מכבי הגיעה (אפשר לומר שוב) למשחק שהיא חייבת לנצח, בראותה את הטבלה, את לוח המשחקים ואת הרכבת שטסה לקראת סיום היורוליג. לכן, לנצח את הכוכב האדום בבית זה משחק חובה. בואו נוסיף לכך את התבוסה בבלגרד, שבסופה התפטר רמי הדר, וקיבלתם מתכון שבעבר, במכבי הגדולה, היה נקרא ניצחון בטוח!
ממול הופיעה הקבוצה הצנועה מבלגרד, עם התקציב הנמוך במפעל, תשעה שחקנים סרבים, ורצף מדהים של חמישה ניצחונות משישה משחקים כולל על אריות אירופה כמו צסק"א מוסקבה, ריאל ופנרבחצ'ה. היום, הצופים גם הבינו למה.
מכבי שוב נכשלה ברגע האמת (אלן שיבר)
תשעה סרבים, קבוצה מיוחדת בנוף האירופאי (אלן שיבר)
הכוכב האדום היא קודם כל קבוצה. היא משחקת ומתנהגת ביחד, בשליטה, ממושמעת, מאומנת וסבלנית, עם שחקנים ששומרים בצורה חזקה ואגרסיבית, עם חוקים ברורים, בלי הרבה כישרון, אבל קבוצה מיוחדת בנוף הכדורסל האירופי.
כל קצב המשחק היה בשליטה של הסרבים, כך בדיוק הם משחקים בחוץ ובבית, קצב משחק נמוך וכמעט מבלי לאבד כדורים (שבעה הערב). הם מביאים את היריב לסוף השעון ומזיזים את הכדור בצורה מעוררת התפעלות, הערב הזה לא היה שונה. ומכבי לא עשתה דבר בכדי להוציא את הכוכב האדום משליטה כדי להביא את המשחק לקצב גבוה, לגרום להם לאיבודי כדור וכל שאר הפרמטרים שהיו יכולים להפוך את הערב לסיוט עבור האדומים.
בסופו של דבר זה נגמר בתוצאה נמוכה, בקרב חפירות, בשליטה ובקצב של הכוכב האדום, כשמכבי תל אביב שבקה לקראת הסיום ובריצת 0:9 בארבע הדקות האחרונות, המשחק הוכרע לטובת הסרבים.
לא עשו הרבה כדי לשנות את המשחק (אלן שיבר)
הערב שוב הפך לסיוט עבור הצהובים (אלן שיבר)
רכזים ישראלים
אחרי כל כך הרבה ניסיונות, הרכבים ומאמנים, ראינו סוף סוף את עמדת הרכז מגיעה לאן שמלכתחילה נבנתה. מקל ואוחיון הם הרכזים הטבעיים היחידים במכבי תל אביב, ואם היו רוצים לבנות אחרת היו צריכים לעשות את זה עוד בקיץ.
הניסיונות להפוך את אנדרו גאודלוק, סוני ווימס (?) ודי ג'יי סילי (שהיום לא ראה אפילו דקה...), רק עשו נזק ובילבלו את כולם ובעיקר את הקבוצה.
יש כמה דרכים למאמן להראות לרכזים שלו שהוא לא מאמין בהם: האחת היא לא לתת הם לשחק, והשנייה היא לתת לאחרים לנהל את המשחק בדקות ההכרעה. עד עכשיו, בגאצקיס הראה שהוא מאמין בשתי הדרכים.
רק הרכזים הטבעיים עובדים (אלן שיבר)
בילבל את כולם. ווימס (אלן שיבר)
זמן מסקנות
כולם מבינים שהסיכוי להעפיל ל-8 הגדולות קלוש. צריכים לקרות המון דברים, ובעיקר שינוי רדיקלי עם הפתעות מרעישות, כדי שמכבי תל אביב תצליח לעשות את זה. אז אולי עכשיו, דווקא בשלב כל כך מוקדם, יבינו קברניטי מכבי שבשביל מקום 14 ביורוליג לא צריך שמונה זרים, מנהלים זרים, מאמנים זרים ותקציב מטורף.
הדרך הנכונה היא סגל ובסיס ישראלי, בנייה לטווח ארוך, וחמישה או מקסימום שישה זרים טובים ורעבים, שבשבילם מכבי תל אביב היא הפסגה. זאת צריכה להיות קבוצה שתבליט את הביחד, ולא תשחק בצורה סוליסטית ועם אגו. קבוצה שתיפול, תשרוט, תילחם ותרצה, כזאת שהקהל ימחא בשבילה כפיים גם בהפסדים ולא ישרוק בוז כבר שש פעמים בבית.
אי אפשר לעשות שתי קבוצות בתוך קבוצה אחת: אחת לליגה ואחת ליורוליג. זה לא נכון, זה לא בריא, לא במגרש ולא בחדר ההלבשה.
לא יכול להרכיב שתי קבוצות במכבי. בגאצקיס (אלן שיבר)
מכבי צריכה בנייה לטווח ארוך (אלן שיבר)
אולי צוות זר הוא לא הפיתרון (אלן שיבר)
יותר מדי זרים. מעט מדי תפוקה (אלן שיבר)