המשחקים האחרונים נראים כך: 13.6 נקודות (43.6% מהשדה ו-42.4% משלוש), 6.6 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים. אם היציבות תישמר ונגלה שהסוויץ' שוב הגיע אחרי שנגע בתחתית, צריך לוודא שכבר בליל הפתיחה של 2025/26 אבדיה יסיים בלי נקודות.

אגב, לאבדיה יש שני דאבל דאבלים העונה ושניהם הגיעו בניצחונות חוץ דרמטיים בהם הוא התעלה בקלאץ' - הראשון אצל לוס אנג'לס קליפרס (חסם את נורמן פאוול) והשני ביוסטון (חסם את אלפרן שנגון וקלע 2 מ-2 מהקו בשניות הסיום) בו קבע שיא קריירה עם 4 בלוקים. לאור החולשה של וושינגטון לא היו לדני יותר מדי הופעות גדולות ב-NBA שהסתיימו בניצחון, בטח מול קבוצות חזקות במערב בשלב כזה של העונה שעוד יש המון על מה לשחק, כך שהוא צובר ניסיון חשוב להמשך.

קחו שתי דוגמאות מהמשחק האחרון באינדיאנה שמעידות על העלייה באגרסיביות. כאן, כבר בפתיחת המשחק, אבדיה חדר בהחלטיות וסיים ב*שמאל* אחרי הופ-סטפ יפה. מסוג המהלכים שיש לו בארסנל, אבל בקושי ראינו ממנו.

וכאן, במחצית השנייה, אבדיה שוב תלש את הכדור מול סיאקם בדרך לחדירה כשכמעט נחתמה עם הדאנק היפה ביותר שלו ב-NBA על בנדיקט מת'ורין. כמה פעמים ראיתם את דני מנסה לשחזר את ההטבעה על ג'יג'י דאטומה? זה כמעט ולא קרה (הרחובות לא ישכחו את טאקו פול), ואין סיבה. למרות ההחטאה - זו האגרסיביות שמצופה ממנו באופן קבוע.

בקרוב נצטרך לראות את אבדיה חוצה את רף 20 הנקודות לראשונה העונה ובמקביל נאמר שהטריפל דאבל הראשון מרגיש בהישג יד (לולא ערב קליעה קבוצתי של 8 מ-46 משלוש מול ממפיס השבוע אולי כבר היה לו אחד כזה), אבל גם אם נמשיך לחכות - מה שחשוב באמת זה שימשיך לתפקד כפליימייקר כמו בשני המשחקים האחרונים.

צ'ונסי בילאפס הודה לאחרונה שהוא עוד לומד להכיר את דני, כך שיהיה מעניין לראות איך היכולת הטובה תשפיע על התפקיד שלו והצורה שבה ישתמשו בו. אם תהיתם, כמות הנגיעות של אבדיה בכדור העונה (בחצי המגרש) כמעט לא השתנתה ביחס לשנה שעברה - 24.3 בממוצע למשחק לעומת 24.5 אשתקד.

ההצגה ההגנתית על שנגון ביוסטון הייתה חשובה לביטחון ולניסיון

יש עם מי לעבוד
לפורטלנד יש חמישה שחקנים שמרכיבים את השלד הצעיר שלה - סקוט הנדרסון (20), שיידון שארפ (21), דני אבדיה (23), טומאני קמארה (24) ודונובן קלינגן (20). עם הבסיס הזה ההנהלה צריכה לרוץ ועליו להוסיף עוד ועוד חתיכות, בדגש על כוכב צעיר בצמרת דראפט 2025 שיהפוך לפנים של הפרוסס שלה.

הבלייזרס שמחזיקים במאזן 12:7 במקום ה-13 במערב נהנים מכמה הפתעות נעימות העונה. נתחיל עם קמארה, שהפך משחקן משלים לשחקן חמישייה ואחד השומרים היותר טובים בעולם. השני הוא קלינגן, שגורם לבחירה השביעית בדראפט האחרון להיראות כמו גניבה ומוביל את כל ה-NBA בחסימות פר 36 דקות עם 4.6, כשוויקטור וומבניאמה עם 4.0. השלישי הוא הסקורר המחליף של בילאפס, דלאנו בנטון (בן 25), שמוביל את הקבוצה במדד התקפי עם 116.1, כאשר הבאים אחריו הם הנדרסון ואבדיה עם 105.4.

שלישיית אבדיה-קמארה-קלינגן יכולה להתפתח לקו הקדמי הטוב ב-NBA בהגנה, לא פחות, אך הם שיחקו רק 18 דקות משותפות העונה. במהלך אותן דקות, אגב, המדד ההגנתי שלהם עמד על 91.3. לשם השוואה, אוקלהומה סיטי שמובילה את ה-NBA במדד הגנתי סופגת 103.0 נקודות פר 100 פוזשנים. הרוקי הענק מוביל את פורטלנד ב"סטוקים" (חטיפות + חסימות בסה"כ) עם 46, אחריו קמארה עם 38 ואז אבדיה עם 37. כשסוף סוף יש שומרים טובים לידו, ההגנה החזקה של דני נראית לעין.

