חמישה ניצחונות היו למכבי תל אביב עד כה בסיבוב השני של היורוליג. היא ניצחה את המדורגות 16 ו- 15 במשחקי חוץ ואת המדורגות 14, 13 ו-12 במפעל במשחקי הבית שלה. שמונה הפסדים היו למכבי עד כה בסיבוב השני של הליגה השניה בטיבה בעולם. היא נוצחה על ידי המדורגות 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 ו- 10. ולאחר סיבוב ראשון מטעה שבו הושגו תוצאות מעוותות, בשל סיבות שונות, אין טוב מנתונים אלו כדי להמחיש את מיקומה הראוי של מכבי תל אביב בטבלת היורוליג, וזאת טרם המפגשים שנותרו לה – בחוץ - מול המדורגת 8 (בסקוניה) ומול המדורגת 11 (ולנסיה).
מכבי תל אביב לא שיחקה רע אתמול, במשחק הבית האחרון שלה העונה, לעיני 9,388 צופים (?!) בלבד. ההיפך הוא הנכון. סביר להניח שזה היה משחקה הטוב ביותר, או הטוב היחיד, מאז אותו ניצחון בית מרשים על פנרבחצ'ה ב-21.12.17. עוד מעט ניגע במספר היבטים מקצועיים שקשורים במשחק עצמו, אבל אין ולא הייתה פעולה סמלית יותר – להמחשת שגיאותיה הניהוליות העונה – מאשר סל ההפסד שספגה בעלת הבית אמש.
מכבי תל אביב, אחת מקבוצות היורוליג הבודדות שלא מצאה לנכון לחזק את הסגל שלה במהלך העונה, נוצחה על ידי גארד שהצטרף לפנתינאיקוס במחזור ה-23. זאת, בסביבות הזמן בו היו מי שדאגו לדווח שהשוק חלש, ולכן אין במי להתחזק. נו, אז היו כמה קבוצות שהתחזקו, ואחת מהן עשתה זאת עם מייק ג'יימס, האיש שביצע את הפעולה הבאה, שככל הנראה חתמה את העונה האירופאית של סגנית מחזיקת גביע המדינה הישראלי.
via GIPHY
כחלק ממהפכת הקיץ שעברה מכבי תל אביב, בנה מי שבנה שם קבוצה בינונית ואפורה. לא רעה, אבל בטח שלא טובה. ואותו הבנאי, עת ראה כמה לפני מספר חודשים שהקבוצה נתקעה בתקרת הזכוכית שלה ואיננה יכולה עוד להתקדם, או שמא – במקרה היותר גרוע - אותו הבנאי שלא ראה ולא הבין זאת עוד לפני מספר חודשים, קיבל בהיעדר החלטתו עוד החלטה בינונית ופחדנית – או לפחות חסרת יצירתיות וחזון.
ובהיעדר מידע סותר, אין אלא להסיק שמקבל ההחלטות בקיץ, כמו גם במהלך העונה, הוא האיש אשר עומד בראש הפרמידה המקצועית של מכבי תל אביב. ואם עד לעונה האחרונה עוד טרחו לציין שניקולה וויצ'י'ץ' הוא המנהל המקצועי בתואר אבל לא בדיוק בפועל, אז ספק רב אם טענת ההגנה הזאת עדיין יכולה להיות מוצגת ומופרחת לחלל האוויר.
אה, רגע, אבל מה עם התקציב? סוד גלוי ביותר הוא שמכבי תל אביב איננה יכולה לפזר עוד כספים כאוות נפשה, עניין אשר מגביל את אפשרויות הרכש. נניח. אז קודם כל, אם קיים מנהל מקצועי בעל כבוד עצמי בסיסי, אשר פעם אחר פעם לא ניתנים בידיו הכלים המתאימים לצורך הצלחתו, קל וחומר אדם בעל אינטגריטי (שהנו אף ציוני יותר ממך וממני), הרי שרשאי הוא בנסיבות הללו לקבל החלטות אישיות כואבות.
ובכלל, אם אכן עניינינו כאן בתקציב מוגבל ושאיננו גמיש – אין בכך אלא לחזק את ההבנה שלא וויצ'י'ץ' הוא האיש שיוכל למקסם תקציב בינוני ולייצר בעזרתו קבוצה ששווה יותר מסך דולריה. ואתם יודעים איך אנחנו יודעים זאת? זה די קל, האמת. כי מעולם לא בנה אותו מנהל מקצועי, במכבי תל אביב או במועדונים אחרים, קבוצה טובה. עם או בלי תקציב. ואם זה לא קרה עד עכשיו, אפשר בהחלט לחשוש שלא יהיה כך גם בעתיד.
ואם כבר בינוני, אז בואו נדבר לרגע על נבן ספאחיה. בנאום סיום העונה ששטח בפני המצלמות עם סיום המשחק, השחיל המאמן הקרואטי שוב את עניין איבודי הכדור כפרמטר מרכזי בהפסד. נזכיר: מכבי תל אביב איבדה אתמול 17 כדורים. פאו, מנגד, איבדה 15. ספאחיה, שיש להניח שהיה שותף בכיר לקבלת ההחלטות בקיץ ולהנחתתם של שלושה גארדים בעלי נטייה לאיבודי כדור דוגמת ג'קסון, קול וקיין, מתייצב לו (כמעט) מדי הפסד ומלין על תדירות אובדן הכדורים. הבעיה הכמעט יחידה בתלונה קבועה זאת היא שאין לה באמת על מה להסתמך.
