גבירותיי ורבותיי, מכבי תל אביב אלופת אירופה. כן, מה ששמעתם: מכבי תל אביב, היא ולא אחרת, אלופת אירופה לעונת 2013/14. לראשונה מאז שנת 2005, מכבי תל אביב היא, תחזיקו חזק, א-ל-ו-פ-ת א-י-ר-ו-פ-ה! הצהובים עשו הערב (ראשון) את הבלתי ייאמן כשניצחו 86:98 את ריאל מדריד הגדולה בגמר היורוליג בהארכה ועשו הישג שכל מילה או כל סופרלטיב לא יצליחו לתאר אותו: הכניסו את הגביע האירופי השישי בתולדות המועדון לארון. מי היה מאמין? מי שיער, מי חשב, מי פילל, מי ראה את זה מגיע? למען האמת, במקום לדבר, צריך פשוט להוריד את הכובע בפני הקבוצה הזו, כי אין דרך אחרת.
לאורך כל העונה קטלו את אותה. אמרו עליה שהיא מספיק מוכשרת, שאין לה את הכלים ואת היכולת להתמודד עם הקבוצות העשירות של אירופה, שהיא לא מסוגלת לדגדג את הטופ של היבשת, שפשוט אין לה את זה. אבל מכבי, כמו מכבי, צחקה על כל הפרשנויות והתחזיות המוקדמות. היא הגיעה כאנדרדוג מובהק לפיינל פור במילאנו, אבל עשתה את זה, ובענק. ולפני כל שחקן או כל איש הנהלה, הגביע הזה שייך לאדם אחד: דייויד בלאט שמו.
איזה משחק שלו. רייס
מישהו חשב לשחרר אותו? בלאט
וכמה שבמכבי חיכו לתמונה הזו: גביע אירופה חוזר לתל אביב
התרגש. דווין סמית'
אחת מתמונות השנה: אוחיון והקהל
לא סתם, כל 8,000 הצהובים המאמינים שהגיעו למשחק, קראו בשמו בסיום המשחק. נכון, טייריס רייס, אלכס טיוס ודייויד בלו (נגיע אליהם מיד) היו ענקיים, אבל זה קודם כל הוא. בדיוק כפי שדייגו סימאונה הצליח לסחוף את אתלטיקו מדריד לאליפות ספרד ללא כוכב על אחד, כך גם הוא עשה. הוא הפך יחידה לוחמת של שחקנים לאוסף שעולה פי עשרה על סכום חלקיו. עם תקציב קטן, יחסית, הוא - ורק הוא - הביט מלמעלה על קבוצות כמו צסק"א מוסקבה וריאל מדריד, כאלו תקציב גדול בהרבה, שמחזיקות בשחקנים כמו סרחיו רודריגס וג'רמי פארגו על הספסלים.
לפני שמסכמים את העונה הזו, על כל גווניה, אפשר לומר שמשחק הגמר לבד היה הכי סימבולי שיש. מכבי חזרה מפיגור של 11 נקודות ודווקא אחרי שטייריס רייס החטיא שלשת ניצחון בשניה האחרונה, שהיתה שוברת מנטלית כמעט כל קבוצה, היא הצליחה לקום מנטלית ולספק הצגת כדורסל, פשוט כך, בהארכה. רייס, טיוס והיקמן, שלושה שחקנים ששווים ביחד רודי פרננדס אחד, הציגו קור רוח מדהים, שתובל בווינריות שפשוט אין שניה לה.
אז כן, העונה הזו פשוט מלאה בכאלו שיכולים לומר: "אמרנו לכם". בראש ובראשונה זה בלאט, שאפילו שמע במהלך העונה שרוצים לפטר אותו; ששמע שהוא בנה סגל לא טוב, עם שחקנים זרים לא מספיק טובים; אבל כאמור, הוא צחק על כולם, ושלח לא מעט אנשים לבקש סליחה ממנו ביום כיפור הקרוב. בעצם, אותם אנשים יכולים - במקום זאת - לקרוא לו בהזמדנות הראשונה למשרדים ברחוב הירקון ולהחתים אותו לכל החיים.
