מכבי תל אביב לא יכולה לקחת הרבה מההפסד במילאנו. בשני המשחקים האחרונים הצהובים חזרו מפיגור בזכות יכולת אישית גבוהה, אבל מה שהספיק מול עירוני נהריה בליגת ווינר לרוב לא מספיק ביורוליג.
על רכות ומחוייבות הגנתית
שחקני מכבי ת"א, ברגע של כנות ותסכול, חשפו אתמול בתום המשחק את תחושותיהם לגבי הבלבול אותו הם חשים והטעויות ההגנתיות עליהן הם חוזרים, לפחות מאז חצי גמר גביע ווינר. מבלי להיות באימונים ובתדריכים אותם מקיימים הצהובים, אני בטוח שהצוות המקצועי מבהיר את החוקים והדגשים ההגנתיים בצורה ברורה. ועם כל זאת, מבחינה הגנתית, קיבלנו משחק דומה מאוד לזה שחזינו בו השבוע בעין שרה.
בשלב הזה של העונה, ולאחר הכנה בעייתית משהו, מכבי ת"א של ארז אדלשטיין עדיין רחוקה מאד מהקבוצה האגרסיבית, הנושכת והמחוייבת שהיא רוצה להיות. אדלשטיין, שנוהג להטיף, ובצדק, שהגנה קבוצתית יעילה ואגרסיבית מתחילה בלחץ על מוביל הכדור, פגש אתמול רכז יחיד (צ'ינצ'אריני) שמיעט לשחק (13 דקות בלבד) ופינה את מלאכת ניהול המשחק לריקי היקמן, שאינו רכז טבעי, והיה המוציא לפועל העיקרי בהתקפה של מילאנו. היקמן התנהל בחופשיות, מבלי שאף אחד מהגארדים התל אביבים יתנפל עליו ויתיש אותו לקראת השלבים המכריעים במשחק, ויש בינהם כאלה שיודעים לעשות זאת. אותו היקמן, למען הסר ספק, הכריע את המשחק עם 11 הנקודות האחרונות של מילאנו.
מדברים רבות על הפגיעות ההגנתית בצבע הצהוב, על הרוטציות ההגנתיות שמאחרות להגיע אם בכלל, על העדר עבירות "שולחות מסר" חזקות בצבע ומי שימכור אותן, וגם אם יש אמת בחלק מהדברים. ברמת היורוליג (ומילאנו איננה מאריות היורוליג), הגנה איכותית ואגרסיבית היא כזו שפותרת אלמנטים התקפיים עם מעט רוטציות הגנתיות ככל האפשר.
משחק הפיק-אנד-רול הוא נשק התקפי, שחוזר על עצמו בתדירות גבוהה מאוד וברמה הזו רצוי שייפתר בתוקפנות הגנתית על הכדור, בשילוב שחקן גבוה גדול (ולמכבי יש כאלה) ששומר את הגארד לפניו ומעכב אותו במעין משחק של 2 על 2 ועזרה מסוימת שלא תחשוף קלעים חופשיים. אתמול משחק הפיק-אנד-רול של המילאנזים הסתיים לא אחת בנקודות קלות מבחינת האדומים, שאף הפליאו בכמה החטאות מסמרות שיער. ובכלל, מילאן מצ'באן, עם 9 נקודות ומירוסלב רדוליצה, עם 7 נקודות, היו הטופ סקוררים של מילאנו במחצית הראשונה. התדרוך בהפסקת המשחק לא הביא בשורה הגנתית או שיפור והגבוהים של מילאנו קלעו אמש יחדיו 44 נקודות.
מכבי ת"א מנסה להתמודד עם משחק הפנים של היריבות שלה בעיקר ע"י הפניית המתקיף לכיוון קו הבסיס, משם מגיע שומר נוסף לשמירה כפולה. השיטה הזו היא ייבוא של עוזר המאמן רמי הדר ממכבי חיפה. בשלבי ההכנה, כשהיריבות אינן מוכנות טקטית, מכבי הכריחה איבודי כדור וזריקות לא טובות של יריבותיה מהם יצאה למתפרצות וסלים קלים. קשה לי להאמין שקבוצות יורוליג מאומנות יפלו בפח שטומנת שיטת ההגנה הזו, ואני מאמין שכמו אתמול, מכבי בעיקר תייצר ליריבות מבטיי קליעה נוחים, או חיתוכים מכיוון קו העונשין לסלים קלים. מה שטוב לליגה הישראלית לא בהכרח יעיל באותה המידה ברמת היורוליג.
55 נקודות שמכבי ת"א ספגה במחצית השניה הגיעו בקלות מתסכלת מיריבה שלא הרשימה. על אדלשטיין ניכר אמש התסכול מהרכות, מחוסר ההקרבה והעדר הנחישות ההגנתית (מישהו משחקני מכבי זינק אתמול לפרקט? מישהו משחקני מכבי ביצע עבירה אחת חזקה, אפילו מתוך תסכול? מישהו משחקני מכבי אתמול ניסה לסחוט עבירת תוקף?). אדלשטיין, שמאמין בהגנה, רואה אל מול עיניו קבוצה שאינה בצלמו ועכשיו כבר כל משחק נחשב. 55 הנקודות שמכבי ספגה אתמול מתווספות ל-45 הנקודות אותן ספגה מכבי ת"א במחצית השנייה בעין שרה ומכאן שמכבי ת"א מסיימת שבוע עגום עם ספיגה מצטברת של 100 נקודות, במחצית בה מוכרע המשחק.
