מכבי ת"א עברה אמש חוויה גדולה אפילו במונחים שלה, בתור קבוצה ששיחקה פעמים רבות על אדמת ארצות הברית. החל מהפסל המפורסם של מייקל ג'ורדן שנמצא מחוץ ליונייטד סנטר בשיקגו ומקבל את הנכנסים ועד אגדת הכדורסל טוני קוקוץ' שהגיע בין היתר כדי לשוחח ולהתרשם מבן ארצו, הפרוספקט המבטיח דראגן בנדר. 8,000 איש היו באולם, רובם יהודים או ישראלים, שהגיעו לתמוך במכבי ת"א. הצהובים ניצחו 79:85 את ארמני מילאנו במשחק ידידות ראשון מתוך שניים.
הרבה אנשי כדורסל גדולים הגיעו ליונייטד סנטר. ג'יי אר הולדן, שהיה במשך מספר שנים כוכבה של צסק"א מוסקבה ומתאזרח בנבחרת רוסיה, טל ברודי, אנתוני פארקר, דיון תומאס ויליד שיקגו קני בארלו – שקיבלו גביע הוקרה ממכבי ת"א. גם דייויד בלו, ששימש כפרשן במשחק, פגש את חבריו לשעבר.
מבחינת המשחק עצמו, דווין סמית' קיבל מנוחה וישחק במפגש השני ביום ראשון. 5 שחקנים ממכבי ת"א סיימו בדאבל פיגרס: טרבור אמבקווה קיבל 28 דקות מגיא גודס והשיב עם 15 נק' ו-6 ריבאונדים; בראיין רנדל סיפק 15, סילבן לנדסברג עם 12 נק' במשחקו הראשון מאז חזר משבר המאמץ ברגלו, דראגן בנדר 10 נק' ו-ויטור פבראני עם 11 נק' ב-12 דקות.
המאמן גיא גודס סיפר: "היה משחק טוב מבחינתנו, שיחקנו עם הרבה אנרגיות. אני בהחלט מרוצה מקצב ההתקדמות שלנו, אבל עדיין יש הרבה דברים לשפר. לדווין סמית' היו כאבים ברגל אז החלטנו לתת לו מנוחה. סילבן לנדסברג בסדר גמור, מתקדם יפה. אנחנו מאוד מרוצים מהאווירה כאן, יש אנרגיות טובות והאירוח מצוין".
במהלך הרבע הראשון חברי קבוצה פרו-פלסטינית שהסתננו לאולם החלו להפגין ולהתגרות בקהל שהיה ברובו יהודי וישראלי. הם פונו מיד על ידי המאבטחים. אם גיא גודס יכול לקחת משהו מהמשחק, זה האופי שמפתחת הקבוצה שלו. מכבי כבר הובילה ב-19 נק', מילאנו חזרה למשחק ואף הובילה, אבל הצהובים ידעו לחזור שוב ולנצח. בראיין רנדל נראה מצוין, ואפילו פבראני שעדיין לא קרוב לכושר שמצופה ממנו, נראה יעיל וסיפק מספרים ראויים. טרבור אמבקווה ממשיך להעלות חיוכים מצד אנשי מכבי ת"א וכך גם דראגן בנדר שמפגין מחויבות בהגנה, ולאט לאט מפיג את החששות בדבר הרכות שלו וגילו הצעיר.
דייויד בלו עם אנתוני פארקר, מפגש פסגה (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
כוכבי העבר ברודי, פארקר, בארלו ותומאס (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
טוני קוקוץ' עם שמעון מזרחי (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
"זו הפעם הראשונה שיצא לי לפגוש אותו וזה קרה כאן בארה"ב. דיברנו קצת וזה היה נחמד מאוד", סיפר דראגן בנדר על השיחה הקצרה שהייתה לו עם טוני קוקוץ'. "בכלל היה מדהים להיות באולם הזה, לראות את הקהל של מכבי, אוהדים שהגיעו מכל מקום. זה נתן הרגשה נהדרת".
בנדר הוא השחקן הצעיר ביותר במכבי ונשאל אם כמו ב-NBA הוא סוחב את התיקים או מקבל משימת "רוקי" אחרת: "אני עוזר לסחוב את התיקים, לא יותר מזה. החברים שלי לקבוצה פשוט נהדרים ומתייחסים אליי נפלא". על תפקודו במגרש אמר: "אני מרגיש נוח בעמדה 3 או 4. זה לא משנה לי, אני יכול לשחק ב-2 העמדות".
הפורוורד הקרואטי גם סיפר: "אני עובד עם מאמן קרואטי מגיל צעיר, מגיל 12, צ'סטן, והוא נמצא איתי גם בישראל. הוא עוזר לי מאוד בהתפתחות שלי, בהבנת המשחק, איפה לעמוד על המגרש, והוא למעשה עובד איתי על כל העמדות. רכז, סנטר, הכל".
זו העונה הראשונה שלך עם הקבוצה הבוגרת, מה המטרה שלך?
"לזכות בתארים. זו עונה ראשונה שלי באירופה, ביורוליג, ואני מאוד נרגש מזה. אני חושב שלאט לאט אני מוכיח שאני יכול לשחק ברמה הזו".
בראיין רנדל סיפר על הקיץ שלו לתקשורת המקומית ועל איך מצא את עצמו שוב במכבי ת"א. העיתונאים המקומיים התעניינו מאוד בסיפור חיתוכו מקובאן וחזרתו לתל אביב. הפורוורד, שנמצא בשיקגו עם אשתו ובנו בן ה-3, סיפר בשמחה על השתלשלות העניינים.
גם הולדן הגיע (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
רנדל, השאיר את תהפוכות הקיץ מאחוריו (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
קפטן מכבי ת"א גיא פניני (8 נק' ב-16 דקות) ממשיך להרשים בהכנה ונראה טוב מאוד. הוא סיפר על החוויה ואמר לאתר ערוץ הספורט: "מאוד מרגש להגיע לשיקגו ואחר כך לניו יורק, לייצג את ישראל וללבוש את החולצה של מכבי מול הקהילה היהודית שבאה לתמוך בנו. זה באמת מרגש. מצד שני, זו דרך טובה להתחבר. אנחנו קבוצה יחסית חדשה עם שחקנים חדשים שצריכים להיכנס לשיטה ולהכיר אחד את השני. זה טוב לנו, כל משחק כזה יעזור לנו בהמשך ובמיוחד כשמנצחים אז זה טוב".
איך היה לשחק במגרש של הגדול מכולם, מייקל ג'ורדן, עם הפסל שלו כאן בחוץ?
"זה משהו שיילך איתי לכל החיים. זה משהו שאחר כך מספרים לילדים ולנכדים ששיחקתי באולם שמייקל ג'ורדן שיחק בו".
סילבן לנדסברג, ששיחק לראשונה מאז שחזר מהפציעה שלו, סיפר לאתר ערוץ הספורט: "היה לי קיץ קשה, לא כל כך התאמנתי או שיחקתי. אני מתחיל להיכנס לקצב. כיף להיות שם על המגרש, לקלוע, להיכנס לעניינים. אני לא כל כך מכיר אנשים בשיקגו, אבל עכשיו אנחנו בדרך לניו יורק ושם אני אראה את המשפחה שלי. אני מקווה שיהיו מספיק מושבים באולם, כי הרבה מאוד מהמשפחה והחברים שלי יגיעו למשחק".
הדגלים שתלויים מהתקרה מזכירים במה זכו שם (צילום: אורי רוייז, שיקגו)
אוחיון, עם הפנים לניו יורק (צילום: אורי רוייז, שיקגו)