אחד המשחקים הגדולים ביותר בשנים האחרונות מחכה לנו הלילה (בין שלישי לרביעי ב-05:00, SPORT5) כשלוקה דונצ'יץ' ישחק לראשונה בקריירת ה-NBA מול דאלאס. הפנומן הסלובני, שהוביל את דאלאס לגמר השלישי בתולדותיה ונבעט ממנה פחות מעונה לאחר מכן, מגיע למשחק עם הציפיות הגבוהות ביותר מאז 2016, כנראה מאז המפגש בחג המולד בין קליבלנד וגולדן סטייט או משחק הפרידה של קובי בראיינט שמונה חודשים קודם לכן.
כל העולם מצפה שלוקה יגיע למשחק הזה כאילו יש לו משהו להוכיח. בשנתיים האחרונות הספקנו לראות את דונצ'יץ' מספק משחקים של 73 נקודות, משחק אחד של 50 ו-15 אסיסטים ואף 13-11-45. זה יהיה המשחק החמישי שלו בלבד במדי הלייקרס, מה שמאפשר לנו להתייחס, באופן ראשוני מאוד, להתאקלמות שלו בקבוצה מאז הטרייד שזעזע את עולם הכדורסל לפני כחודש.
הציפייה מדונצ'יץ' היא לרגע ג'ורדני או בראיינטי, למשחק ש"הוא יקח אישית" וינצח לבד. ארבעת המשחקים שלו בלייקרס, ולמעשה גם השנים הקודמות בדאלאס, מראות שייתכן וההפך הוא הנכון. דונצ'יץ' שחקן שיכול לנצח משחקים לבד אם צריך, אבל ברגע שהוא ניסה לכפות דברים זה נראה פחות טוב. לוקה לא עבר את רף 20 הנקודות בשלוש ההופעות הראשונות שלו בלייקרס, שכללו משחקים של 5 מ-14 מהשדה מול יוטה ו-5 מ-18 בהפסד ביתי מביך לשרלוט. לוקה ניסה להיות בשליטה מהרגע הראשון על כל דבר קטן במשחק.
קשה להגיד שזה עבד. היו רעשים בסביבת הלייקרס על כך ש"לוקה עדיין בהלם" או מתאושש מהפציעה שהשביתה אותו למשך העונה, טענו שהוא לא בכושר וג'יי ג'יי רדיק, מאמן הלייקרס (שאף שיחק עם לוקה בתחנה האחרונה שלו ככדורסלן מקצועי), הודה בזה. הוא אמר שהוא רוצה לראות רגע בו דונצ'יץ' פשוט צועק, בלי אף בן אדם ספציפי שזה מופנה אליו.
להרגיש את המשחק
לא מעט שחקני כדורסל היסטוריים הפכו לגדולים בזכות דבר אחד שהם עשו יותר טוב מהשאר. ראיית משחק במקרה של ניקולה יוקיץ', יכולת מסירה במקרה של מג'יק ג'ונסון או מוסר עבודה יוצא דופן במקרה של קובי בראיינט. אצל לוקה, כנראה, מדובר בקלישאה האמריקאית של "Feel for the game".
חוש הכדורסל של דונצ'יץ' יותר טוב משל כמעט כל שחקן אחר שראינו. לא רק היכולת לקלוע סל קשה או לעשות מסירה נכונה, אלא הטיימינג והיכולת לעשות כל פעם את הפעולה הנכונה שנייה לפני היריב. זה מתחבר ליכולת ההאטה שלו, שהפכה לנשק משמעותי בכל מה שקשור לסחיטת עבירות ולאחד הדברים המשמעותיים ביותר בכדורסל של 2025 ולכל דבר שהוא עושה על הפרקט.
ראינו את הביטחון הזה נבנה בהדרגה גם במשחק מול דנבר, בו שני הסלים הראשונים של דונצ'יץ' היו מאסיסט. אנחנו רגילים לראות אותו מפעיל גבוהים בעצמו, אך הפעם, במידה מסוימת, הם הכניסו אותו למשחק.