הקאמבק שלא היה
למזלה של מכבי, למילאנו היו 4 אפשרויות להגדיל צעד אחר צעד יתרון של 10 ו-11 נקודות הפרש, אבל במקום לבנות את ההפרש בהדרגה, האיטלקים מיהרו, שגו ובעטו בדלי. ואז, 4:35 דקות לסיום קיבלנו מבוא ל"נס מילאנו 2": ב-87:80 עם העבירה הבלתי ספורטיבית של אנדרה צ'ינצ'אריני על יוגב אוחיון. גם הנס המקורי החל עם עבירה בלתי ספורטיבית, אבל הפעם היה זה תורה של מכבי לבזבז את הצ'אנס לחזרה שלה אחרי החטאה של יוגב אוחיון מהקו, החטאת שלשה חופשית של סילבן לנדסברג ועבירה חמישית של מאיק צירבס במלחמה על הריבאונד.
לא הסתדר עם מצ'באן, צירבס (gettyimages)
נהנה מול האקסית, היקמן (gettyimages)
לפחות השיטה יכולה לעזור, אדלשטיין (gettyimages)
לפני המהלך האחרון של המשחק, המאמן האיטלקי יסמין רפשה העניק למכבי מתנה ברוח החגים. הוא לא ביצע חילוף לאחר קליעת העונשין השניה של ריקי היקמן על מנת לארגן את המהלך של קבוצתו למהלך האחרון. מילאנו בזבזה שחקן הגנה ששמר על מכניס הכדור (גיא פניני שהתחפש לגור שלף), במקום לרדת אחורה ולעזור בהגנה על המהלך האחרון במשחק. אז פניני הצליח להעביר את הכדור ללנדסברג שהחטיא, ובכך מנע שוד שני בשבוע הבא.
בונים תוך כדי תנועה
הוא אומנם לא היה שותף בניצחון בנהריה, אבל הפעם דווין סמית', יחד עם גאודלוק, קלעו את ה-14 הנקודות האחרונות וכמעט חוללו עוד נס, אבל זה יותר נבע מיכולת אישית גבוהה של השניים ופחות מכדורסל מתוכנן. דווקא מילאנו היא זו שהציגה כדורסל קבוצתי ומפרגן ולראייה, 29 אסיסטים של המילאנזים, לעומת 15 בלבד של הצהובים, שמעידים על העבודה הרבה שעומדת בפני ארז אדלשטיין וחניכיו.
מכבי תל אביב בונה תוך כדי תנועה קבוצה, כאשר בכל שבוע נתון חסרים בה חלקים מהפאזל (ושחקן מרכזי כמו דווין סמית' אינו משחק בליגה המקומית) וזה עיקר הקושי שלה. ויקטור ראד, שהוכיח במשחקי ההכנה עד כמה הוא שחקן התקפה מרכזי לקח את הזריקה הראשונה שלו אמש רק בדקה ה-23, וגם היא היתה רק בשניה האחרונה של שעון ההתקפה לאחר שאנדרו גאודלוק היה חייב למסור. ובכלל, מכבי תצטרך למצוא את האיזון שלה במשחק ההתקפה עם גאודלוק וסמית' בימי חמישי (עוד לא הזכרנו את ווימס), כך שלא יווצר שוב מצב בו ב-45 דקות משחק שלושה שחקנים מרכזיים שלה (פניני, סילי וראד) זורקים לסל 7 זריקות בלבד.
אתמול כבר ראינו סממן ראשון לדומיננטיות ההתקפית של גאודלוק, כאשר מאמן מילאנו יסמין רפשה החליט ברבע האחרון לשלוח אל הסקורר הצהוב שמירה כפולה, על מנת להכריח אותו למסור את הכדור. אני מניח שהיריבות הבאות ינקטו בדרך דומה, אך מאומנת יותר מזו שראינו אתמול, ועם אינטיליגנצית משחק מינימלית מכבי אף יכולה להרוויח מכך לא מעט מבטי קליעה טובים לשחקנים אחרים.
השיטה לטובת מכבי
יש דבר אחד חיובי שאפשר לקחת מההפסד הדחוק של אתמול וזו השיטה של היורוליג. בגלל שמדובר על פורמט ארוך של 30 מחזורים, יש מקום לטעות וכמובן לתקן. שיטת היורוליג החדשה פועלת לטובת מכבי ת"א במקרה הזה, והפרש של שתי נקודות הוא מחיק (אם מילאנו בכלל תהיה באזור השמינייה הראשונה), אך אל לה לטעות, מפני שניצחון מילאנזי בפער של 5-10 נקודות היה משקף טוב יותר את מהלך המשחק ויחסי הכוחות. זה היה אמנם מסוג המשחקים שניצחון בו יכול להתברר כמשמעותי מאד בהמשך הדרך, אך הפסד, אם יוביל להתקדמות מקצועית, איננו אסון.