$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מותג כן. ואליפות?

מי שלא קיים את ההבטחה בדנבר לא יעצור כשלון בן 38 שנים בניו יורק. גרוסברד על כרמלו אנתוני

אייל גרוסברד  22.02.11 - 13:00
מעל כל הניקס, השאלה אם זה יספיק. מלו (Gettyimages)

רגע לפני משחק האולסטאר בלוס אנג'לס, הקומישינר דייויד סטרן ביקש מהניקס, הנטס וליאון רוז (סוכנו של כרמלו אנתוני) להמתין. “גם אם יהיה סיכום ואנתוני יעזוב את דנבר בטרייד ענק, חכו ליום שני", אמר סטרן שחשש כי ביצוע העיסקה המדוברת כל כך תיקח את מירב תשומת הלב והכותרות ממשחק הכוכבים. הצדדים הקשיבו, ונענו. כעת, יותר מחצי שנה אחרי יריית הפתיחה, המירוץ הסתיים והפור נפל: כרמלו אנתוני בניקס.

אופרת הסבון הממושכת הזו הצליחה לגבור על זו של לברון ג'יימס בקיץ, ותשאירו בצד את העובדה שהיו מעורבים בה תככים ומזימות של סוכנים ומקורבים שגרמו לנו געגועים ל-וורלד ווייד ווס. היא נמשכה זמן רב יותר, והאפקט שתביא עימה עד תום מועד ההעברות מאיים להיות היסטורי: אחרי שנים ארוכות הניקס, כן הניקס, הצליחו להביא לעיר שני סופסטארים. את השלישי הם ינסו להנחית בחודשים הקרובים או בקיץ 2012, ושמו יהיה כריס פול או דרון וויליאמס.

אבל עד אז חשוב לזכור כי מלו אינו לברון. הוא לא שחקן רב-גוני ויוצר שאפשר לבנות סביבו קבוצה, אלא יחד איתו. הוא סקורר נטו, ולמי ששכח, שחקן שהגנה היא מילת גנאי עבורו. מתאים מאוד לשיטה של מייק ד'אנטוני בגארדן, אבל מצד שני דומה לאמארה סטודמאייר. דומה מדי.

למעט הנטס, שכבר התרגלו להפסיד בכל גיזרה, כולם יצאו מנצחים מהדרמה הזו. ניו יורק השיגה את הכוכב הנוסף שלה, את השם החם שרק יגביר עוד יותר את ההייפ ועשוי להרימה לגבהים חדשים ולא מוכרים עבורה בפלייאוף. בקרוב היא תהפוך לקבוצת הגלאקטיקוס השלישית בליגה. היא נמצאת בתחנה הלפני אחרונה אליה הבטיח הבוס, דוני וולש, להביא את הרכבת, והעובדה שהנהלת דנבר התחלפה ואיפשרה לה לצרף לחלונות הגבוהים את איש מבטחו, מרק וורקנטין, תרמה לכך רבות.

ניו יורק מפנטזת, ובצדק, 38 שנים אחרי תואר האליפות האחרון שלה, אך נסחפת מדי וחייבת להיות זהירה כי לאורך הקריירה מלו הבטיח ולא קיים, נטה להסתתר מאחורי דמות דומיננטית וכוכבנית יותר והצמדים שנבנו בגללו בדנבר קרסו פעם אחר פעם (אייברסון, בילאפס) אחרי שבקולורדו הבינו כי הוא לא יכול להיות הכוכב מספר 1. לעזאזל, היא אפילו הצליחה איכשהו להיפטר מהנטל ששמו אדי קארי, דבר שניסתה במשך שנים.

ויש גם את עניין הסוכן. ליאון רוז הצליח לשמור על מעמדו כסוכן מספר 1, למקסם את רווחיו ועסקיו, במיוחד לאור הדיווחים על כך שחוסר הצלחה יגרום לאנתוני להפוך אותו לסוכנו השני המפוטר בשנתיים. הוא מבחינתו עמד במילה שנתן לכוכב, ולא בכדי אמרו בנאגטס כי נראה שרוז רוצה את מלו מחוץ לעיר יותר מאשר השחקן עצמו. אנתוני ואישתו, הדוג-מגישה לאלא ולאסקס, מימשו את רצונם להופיע על הבמה הגדולה בתבל. הפורוורד, שיחייה כעת את קריירת ההפקה הצדדית שלו, אף ביטח עצמו ועתידו לנוכח איומי השביתה בקיץ. הכסף ייכנס לבנק, רווחיו מסביב רק יתעצמו ודמותו תהפוך לעולמית. בברודוויי הפרופורציות והשאיפות נראות אחרות לחלוטין מבפפסי סנטר. שמו יהיה שגור בפי כל. ברגע זה ממש הוא כבר אייקון עולמי.

כרמלו אנתוני חוזר לניו יורק, עיר הולדתו. אלוף המכללות שהפך לאובר-רייטד הגדול ביותר מבין כוכבי דראפט 2003, יודע שנטל ההוכחה עליו וכי הוא חייב להפר את מאזן האימה של חזרת הבנים האובדים לתפוח הגדול – לארי בראון, אייזיאה ומארברי - שהסתיימה בכשלון מהדהד. אבל סימני השאלה בחיבור הזה עדיין רבים מדי נכון להיום: האם הוויתור על כמעט חצי מהסגל, כולל שלושה שחקני חמישייה קריטיים, אינו מוגזם בעולם בו הרול-פליירס הם אלו שזוכים באליפות? האם אנתוני מסוגל לנער מעצמו את סף השבירה הנמוך (מזכיר לי לא מעט את זה של טרייסי מגריידי) ותדמית הכשלון שדבקה לו ב-7 העונות ב-NBA? אמת, הניקס חוזרים ובגדול, למרות שהדרך אותה טוו בשנים האחרונות התארכה והיעד שונה מאליפות ב-2011 ל-2013. אמת, הטרייד הזה היה כרוניקה ידועה מראש שחייבת להתרחש. אבל לפחות עד שיוכח אחרת, המנצחים הגדולים בו הם דוני וולש ומרק וורקנטין.