הוא עשה קצת יותר תנועה בלי הכדור, חתך קצת יותר פנימה וזז אחרי חסימות. דונצ'יץ' לא שחקן שיתחיל בהכרח לשחק בלי הכדור ולא נראה אותו רץ לסדר חסימות ללברון או לאוסטין ריבס, אבל אלה רגעים קטנים שהכניסו לו בהדרגה ביטחון. סל השדה הראשון שלו, למשל, הגיע אחרי שהוא זיהה מרווח בהתקפה ונכנס פנימה.
זה רק החלק הראשון, כמובן. השינוי המשמעותי באמת במשחק הזה לעומת המשחקים הקודמים היה הזמן של דונצ'יץ' עם הכדור, בטח בהשוואה לזמן של לברון. במהלך המשחק מול דנבר היו ללוקה 6.6 דקות עם הכדור לעומת 3.7 של לברון (25 נקודות ב-58% מהשדה, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים), בזמן שבמהלך המשחק מול שארלוט היו 5.6 דקות של לברון ו-5 של לוקה. ללברון יהיו דקות עם הכדור בתפקיד מרכזי יותר, ויהיו משחקים פחות טובים של לוקה שבהם הוא יצטרך להיות סופרמן, אבל הסיכוי של הלייקרס לאליפות עולה כשהכדור אצל דונצ'יץ' ולברון יכול להשתלט על המשחק בשלב מאוחר יותר.
ג'יימס עצמו אמר ש"לוקה קוורטרבק מלידה ואני ווייד רסיבר מלידה, אז השילוב הזה מתבקש", ונראה באמת שזה מוציא את המיטב מהשניים. זה לא בדיוק צעד אחורה של לברון, אבל בתפקידו החדש כפאוור פורוורד הוא צריך למסור פחות. הוא עדיין מקבל את הכדור כשלוקה בפינה או כשהוא בפינה וכל ההגנה משתנה, מה שהופך את ההגנה מול קבוצה כזאת לבלתי אפשרית. רדיק עצמו דיבר על מיס-מאצ'ים שלברון, ריבס ודונצ'יץ' יוכלו ליצור מול יריבות.
רוצים דוגמה? הנה. דנבר סוגרת את הפער מול הלייקרס, לוקה עם הכדור. יקיר המערכת ג'קסון הייז אץ רץ לחסום לדונצ'יץ' וזורק כדור. ארון גורדון חושב שהוא זורק אותו להייז, ומתקרב אליו, אך זה מגיע ללברון שמזהה נתיב חופשי לסל ומסיים בהטבעה.
אותו דבר בדיוק יכול לקרות בכיוון ההפוך. הלייקרס הצליחו לזהות שגיאות מול אחת הקבוצות הכי טובות במערב, מועמדת לאליפות וקבוצה שהם בסבירות לא רעה יכולים לפגוש בסיבוב השני של הפלייאוף, וניצחו אותה באחד המשחקים המרשימים ביותר שלהם העונה. הקבוצה הזאת במאזן 21:34, מרחק 3.5 משחקים מהגריזליס במקום השני בקונפרנס, ויכולים למצוא את עצמם מגיעים למקום השלישי על חשבונם או על חשבון דנבר. גם המקום הרביעי וסדרה מול אוקלהומה סיטי, אותה קבוצה שדונצ'יץ' פירק בשנה שעברה, עומדת על הפרק.
ברגע שדונצ'יץ' מוביל כדור הוא הופך ללוקה, והשינוי הזה לקח זמן, אך הבסיס להתקפה של הלייקרס. סביר שהוא יקרה גם הפעם, אבל המפתח הוא היכולת של דונצ'יץ' לגרום למשחק לבוא אליו ולא לכפות את עצמו על המשחק. הוא אמור לנצח דאלאס חסרה, מאוד, בלי סנטרים של ממש. אבל האם זה יספיק לאליפות?