ההנהלה לא שיחררה תקציב? על וויצ'יץ' היה לקבל החלטות קשות (אלן שיבר)
הקבוצה של ספאחיה מאבדת העונה בממוצע 11.4 כדורים למשחק, מה שממקם אותה במקום השביעי ביורוליג (ועוד כשהיא משחקת בקצב משחק גבוה מהממוצע בליגה). כלומר, הבעיה של מכבי לא הייתה איבודי הכדור שלה, ולו לרגע אחד במהלך העונה.
ובכלל, מיעוט איבודי הכדור איננו מהווה סגולה להצלחה ביורוליג. הקבוצה שמאבדת הכי מעט במפעל היא הכוכב האדום בלגרד, ומיד אחריה ארמאני מילאנו המושמצת. ולהבדיל – הקבוצה שמאבדת הכי הרבה כדורים ביורוליג היא ז'לגיריס קובנה, אולי קבוצת ההתקפה המרשימה והאסתטית ביותר בליגה.
נהי בלתי פוסק בסוגיית איבודי הכדור מייצג תפיסת עולם שמרנית ולא יצירתית, עניין שמשתלב לא רע עם איפיון הכדורסל שמשחקת ברוב חלקי העונה מכבי תל אביב. מאמן יצירתי צריך לשאוף להתאים לחומר השחקנים שלו סגנון משחק מסוים שיתאים להם. גם אם זה יראה פחות מסודר.
גם אם זה יעלה באיבודי כדורים. גם אם זה ימקם את הקבוצה שלו נמוך במדדים "נחשבים" כמו יחס אסיסטים מול איבודים. ואגב, למקרה שתהיתם, מובילת היורוליג בפרמטר היחס בין אסיסטים לבין איבודים היא ברצלונה. כך שמסתבר שיש דברים חשובים יותר מאשר שמירה על הכדור או משחק קבוצתי (או לפחות משחק קבוצתי על פי ההגדרות הישנות).
בחלוף עונת יורוליג שלמה מינוס שני משחקים, אפשר כבר לציין בקול רם שספק רב אם ניהול המשחק של ספאחיה חורג מבינוניות. חושים מחודדים יותר עשויים היו לעזור למכבי לסיים את המחצית הראשונה בהפרש גבוה יותר. זאת, למשל, אם היה מפנים בחושיו ספאחיה, שבמשחקים קודמים ייבש לג'ייק כהן את הצורה על הספסל, שאפשר לסחוט את הלימון מבלי חילופים מיותרים לקראת סוף עשרים הדקות הראשונות ולא להמר על חילוף של שחקן שבו איננו מאמין. וכהן, בדקה ו-13 שניות ששיחק אמש, גרם למכבי נזק עצום.
אבל כאמור, היו גם לא מעט דברים אמש במשחק של מכבי תל אביב, ובמיוחד במשחק ההגנה המושמץ. מעבר לתצוגת יחיד אדירה של דיאנדרה קיין, הפגינה מכבי הגנה גמישה יותר מהרגיל, גם בעזרת חילופים מתואמים יותר מכפי שהתרגלנו במספר הזדמנויות קודמות. למשל כאן, כשחילוף הגנתי משולש שבו נוטלים חלק קול, טיוס ודיברתולומיאו מאלץ את ריברס (במשחק נוראי) לקחת זריקה בלתי אפשרית בסוף הרבע הראשון.
via GIPHY
ניהול המשחק של ספאחיה חורג מבינוניות, בלשון המעטה (אלן שיבר)
או למשל כאן, כשחילוף הגנתי של טיוס וקיין תוקע את פאפאס בכדררת שמסיימת את שעון השניות של פאו.
via GIPHY
ומצד שני, ברגעים משמעותיים של המשחק גרם חילוף שבו טיוס שומר על קלאת'ס לתחילת משחק חדירות, שהסתיימה בעוד סל גדול של מייק ג'יימס.
via GIPHY
אז כאמור, מכבי הציגה אמש משחק טוב שלה, וזאת מול קבוצה כמו פנתינאיקוס, שלא זו בלבד שנראית רע בשבועות האחרונים, אלא גם ששיחקה את אחד ממשחקיה הפחות טובים אפילו בתוך התקופה המשברית שעוברת עליה. וזה עדיין לא הספיק כדי לגרד נצחון ביתי.
אם לא יקרו נסים ונפלאות א-לה נס בדלונה, תסיים מכבי את דרכה ביורוליג בדיוק בעוד שני משחקים. ובעוד היא מכינה עצמה נפשית ומקצועית לשלב שבו תנסה להציל משהו מהעונה הזאת בדמות זכייה מחודשת בתואר אליפות הפיינל פור המקומי, ראוי וכדאי לה לחשוב מה צריך להיעשות על מנת להפוך לתחרותית יותר – בזירה האירופאית – בעונה הבאה. ההחלטה הראשונה צריכה להיות בדבר זהותו של מקבל ההחלטות מטעמה.
הנהלת מכבי תצטרך לקבל החלטות (אלן שיבר)