עם הנדרסון שמראה ניצוצות מהפוטנציאל הגדול שלו ושארפ שחזר מצוין מהפציעה - האוהדים באורגון מתרגשים. אנפרני סיימונס, ג'רמי גרנט, דיאנדרה אייטון ואפילו רוברט וויליאמס הנהדר לא מתאימים לכיוון שאליו פורטלנד הולכת והם יצטרכו להיות על מדף הטריידים לקראת הדדליין בפברואר, כשבתמורה ה-GM ג'ו קרונין ירצה לאסוף בחירות או שחקנים צעירים יותר. הרביעייה הזאת אמנם עוזרת לפעמים להשיג ניצחונות יפים, אבל היא תופסת יותר מדי מקום.

סקוט-שארפ-אבדיה-קמארה-קלינגן שיחקו במצטבר 7 דקות ביחד העונה וזה נתון שפורטלנד לא יכולה לחיות איתו בשלום. ברגע שהחבר'ה הוותיקים יותר יפנו את הבמה גם המספרים של דני ישתפרו משמעותית.

“קלינג קונג“. מגביה את התקרה של פורטלנד (Getty)

החצי מרחק עדיין רחוק
בקיץ האחרון מאמנו האישי של אבדיה, עודד ברנדוויין, סיפר לנו שהדגש בפגרה היה על ה"In between game" בהתקפה, כלומר כל האזורים שבין קשת השלוש לצבע.

"אחרי שהגיעה קפיצה מאוד משמעותית באחוזים משלוש, השקענו הרבה מאוד זמן באזורים הללו", סיפר. "עבדנו על פלוטרים, זריקות בסיבוב וחצי מרחק, ושמנו דגש על היכולת לבלום ולעלות לזריקה, כדי שהוא לא רק יחדור חזק לסל או יזרוק מחוץ לקשת. רצינו שדני יידע ליצור לעצמו מהלכים, לייצר מרווח מהשומרים שלו, לבלום ולעלות לג'אמפ-שוט. זה משהו שהשחקנים המובילים ב-NBA עושים המון ודני יודע שהוא יוכל להיות שחקן מוביל בליגה הזאת. הרחבנו את ה'Bag' (ארסנל/סט כישורים)".

הנה דוגמה לג'אמפ-שוט שברנדוויין דיבר עליו:

אם אבדיה היה קולע אפילו סל אחד כזה במשחק היינו יכולים לדבר על מגמה חיובית, אבל כמעט רבע עונה חלפה והוא קלע שלושה סלים במצטבר מחצי מרחק (3 מ-7). זה עדיין בגדר הבלחה וכרגע דני באותו קצב פחות או יותר של העונה שעברה (15 סלים מחצי מרחק). יש עוד הרבה כדורסל לפנינו העונה, אך בינתיים אי אפשר לשים את האצבע על שינוי מהותי בארסנל ההתקפי של אבדיה.

בראיון עם אבדיה עצמו לקראת העונה, הוא הבהיר שהמטרה העיקרית שלו היא להפוך למנהיג. "זה אומר לדבר בהגנה ובהתקפה ולכוון את השחקנים על המגרש ומחוצה לו", אמר, "אני מרגיש שאני יכול לעשות את זה". עד כה לאבדיה לא כל כך היה זמן להנהיג כי הוא היה עסוק בלהתאקלם ולמצוא את מקומו, אבל ככל שהעונה תתקדם (בטח אם שחקנים יעברו בטרייד) נצפה לראות אותו יותר ורבאלי על הפרקט ועם יותר שפת גוף שמשדרת "אני בעל הבית".

החצי מרחק לא פקטור: מפת הזריקות של אבדיה העונה (InStat)

חמש שאלות לסיום

1. אבדיה עדיין פוטנציאל אולסטאר?
אחרי העונה האחרונה התשובה הייתה כן ואין סיבה שנשנה אותה, עדיין. אבדיה וסביבתו שואפים לאולסטאר, שזה נהדר, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהגיל הממוצע של שחקן שרושם הופעת בכורה במשחק הכוכבים הוא 24-25. דני יחגוג 24 בינואר והוא עדיין רחוק מאוד מהמעמד הזה, כשבינתיים הוא לא התקדם מהעונה שעברה.