אבל חובה להמשיך עם כל אלו שיכולים להגיד, "אמרנו לכם", והראשון בגזרת השחקנים הוא רייס. הגארד ראה כבר את דלת היציאה החוצה, אבל לאט לאט נכנס לרוטציה והוכיח שהוא הגניבה האירופית של העונה. כי אין דרך אחרת לומר זאת: לאיש יש ביצים מברזל או מפלדה, או מחומר כלשהו לא שביר אחר. הוא סחף את מכבי לקאמבק ההוא מול מילאנו בהצלבה, הוא קלע סל ניצחון בחצי הגמר מול צסק"א, והערב? זה כבר היה השיא.
סיום עונה מדהים
ביצים של שור. רייס עם תואר ה-MVP של הפיינל פור
הוא דווקא היה מאופק. סופו (gettyimages)
ווינרים. אוחיון עם בלו
אפילו פלורנטינו פרס בהלם
סביר להניח שכל שחקן אחר היה נשבר אחרי החטאה, בשניה האחרונה, שהיתה מקנה לו תהילת עולם. אבל הוא? ההיפך. עם פתיחת ההארכה הוא קבר שתי שלשות על הראש של ריאל, קלע עונשין כאילו הוא משחק בגמר היורוליג כל יום ופשוט עשה את מה שעושים הגדולים ביותר: לקח את המנהיגות ברגעים הקריטיים של המאני טיים, כדי להביא גביע אירופי.
הבא בתור ל-"אמרתי לכם" הוא אלכס טיוס. בתחילת העונה צחקו עליו, אמרו שהוא ברמה של יורוקאפ ושקלו לשחרר אותו. והערב? עוד משחק מדהים, כמו בכל התקופה האחרונה, עם חסימות גדולות, נקודות בדיוק בזמן ו-11 ריבאונדים מול הקו הקדמי המצוין של ריאל. זה קצת אבסורד, שכן מכבי - לא מקבוצות הריבאונד הטובות ביבשת - ניצחה 44:48 בכדורים החוזרים דווקא במשחק הכי חשוב של העונה. וחלק מהקרדיט מגיע כמובן לסנטר המתאזרח.
רוצים עוד? יאללה. גם דווין סמית' שמע שהוא לא ממש מגיע למשחקים גדולים, אז הוא ענה עם 15 נקודות ובעיקר סלים חשובים כשהכל נראה היה תקוע; גם ריקי היקמן, עוד אחד שאמרו עליו לא מעט פעמים שהוא "לא ברמה" סיפק את הסחורה עם 18 נקודות וקרח בוורידים ברגעים האחרונים; ודייויד בלו. כן, גם עליו כבר נגמרו המילים ומה שבאמת לא ברור היא העובדה שהוא עדיין לא נחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים. כי גם אם הוא לא יסכים על כך, הוא פשוט כזה.
ועכשיו, מה עכשיו? אחרי שיתפזר העשן ואחרי שאלפים יגיעו לכיכר רבין כדי לחגוג את הגביע הכי מדהים בתולדות המועדון הכי מעוטר בספורט הישראלי, מכבי תנסה לחשוב קדימה ותתכרז בהחזרת האליפות בישראל, שהלכה לאיבוד בעונה שעברה. אבל כמה כיף זה יהיה, לחשוב על כל הדברים הללו עם טייטל של "אלופי אירופה". ונדמה שאם בלאט יישאר, אפשר להתחיל לחלום על שושלת. כי עם מה שראינו בעונה הזו ממכבי, נראה שיחד איתו הכל, אבל ה-כ-ל, אפשרי.
גם הם נתנו הצגה. אוהדי מכבי
עוד ערב נהדר שלו. היקמן
טיוס. הוכיח שהוא בטופ של אירופה
קלעו למכבי תל אביב: טייריס רייס 26 (4 מ-13 לשתיים, מ-9 מהעונשין), ריקי היקמן 18 (4 מ-13 לשתיים, 6 ריבאונדים), דווין סמית' 15 (7 ריבאונדים), דייויד בלו 14, אלכס טיוס 12 (11 ריבאונדים), סופוקליס שחורציאניטיס 9, יוגב אוחיון 4.
קלעו לריאל מדריד: סרחיו רודריגס 21 (5 מ-10 לשלוש), רודי פרננדס 15 (8 ריבאונדים), פליפה רייס 12 (6 ריבאונדים), ניקולה מירוטיץ' 12 (7 ריבאונדים), יואניס בורוסיס 12 (9 ריבאונדים), טרמל דרדן 7, ג'ייסי קרול 5, מרקוס סלוטר 2, סרחיו יול סיים עם 0 נקודות.