קצר מדי
הלייקרס אמנם ב-4:14 ב-18 המשחקים האחרונים, סטרץ' שכולל גם את התקופה של אנתוני דייויס, אבל אין לה גבוה של ממש. הם הפסידו ליוטה במשחק בו ג'קסון הייז נפצע אחרי שבע דקות, והיו ב-15- בחצי שעה מול שרלוט בה הייז נח. לא נראה שהוא יכול לשמור על האינטנסיביות הזאת במשך חצי שעה של כדורסל, רף שהוא חצה העונה פעמיים, פעם אחת במשחק שהיה ברובו גארבג' טיים מול ממפיס בנובמבר.
ג'ארד ונדרבילט, 2.03 מ' בלבד, קיבל שש וחצי דקות מול דנבר ועשה בהן חמש עבירות. אלכס לן, שהגיע בדדליין גם, עוד לא התאקלם וזה משאיר אותנו עם קבוצה קצרה ומעט נמוכה. מצד שני, זאת קבוצה שעצרה את יוקיץ' על 2 מ-7 מהשדה ו-6 איבודים.
זה אמנם רק משחק אחד, ואמנם יוקיץ' שחקן שיכול לנצח סדרות בעצמו גם מול הלייקרס, אך יכול להיות שהקבוצה החכמה של רדיק, לברון, ריבס ודונצ'יץ' מצאה פתרון בדמות רוי האצ'ימורה, שעשה עליו עבודה טובה גם בפלייאוף אשתקד. האצ'ימורה שומר אישי טוב שיכול לעמוד על שלו מול גבוהים, אך חייבים להודות שמלבד יוקיץ', אין כאלה בקבוצות משמעותיות במערב, אולי להוציא אלפרן שנגון.
לכן חלק מהפתרון ההגנתי עשוי להגיע דווקא דרך לברון, שומר אדיר בשיאו ושחקן שלא עשה כן במשך שנים. הוא הרשים הגנתית ב-2020, אך זה היה לצד אנתוני דייויס ודווייט הווארד. הפעם, כשהוא מחזיק פחות בכדור, הוא יכול להשקיע אנרגיה בצד ההגנתי.
במהלך המשחק מול דנבר הוא שמר על 16 זריקות, שני רק להייז, כשהוא מתפקד כבעל הבית של ההגנה. שימו לב לפוזשן הזה, כשלוקה בכלל לא על המגרש. ג'מאל מארי מכניס את הכדור ליוקיץ', שני שחקנים מנסים לשמור עליו. לברון, שהתחיל באזור קו העונשין, מנסה לסגור נתיב מסירה. הכדור מגיע לכריסטיאן בראון, לברון מסתובב ופשוט חוסם אותו. השדר האמריקאי אומר כאן, בבנאליות, את אחד הביטויים היפים בהיסטוריה של ליגת הכדורסל הטובה בעולם: Blocked By James.
אין כאן הגנה יוצאת דופן, או טעות של דנבר. פשוט לברון שעומד במקום הנכון וחוסם. אם הוא מצליח להשקיע את האנרגיה שלוקה חוסך לו בהתקפה בהגנה, אז כל התקווה של הלייקרס משתנה. עדיין קשה להאמין שהם אחת המועמדות המובילות לאליפות, למרות הכל, אבל המהלכים האלה מעלים משמעותית את הסיכוי.
אנחנו בשליש האחרון של העונה, וגם דונצ'יץ' עצמו אמר שהמטרה הכי גדולה שלהם היא זכייה באליפות. כל סאגת מארק וויליאמס השאירה אותם בלי סנטר של ממש, ואלכס לן הפרווה כבר הספיק לקבל DNP ושלוש דקות ב-2 מארבעת משחקיו. מו במבה או כל שם אחר שיגיע פתאום לא יפתור את בעיית הסנטר המחליף. בהתחשב במה שאנחנו רואים מאוקלהומה סיטי, בוסטון וקליבלנד לאורך כל השנה, אפשר להגיד שהן פייבוריטיות.
למרות זאת, בסוף צריך להמר כאן שלברון ולוקה ימצאו דרך לנצח 4 מ-7 משחקים מול כל קבוצה. כשדונצ'יץ' מאמין בעצמו ומוביל כדור, וכשג'יימס יכול להשקיע קצת יותר בהגנה, בטח בפלייאוף בו אין בק-טו-בק, אתם באמת הולכים להמר נגדם?