אפשר להסתכל בכמה זוויות על הניצחון הגדול של מכבי ת"א על אולימפיאקוס ביוון. מצד אחד, אפשר לומר שהיוונים הגיעו בנונשאלנטיות, בביטחון יתר, אחרי ניצחון על פנאתנייקוס בחוץ ואחריו עוד ניצחון קל בליגה. אפשר גם לדבר על האחוזים הנוראיים מטווח השלוש (18%) ועל אחוזי העונשין הרעים (68%). אפשר גם להתסכל על מדיניות החילופים המשונה בהגנת בין שניים ועוד הרבה. יחד עם זאת, הקרדיט כולו צריך ללכת למכבי ת"א!
הצהובים מתחילים להראות יציבות והופעה למשחקים. חוץ ובית. מאז ההפסד להרצליה, משהו התעורר והשתנה בקבוצה. האחוזים משלוש של מכבי טובים מאוד בכל המשחקים (40% הערב). מכבי מגיעה מוכנה לרבעים ראשונים, שמשדרים שליטה ומוכנות למשחק. הצהובים לא מסתבכים ועובדים עם תרגילי התקפה פשוטים וברורים, כשהערב הבין שניים מהצד פירק את אולימפיאקוס. בהגנה, נגמרו המלכודות, הלחץ כל המגרש, ההפניות לכיוון קו הבסיס, שהיו הסמל המסחרי של רמי הדר בחיפה וגם במכבי ת"א בתחילת תפקידו. מכבי משחקת בצורה אגרסיבית עם חוקי הגנה ברורים, עם הרבה רצון וזה מביא תוצאות.
קו ברור שמשדר רמי הדר, בטח במשחקי היורוליג (כשאין חוק רוסי), הוא רוטציה קצרה של 8 שחקנים, שלי אישית כואב לראות, שהישראלים כמעט לא פקטור, חוץ מיוגב אוחיון, אבל הרוטציה הקצרה נותנת סוג של ביטחון לשחקנים במקום שלהם.
כל הקרדיט הולך למכבי ת"א (getty)
שינה את הסגנון של עצמו. הדר (getty)
די ג'יי סילי וקולטון אייברסון - כמה יפה לראות שלפעמים מביאים כוכבים במיליונים, ודווקא שני שחקנים זולים, רעבים, שבאו מלמטה ונבנו למעשה כשחקני ספסל, תופסים את המנהיגות. ראינו איך בשקט הם נתנו פעם נוספת עבודה מרשימה, הן התקפית והן הגנתית. השניים קונים את מקומם בצדק, ולזה אנחנו קוראים "גניבה" בלשון הכדורסל.
ומה עכשיו? עכשיו כבר סופרים את מכבי ת"א. היה זה ניצחון של הצהרה. אנחנו פה. לא עוד אנדרדוג. לא עוד פלוס בליין ההימורים. לא עוד מכבי שנמצאת שבתחילת העונה הייתה מחוץ לשמינייה הראשונה ביורוליג באתרי ההימורים. כבר ראינו את כל הקבוצות, ואין ספק שאת כולן, בטח בשיטה הנוכחית, ניתן לנצח בכל יום נתון. כשהמפתחות יהיו להגיע במוכנות מקצועית, אבל יותר מזה במוכנות מנטלית, כדי לשמור על המקום בשמינייה הראשונה.
בשבוע הבא, מבחן ראשון למכבי ת"א "הפייבוריטית" מול אנדולו אפס בהיכל.
לוקח את ההזדמנות. אייברסון (getty)
תרגילים פשוטים פירקו את היריבה (getty)