עוד קצת סטטיסטיקה: מכבי כאמור ניצחה בריבאונד 44:48 וגם מסרה יותר אסיסטים - 15 מול 11. בנוסף, מכבי מנעה מריאל לרוץ, כרשמה 7 איבודים בלבד, לעומת 10 של יריבתה. אחזוי העונשין של ריאל, אגב, היו מדהימים (19 מ-20), אלא שגם מכבי עמדה בלחץ עם 83 אחוזים משלה: 25 מ-30. במדד האיכות, שמלמד אולי על הכל, ניצחה מכבי 91:103.
מהלך המשחק
סופוקליס סחורציאניטיס, דווין סמית', גיא פניני, ריקי היקמן ויוגב אוחיון פתחו בחמישיה של מכבי. יואניס בורוסיס, ניקולה מירוטיץ', רודי פרננדס, טרמל דארדן וסרחיו יול עלו מנגד. ריאל פתחה חזק בהגנה ו-5 נקודות של רודי העלו אותה ל-2:5 מהיר. עם זאת, מכבי הציגה הגנה נהדרת וסל של אוחיון קבע 5:6. מכבי המשיכה לשחק טוב ו-5 נקודות של סמית' פתחו יתרון של 6 נקודות, 7:13. כאן ריאל נכנסה למשחק והגיבה בריצה של 0:9, אך דאנק של טיוס סגר את הרבע על 15:16 לריאל.
גם הרבע השני התחיל נהדר עבור ריאל: דאנק של רודי ושלשה של רודריגס העניקו את היתרון לריאל, 15:21. הספרדים לא עצרו ועוד דאנק, הפעם של סלוטר, פתח פער דו ספרתי - 15:26. מכבי חזרה ל-26:20, אבל שלשה גדולה של ריאל החזירה את ריאל למרחק בטחון, 20:29. סרחיו רודריגס השתלט על המשחק, ועם שני אסיסטים סחף שוב את ריאל ליתרון דו ספרתי, 22:33. עם זאת, מכבי ממש לא הרימה ידיים. בלו והיקמן הלכו לקו ולפתע היתרון קוזז ל-35:30. שלשה גדולה של בלו, צצש עם הבאזר, קבעה 33:35 בלבד לריאל במחצית.
רודי הגיע גם לפתיחת המחצית השניה עם שלשה, אבל סופו (סל ועבירה) וסמית' (שלשה) הורידו לפיגור מינימלי, 40:39. מכבי חזרה ליתרון של 41:40 אחרי סל של היקמן, אבל דארדן לשים את ריאל בעמדת הובלה, 41:45, אחרי עוד שלשה. כאן התחילה תחרות שלשות - היקמן וסמית' מצד אחד, רודריגס מצד שני, וזה 49:50 לריאל. רודריגס, מי-אם-לא-הוא, סגר את הרבע עם סל ועבירה, 53:55 לריאל אחרי 30 דקות.
טיוס פתח את הרבע האחרון עם דאנק מהדהד, אלא שרודריגס החזיר מיד שלשה גדולה. מכבי החטיאה לי-אפים, אבל בלו קלע כהרגלו מרחוק וזה 61:63 למכבי, שש דקות לסיום. גם כאן ריאל חזרה ל-63:67, אלא שהיקמן הקטין שוב ל-67:65. ודווקא כאן, ריאל עשתה במכנסיים: טיוס ורייס, בסל ענק ביד ימין, העלו ל-69:73, פחות מדקה לסיום. אלא שאז רודריגס ובורוסיס קלעו מהקו וטייריס רייס החטיא שלשה עם הבאזר. 73:73, הולכים להארכה, איזה פספוס של מכבי.
רייס לא התרגש מההחטאה הגורלית: שתי שלשות גדולות שלו הקנו יתרון גדול למכבי, 77:81. מירוטיץ' הקטין ל-81:79, אלא שרייס, עם אסיסט מדהים לטיוס ועוד שתי קליעות עונשין, קבעו 79:85. רייס והיקמן פתחו יתרון שיא (79:88) אחרי קליעות עונשין, אבל רודריגס עשה עוד קצת דפיקות לב עם שלשה ל-88:82. אלא שהיקמן ורייס הלכו שוב ושוב לקו ועשו את שלהם, ואוחיון, עם דאנק בשניה האחרונה, סגר את זה על 86:98, גביע אירופה למכבי תל אביב!
-
ונקנח בעוד כמה תמונות הנפה...
-
-
-