הכל בראש: אחריות ההנהלה על מצב מכבי

זוכר-ת נובמבר? עננים עננים בעיני, כתבה פעם קרן פלס למירי מסיקה. או ההיפך. ולא ידעה עד כמה עשויה שורה זו להיות רלוונטיות לעונת המשחקים הנוכחית של מכבי תל אביב. אם במקרה תיכשל מכבי גם העונה ולא תעפיל לשלב הפלייאוף של היורוליג, היא תצטרך להיזכר בנובמבר. וגם באוקטובר, האמת.

נכון, הצהובים סובלים העונה משילוב קטלני של חוסר מזל בכל הנוגע לפציעות + לוח משחקים מהגיהנום.  ודווקא במצב הזה, נדרשים מקבלי ההחלטות שלה לעשות בדיוק את זה – כלומר לקבל החלטות. אנחנו, האמת, לא יודעים להגיד בדיוק מה ומי נושא באחריות לקבלת ההחלטות המקצועית של מכבי, וסוגיית וויצי'ץ' (כן או לא) כבר מעייפת ממזמן, אבל מישהו – תהא זהותו אשר תהא – צריך לזהות מתי הזמן הנכון להגיב במהלך בזק שיכול לעשות הבדל של עונה שלמה.

נסביר ונזכיר: מכבי מודל 2018/19 בנויה בראש ובראשונה על שלושה שחקנים מרכזיים. ווילבקין, פארגו ובלאק. שניים מהם בעיקרון ושלושה מהם בפועל לא שיחקו אמש (חמישי) במשחק ההפסד בברצלונה. אחד מהם, ג'רמי פארגו, טרם דרך העונה על הפרקט במשחק יורוליג. ולמרות החדשות הרפואיות המעודדות להן התוודענו השבוע בעניינו, הוא איננו צפוי ליטול חלק במשחקי הקבוצה, על פי פרסומים זרים, לפחות בשבועות הקרובים. יחד עם זאת, השבועות הקרובים עלולים להיות ההבדל בין עונה של פלייאוף לבין עונה של כשלון מהדהד.

במצב הדברים הזה, מישהו מהבוסים הצהובים צריך היה להנחית כאן גארד שיעזור. ולא רק היום, אלא לפני מספר שבועות. על חוזה זמני או קבוע. מישהו מתאים, שיכול היה לעזור לקושש איזשהו ניצחון מתוך המשחקים שעד כה שוחקו. ואם לא אתמול, אז מחר, לפני המשחקים החשובים שעוד ישוחקו, ושאותם יכולה מכבי תל אביב לנצח.

מכבי תל אביב תיראה טוב יותר בעתיד הקרוב והרחוק של העונה הנוכחית, יש להניח. היא גם תנצח לא מעט משחקים משמעותיים. השאלה היא באיזה מאזן היא תהיה כשכל הטוב הזה יקרה.  כרגע היא עם ניצחון אחד אל מול ארבעה הפסדים. כשהיא ניצבת בפני לוח משחקים שכולל את ריאל מדריד (ב), גראן קנריה ואנדולו אפס (ח) ופנרבחצ'ה (ב), היא עלולה למצוא עצמה עם מאזן בעייתי מאוד לאחר 9 מחזורי יורוליג, כשהיא נדרשת לרצף ניצחונות לא פשוט בכלל מהשלב הזה והלאה – כדי להגיע לרף של 16 ניצחונות לפחות בסיום העונה הסדירה.

אבל לא רק בהחלטות תוך כדי תנועה נכשלת מכבי תל אביב עד כה. גם בבניית הקבוצה. הרבה מחמאות גרפו מקבלי ההחלטות של אלופת המדינה עד כה. ובצדק. הונחתו העונה לא מעט שחקנים איכותיים שאמורים היו – וסביר להניח שכך עוד יקרה – לשדרג את הקבוצה משמעותית ביחס לגרסאות החיוורות של השנים האחרונות.

ועדיין, בעמדה אחת נכשלה מכבי בכל הנוגע לבניית הקבוצה, ועל עמדה זאת היא משלמת מחיר יקר, משחק אחר משחק אחר משחק. בניגוד לרוב המוחלט של קבוצות העלית של היבשת, במכבי החדשה לא מצאו לנכון להחתים פורוורד שיכול לשחק בשתי העמדות. כלומר סמול פורוורד (עמדה 3) שיכול להיכנס לעמדת הפאוור פורוורד (עמדה 4) או ההיפך. במקום להחתים דשון תומאס משודרג, עיבו הצהובים את הקו הקדמי מחד, ובזבזו החתמת זר על גארד קטן ולא בשל מסוגו של קנדריק ריי. החתמה, אם נודה על האמת, שנראה כי כוונה יותר לתכנית מכבי הכפולה, אשר הלכה לעולמה טרם עת מאשר לעזרה מיידית לקבוצת היורוליג המאוחדת.

