1. שקט - סוף סוף, לראשונה העונה היה שקט וביטחון במשחק של מכבי תל אביב. אי אפשר לזלזל עד כמה זה חשוב במשחק הכדורסל. השקט הוא גורם שמשפיע בכל אספקט, בטח אחרי שבוע אמוציונאלי וניצחון לא יפה לעין וקשה על גלאטסראיי.
הרוטציה אצל רמי הדר היא כבר די ברורה, וחסרונם של לנדסברג ואלכסנדר נתן עוד ביטחון כיוון שהיו פחות שחקנים לשתף. כשעשרה משותפים, זה סביר ומקנה ביטחון גם לשחקנים על הספסל בידיעה שיקבלו דקות משמעותיות.
גם בשלבי המומנטום השליליים לא היתה פאניקה בצהוב. כשקובנה צימצמה את ההפרש ל-4 ברבע השלישי , לא היה איבוד עשתונות. מכבי יצאו מזה כקבוצה וביחד וכך הבליטו את נקודות החוזקה שלהם העונה. באספקט הזה בולטים די ג'יי סילי ודווין סמית' שנותנים שכל, קור רוח וקריאת מצבים נכונה. טוב עושה הדר שנשען על שניהם כעושי משחק: סילי בעמדה 1 וסמית' בעמדה 4. ראינו אינטנסיביות, רצון ומאמץ מרוב שחקני מכבי שהיו מודעים לגודל האתגר לנצח משחק חוץ בליטא.
הרוטציה אצל רמי הדר כבר ברורה (gettyimages)
התפקוד של סילי היה נכון (gettyimages)
2. הגנת מכבי - קל לגמד את הליטאים וגם די בצדק. זו קבוצת נטולת כישרון שחיה ממאמץ ואינטנסיביות גבוהה. זה מתבטא בעיקר בריבאונד התקפה, כשלעומת זאת משחק הקליעה הוא נוראי. אצל הליטאים יש חוסר סדר וחוסר אינטיליגנציה שמתבטאים באיבודי כדור בלתי נסבלים. מבחינת מכבי, ניכרו כמה נקודות שהשתפרו בהגנה - לדוגמא ווימס. ברבע הראשון הוא מקריב גוף ועומד לקבל עבירת תוקף (!), לא מהלך קונבנציונאלי שלו.
מקרה נוסף היה כשסמית' נתן גג לשחקן שעבר אותו ולא הניח לו לקלוע סל קל. בכללי, נראה שכולם יודעים מה הדר רוצה מהם לשיטתו. לפעמים זה מצליח וגורם לאיבודי כדור של היריבה ולפעמים עולה בסל, אבל המאמץ, הרצון והדגש, אפילו מילולית (ראיונות של שחקנים שמדברים על כך שצריך לעבוד קשה בהגנה) הופך לשיפור ההגנה. כמו שאנו יודעים, למכבי יש התקפה מוכשרת. ההגנה תעשה את ההבדל בנצחונות.
במכבי מחויבים להגנה (gettyimages)
גאודלוק. לא מעט תלוי בניהול שלו (gettyimages)
דאג שלא תהיה פאניקה. סמית' (gettyimages)
3. האיזון בין גאודלוק לווימס - זו נקודה עדינה וסופר חשובה העונה במכבי, עליה היא יכולה לקום או ליפול. פה נדרשת עבודת אמן של הדר והדבר חייב לשבת אצלו בראש כל הזמן. שני הסקוררים הטובים באירופה התקבצו בקבוצה אחת. לכל אחד יכולת אישית פנטסטית שיכולה להחזיק כל קבוצת צמרת ביורוליג. שניהם היו במשחקים גדולים, בגמרים, ב-NBA, בטופ של הטופ והם גם המרוויחים הגדולים בטבלת השכר של הצהובים. לנהל את שניהם זה לא פשוט, אבל חובה. שפת הגוף שלהם, דקות המשחק, מספר הזריקות של כל אחד. הם חרדים לכל דבר במה שקשור בהם. אני יודע שהם מכבדים מאוד זה את זה ויש הערכה הדדית, אבל שלא יהיה ספק ששניהם שומרים על מקומם וכבודם מכל משמר. ניהול נכון שלהם שווה עונה טובה.
4. מה צופן העתיד הקרוב - מכבי יצאה מהבור הקטן שחפרה לעצמה בשני המשחקים הראשונים ומאזנה הוא 2:2. כעת, ברצלונה מגיעה להיכל. הייתי השבוע בבלגרד (אגב, חווייה מדהימה עם 20 אלף מטורפים, שלא מפסיקים לעודד לשניה) וראיתי את ברצלונה מפסידה די בקלות לכוכב האדום. ממה שראיתי מבארסה וההתרשמות שלי, מדובר במשחק שמכבי יכולה בהחלט לקחת, בטח אחרי שהקבוצה באה עם ביטחון ויותר אמונה עצמית. זה משחק בית, על כל המשמעות שההיכל ביד אליהו יכול לייצר.
עדיין קשה לשים את האצבע על מגמות אחרי ארבעה משחקים ביורוליג. זו הולכת להיות עונה ארוכה וקשה עם פיתולים לא מועטים בעלילה. אבל מכבי חזרה לעצמה זה בטוח. אחרי הדרבי התל אביבי ביום שני, צפו לקלאסיקו אירופי נוסף ביום רביעי.
השבוע הבא יהיה משמעותי עבור מכבי (gettyimages)
ניצחון על בארסה הוא אפשרי בהחלט (gettyimages)