מכבי. אם אתם לא חלק מזה, אז לעולם לא תבינו

הדעה הרווחת לפני המשחק הייתה שצסק"א פייבוריטית ומכבי תל אביב מגיעה כאנדרדוג. רוב האנשים חשבו ככה, אבל אף לא אחד מהם גדל במכבי או נמצא במועדון. כי כשאתה חלק ממכבי, אתה יודע שאי אפשר להגיד על הקבוצה הזאת שהיא אנדרדוג מול אף קבוצה באירופה - ולא משנה האם זה בבית או בחוץ. נכון שיש משחקים קשים ויש יריבות טובות, אבל מכבי כבר ניצחה ועוד תנצח כל יריבה בכל אולם. חד וחלק: מכבי לעולם לא מגיעה ולא תגיע למשחק כשהיא מוותרת מראש.

גם לפיינל פור הזה מכבי הגיעה עם המון אמונה וביטחון בעצמה, למרות מפגש מול צסק"א העשירה והחזקה. פתיחת המשחק של הצהובים לא בישרה על הבאות. שחקניו של בלאט לא שיחקו טוב, כשמולם יריבה עם שחקנים מנוסים שכבר היו במעמדים האלה וניצלו זאת לפתוח יתרון.

מכבי ניסו בכח לרוץ, אבל משחק הפנים של הרוסים לא נתן להם, מה שהוביל את הצהובים ל-45 נקודות בלבד לאחר שלושה רבעים. בכל רבע ורבע צסק"א ניצחה והיכולת של מכבי הייתה נמוכה מהרגיל. למרות היכולת, הפיגור הגבוה ביותר היה סביב ה-15 הפרש, ולא כמו במשחק הראשון במילאנו בשתי הדקות האחרונות, אלא כשיש עוד רבע שלם.

ואז, פתאום, צסק"א הפסיקה לשחק מסודר ובשיטתיות פנימה, התחילה לאבד כדורים ומכבי החלה לייצר נקודות והייתה הרגשה שהמהפך בדרך. כמה דקות לסיום טיוס נתן לקרסטיץ' לקלוע סל קל, ובאופן אישי היה מאוד מעצבן לראות את זה. הוא היה חייב לעשות עבירה, להבהיר שלא יהיה להם קל לקלוע ולצאת מפה עם ניצחון, וכשלא עשה זאת כבר חשבתי שמכבי בבעיה. אבל אז הגיעו שלשה של היקמן, חדירות של רייס, ובעיקר האומנה שזה אפשרי.

בסופו של דבר, שני שחקנים הכריעו את המשחק ב-20 שניות: הראשון, טייריס רייס שנתן לבלו מסירה לשלשה ב-4 הפרש תוך כדי מהלך חכם מאוד שכלל מסירה וחסימה על חרייפה. המהלך השני היה של בלו שנתן לרייס את הכדור לאחר האיבוד של חרייפה.

גם קבוצות אחרות ביבשת עשו קאמבקים הירואים, אבל לאף קבוצה באירופה אין תדירות כמו למכבי ת"א. זאת המסורת של המועדון, זה האופי שמחנכים ומגדלים עליו שוב הוכח כמה קשה לנצח את הקבוצה הזאת. זה ניצחון של מכביזם, של אופי, אבל גם של מזל. איבוד של שחקן בסדר הגודל של חרייפה, בצורה כזו שלומיאלית, הוא גם עניין של מזל. אני משייך את זה לרוח של המועדון, משהו שלא בטוח שכולם מבינים, בטח מי שלא חלק מזה.

אתן דוגמא אישית בנושא: לפני כחודש היינו, ותיקי מכבי, בטורניר בזאדאר. קיבלו אותנו בצורה מיוחדת, עם הילה כזו מסביב, והוכיחו שוב שמכבי זו לא עוד קבוצה באירופה. כל מי שבמועדון הזה מבין זאת. למרות שחלק גדול מהשחקנים לא גדלו כאן אולי, זה השתרש לתוכם.