ם כאשר היה ברור, או לפחות אמור היה להיות ברור לצהובים שהם נופלים – ושהם יפלו – נוכח החסרון המובנה הזה, הן ברמה הפיזית והן ברמת הכדורסל, דומה שהחליטו שם לחכות ולראות מה יהיה. אז מה יהיה? רק לאל הרחום והחנון פתרונים, אבל בינתיים המצב לא טוב.

מכבי תל אביב נוצחה בשלושה משחקי חוץ עד כה. בשלושתם נפלה קורבן לנחיתות שלה בעמדת הפורוורד שחסר. כך היה מול אולימפיאקוס. כך היה מול פנאתינאיקוס, אשר הבליטה על הדרך משחק שיא של אנטטקומפו. וכך היה גם אתמול מול ברצלונה ומול ויקטור קלאבר.

קלאבר, על 207 סנטימטריו, פותח בעמדה מספר 3 של פשיץ'. בארבעת המחזורים הראשונים של היורוליג קלע 12 נקודות. במצטבר. אתמול הוא קלע 14. בארבעת המחזורים הראשונים של היורוליג השיג מדד יעילות של 26. במצטבר. אתמול השיג 22. ומדוע? כי עם כל הכבוד ליכולות המרשימות של דיאנדרה קיין, שמשחק בעמדה 3 אצל ספאחיה (ושמד הגבוה שלו בקולג' נעצר על 1.93 ותו לא), אין לו מה לחפש מול הגודל והיכולת של שחקנים מסוגו של קלאבר. או פפניקולאו, טימה, טופאן או פפפטרו. לא כוחות.

רוצים דוגמאות? בכיף.

למשל כאן. תוך כדי שטומיץ' משחק עם הגב לסל אל מול טיוס, שימו לב לויקטור קלאבר (30) שמתגנב ולוקח את ריבאונד ההתקפה מעל לידיים הקופצות של דיאנדרה קיין. ואח"כ, בסבלנות המעצבנת שלה, הולכת בארסה למהלך פיק אנד רול של פנגוס את טומיץ'. שימו לב, אגב, לעבודה ההגנתית הרעה של ג'וני אובראיינט שנותר תקוע עם סינגלטון גבוה מדי, ובמיוחד לאדישות של ווילבקין שעושה הכל כדי לא לעזור ולהפריע למסירה של פנגוס.

via GIPHY

לפעמים, אם להודות על האמת, הצליחה ההגנה של הצהובים להתמודד עם המיסמאץ' המובנה הזה. למשל כאן. חמישה שחקני הגנה של מכבי תל אביב מצופפים את הצבע כדי להציל את קיין אל מול קלאבר המאיים. והפעם, מול הערנות של קאלויארו וטיוס, מקבל הספרדי את ההחלטה הלא נכונה וחוטף גג כפול.

via GIPHY

ועדיין, זה היה רק לפעמים. והבעיה איננה רק בהגנה מולו. שימו לב כאן: למשל, כשקלאבר מנצל את 14 הס"מ העודפים שיש לו מול האיש עליו הוא שומר, חוסם את קיין (פלוס עבירה שלא נשרקה) – ומקנח עם שלשה בהתקפה המתפרצת של הקטלונים בצד השני.

via GIPHY

בתחילת הרבע השני נדמה היה שספאחיה הולך לפתרון שיכול למזער את הנזקים בעמדה מספר 3, כשפתח עם קאלויארו לצידם של שני גבוהים לצידו, בדומה לחמישייה הפותחת אליה הלך במשחק הבית מול צסק"א. זה התחיל יפה מאוד, אבל עבירה שניה מהירה של קאלויארו עשתה סוף להרכב הגבוה והותירה את ספאחיה כשהוא תר אחר פתרונות אחרים. כלומר, לא מצליח לאתר פתרונים אחרים.

אבל לא רק שם נפלה הקבוצה של ספאחיה, מן הסתם. הקרב בצבע, בטח ובטח בהיעדרו של טאריק בלאק, התחיל קשה והלך והפך מסובך מרבע לרבע. פשיץ', שהוא איש ממש לא נחמד, הלך בצורה כירורגית פנימה ובמיוחד לטומיץ', פעם אחר פעם, והשיג 13 זריקות שדה של האיש הגבוה. וכשטומיץ' לא זרק כפאנץ' של ההתקפה, הוא העניש את הצהובים עם ריבאונד התקפה. 7 כאלו היו לו אתמול, חצי מהכמות הקבוצתית של ברצלונה – שניצחה בסה"כ 27-46 בקטגוריה החשובה של הכדורים החוזרים.