כמובן שיש שחקנים שהופכים לאולסטארים רק בשלב הרבה יותר מאוחר, אך אם הישראלי לא יעשה עוד קפיצת מדרגה משמעותית העונה ויוכיח שהאחוזים שלו משלוש בעונה שעברה לא היו מקריים (כרגע ב-4 מתוך 5 העונות שלו הוא קלע ב-31.7% ומטה) - החלום הזה ייראה פחות ופחות ריאלי. לשם הפרופורציות, ג'מאל מארי וסי ג'יי מקולום מעולם לא היו אולסטארים.

2. עדיף לאבדיה לעלות מהספסל?
קודם כל יותר חשוב שאבדיה יסגור משחקים מאשר יפתח. בילאפס קיבל את ההחלטה הנכונה כשהוריד את דני לספסל וכך בעצם איפס אותו ואפשר לו לצבור ביטחון מול שומרים פחות טובים ועם יותר דקות כשחקן מוביל. ועובדתית - מאז המספרים שלו עלו. ההחלטה העוד יותר טובה של הטרייל בלייזרס תהיה לשלוח את השחקנים הוותיקים בטרייד ולהריץ את החמישייה הצעירה שדיברנו עליה קודם.

קמארה מסתמן כבאנקר בחמישייה, כנ"ל שארפ, וכל עוד גרנט בפורטלנד קשה לדמיין אותו יורד לספסל. אבדיה דווקא יכול להרוויח מהתקופה שלו מהספסל (שוב - העיקר שיקבל קרדיט ברבע האחרון), מה גם שהשחקן שאיתו יש לו את המדד הגבוה ביותר הוא בנטון.

3. מה העמדה הכי נכונה לאבדיה?
אני פחות מתחבר לדיון הזה בשנת 2024. הכדורסל כל כך השתנה ממה שהוא היה פעם ובימינו אין באמת חשיבות לעמדות, אלא יותר למצ'אפים. אתם יכולים לקרוא לאבדיה פוינט-פורוורד, פוינט-סנטר, פאוור פורוורד, סמול פורוורד, זה לא באמת משנה. התיאור הכי נכון שאפשר לתת לו הוא זה שבילאפס משתמש בו: אולר שוויצרי.

ביום נתון הדבר הנכון יהיה להציב את אבדיה מול שנגון ואז הוא כביכול יהיה סנטר, ולמחרת תיאורטית הוא יוביל את ההתקפה ויהיה רכז. אגב, יש משחקים או דקות במהלך משחקים שהוא מתפקד כסנטר בהגנה ורכז בהתקפה. זה שיח מיותר. אבדיה יכול להיכנס לשלל נעליים (יתרון שיקנה לו המון דקות בקריירה) ובבלייזרס הוא עושה את זה מצוין. העמדה הכי נכונה לדני ולפורטלנד היא הפרקט.

4. איפה פורטלנד הייתה מסיימת במזרח?
מעל וושינגטון בפער לא קטן של ניצחונות. הטרייל בלייזרס ניצחו 7 מתוך 19 המשחקים שלהם העונה, כאשר רק פעמיים הם שיחקו נגד יריבה מהמזרח החלש (גברו על אטלנטה ונכנעו לאינדיאנה). המאזן שלהם היה מציב אותם במקום ה-12 במזרח, אבל אם 17 ממשחקיהם היו בחוף המזרחי הם לכל הפחות היו בתמונת הפליי-אין.

אם ננתק את המאזנים ונתמקד ברמת הכדורסל, אפשר לומר שפורטלנד עדיפה על הוויזארדס, פילדלפיה בגרסה הפצועה שלה, טורונטו, שארלוט, דטרויט, שיקגו ואולי גם ההוקס או ברוקלין המפתיעה. בקיצור - טופ 10.

5. מה הציון שמגיע לאבדיה עד כה העונה?
בהתחשב בעובדה שדני עבר לצד השני של ארה"ב ונאלץ להתאקלם בסיטואציה חדשה לגמרי, נהיה סלחניים ברבע הראשון של העונה וניתן לו 7. הממוצעים שלו עומדים על 10.9 נקודות (38.8% מהשדה, 29.4% משלוש, 77.8% מהעונשין), 6.1 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים - שזה פחות ממה שכולנו ציפינו, כולל הפסימיים שבינינו.

למרות זאת - אבדיה מעמיד שיאי קריירה בחטיפות (1.1) וחסימות (0.9) ובכלל התרומה שלו לבלייזרס חוצה את דפי הסטטיסטיקה. הניצחון על הרוקטס חתום עליו, עוד כמה לא היו קורים בלעדיו והאוהדים באורגון השתכנעו שמדובר באחד משחקני המפתח בבנייה מחדש של המועדון. יש על מה לעבוד, יש עם מי לעבוד, וברבע השני של העונה רף הציפיות יעלה.

ללא קיצורי דרך: פורטלנד נכונה לדני אבדיה