קחו דוגמא לדומיננטיות של טומיץ' כאן. אחרי שהקריב כבר שתי עבירות מהירות על טומיץ', החליט הפעם (על דעתו?) ג'ייק כהן לכוון את הביגמן הקרואטי לכיוון הקו הבסיס, בתקווה שמשם תגיע איזשהי עזרה. נו, אז תקווה זה חשוב בחיים, אבל סקוטי ווילבקין, מסתבר, קצת פחות בקטע של עזרה לחברים, בדרך לסל ופאול של טומיץ' + עבירה שלישית של כהן תוך דקה ושליש, או למעשה תוך 52 שניות בלבד.

via GIPHY

היו גם רגעים טובים אמש לנציגת הכדורסל הישראלי. במיוחד במחצית הראשונה ובמיוחד בכל הנוגע למספר מהלכים הגנתיים. היא הצליחה לקבל כמה דקות טובות ומרוכזות מטיוס, אובראיינט וקיין, ובכך לשרוד משחק שלם של חושך התקפי.

הנה דוגמא: דווקא מתחילת הרבע השלישי. טיפולים הגנתיים יפים מול הפיק אנד רול של ברצלונה גם של טיוס וגם של אובראיינט (שקורא נכון את המהלך). קלוזאווט (יציאה לקלעים) מדויק של ווילבקין ועבודת רגליים נהדרת של קיין בסיום ההתקפה, כדי להכריח את פנגוס לזריקה בלתי אפשרית.

via GIPHY

סיימנו עם המחמאות המאולצות – ועכשיו זמן לחזור לחיים עצמם. גם ההגנה של מכבי לא תפקדה היטב בחלקים משמעותיים של המשחק. לא תמיד היא נענשה, בחסות משחק ההתקפה הקשה למדי לצפיה מתוצרת ברצלונה, אבל גם אמש היו יותר מהלכים הגנתיים רעים מאשר טובים.

למשל כאן: כשפנגוס חודר לסל בקלות על דיברתולומיאו. אחרי שחולף בקלות על פני הגארד האנרגטי (אך לא המדויק) של מכבי, מוצא עצמו פנגוס מול טיוס שמגיע לעזור. ואף אחד לא עוזר לטיוס ובטח שלא סקוטי ווילבקין, קרי אין רוטציה הגנתית שתמנע מסירה קלה – בדרך לסל קל של סראפין. ואגב, מעבר לבעיה עם תנועת הרגליים של דיברתולומיאו, לא הייתה מזיקה במהלך הזה טיפה ערנות של דיאנדרה קיין, שנתקע גבוה מדי עם קלאבר.

via GIPHY

או כאן: בעיות הגנתיות סייעו לברצלונה להיכנס לקצב התקפי ברבע השלישי, כשהיא מצליחה להפעיל סופסוף את קייל קוריץ'. קוריץ' היה טוב ברבע השלישי, גם בחסות הגנה עצלה של ווילבקין. שימו לב כאן כיצד מצליח ווילבקין להיתקע בחסימה של סינגלטון, למרות שיש לו כאן מספיק זמן ומרווח כדי לטפל בצורה שתמנע זריקה פשוטה יחסית של הקלע ממרחק שני-שליש.

via GIPHY

למרות שיש לא מעט דברים להגיד בנושא, נוותר הפעם על חלקו של ספאחיה במעל. ויש לספאחיה חלק גדול מאוד במעל, ללא ספק, אבל הוא מקבל פרופורציה מעט שונה נוכח הסגל אשר עמד לרשותו אמש + אחריותם של האנשים אשר מעליו לכך שלא הגיע עד עכשיו חיזוק, ולו בבחינת עזרה ראשונה ונדרשת. את תובנות ספאחיה נשמור, ברשותכם, לשבוע הבא.

ובשבוע הבא ריאל מדריד. אם נשפוט לפי משחק הבית הקודם, מול צסק"א, אז יתכן בהחלט ששילוב בין אווירה ביתית לוהטת, סגל (כמעט) מלא ורמתה של היריבה יוכל לסחוף את מכבי תל אביב למשחק גדול, שיאפשר לה להיות תחרותית ומעלה מול אלופת היורוליג המכהנת. אם מילאנו הצליחה להוביל בחלקים ניכרים של המשחק מולה למתוח את ריאל מדריד עד לסוף (המר), אין ספק שגם מכבי בגרסת יד אליהו יכולה, וצריכה.

הבעיה היא שמכבי תל אביב לא יכולה להסתפק בשבוע הבא במשחק גדול או ביכולת הירואית. מכבי זקוקה, נואשות, לנצחון. ורק לנצחון. בהיעדר עזרה ממקבלי ההחלטות, יצטרכו השחקנים הקיימים ונבן ספאחיה להסתדר בעצמם.