נחמד, לא מספיק: מכבי ת"א עדיין לא בכיוון

מזל וברכה, מכבי תל אביב, החלק המסויט של לוח המשחקים שלכם העונה הסתיים. והסתיים רע, רע מאוד. תרחישי האימים מהם חששו הצהובים טרם תחילת עונת המשחקים, עת שובצו בתשעת המחזורים הראשונים לשישה משחקי חוץ ושלושה משחקי הבית הקשים ביותר במפעל (כלומר ריאל מדריד, צסק"א מוסקבה ופנרבחצ'ה), התאמתו והסתיימו בקטסטרופה של ניצחון אחד מול שמונה הפסדים. מאזן שמבטיח סופית שני דברים: יחס ניצחונות שלילי בסיום הסיבוב הראשון + סיכויים נמוכים לסיים את עונת היורוליג בשמיניה הראשונה. כלומר, האם אפשרי שמכבי תצליח לייצר רצף נצחונות מרהיב שיוביל אותה בתום העונה לשלב הפלייאוף ביורוליג? אהה, כן. האם זה ריאלי? לא, לא ממש.

• מכבי ת"א מעודדת. קיין: "הקבוצה העדיפה הפסידה"

מכבי תל אביב נראתה נחמד מאוד אמש (חמישי) מול פנרבחצ'ה של ז'לקו אוברודוביץ'. מכבי, קבוצה שלא ניתנה בידיה האפשרות להתאמן תחת שרביטו של המאמן חדש, הצליחה להפעיל את הנשק היחידי הרלוונטי בסיטואציה הזאת, ועשתה שימוש יפה ברוח הקרב ששרתה מיציעי יד אליהו הישן כדי להתמודד מול (עוד) קבוצה טובה ממנה. כמי שלא מצופה ולא מסוגלת להציג לראווה כדורסל מתואם או מאומן במיוחד, נראו הצהובים מחויבים ואגרסיביים החל מתחילת המשחק. ולהבדיל ממשחק ההפסד בשלישי מול אנדולו אפס, אשר גם בו נראתה הקבוצה החדשה של ספרופולוס לוחמנית מאוד בדקות הראשונות, הפעם הפגינה, גם בשל ענייני הביתיות, סף שבירה מרשים יותר.

אבל לא רק ענייני ביתיות סייעו למכבי להישאר קרובה או אפילו להוביל כמעט שלושה רבעים וחצי. היו גם כמה אלמנטים נוספים ששיחקו לטובתה. והראשון, אם נודה על האמת, הוא החמישיה הפותחת שזרק לפרקט אוברודוביץ' בתחילת המשחק. למרות שזו (ממש) לא הפעם הראשונה בה מתחכם גדול מאמני אירופה בכל הזמנים, אין ספק שליינאפ תחילת משחק שמורכב מדובריוגלו, מחמטוגלו, מלי, סלוקאס וגודוריץ' בעמדה מספר 3 הוא הרכב שלו היה לובש מדי קבוצה אחרת, היה נחשב כסגל קלאסי למפעל האירופאי של פיב"א. ולאו דווקא למפעל הבכיר. ורמת הכשרון (והפיזיות) הנמוכה סייעו לבעלי הבית לשחק כדורסל קשוח במיוחד ולא להיענש יתר על המידה.

שלא תבינו לא נכון – אין בחמישיה הפותחת של פנר כדי להפחית מהיכולות שהציגה אמש אלופת המדינה בצד שבו אמורים לשמור. למרות שהייתה רחוקה מלדייק בכל מהלך ומהלך, הצליחה הקבוצה של ספרופולוס לגרום לקבוצה הבכירה של טורקיה לקשיים התקפיים שלא מאפיינים את העונה הנוכחית שלה. 

בראש ובראשונה, מכבי נראתה קשוחה באזור הצבע. משם, הצליחה להוריד את האחוזים של מהשדה של קבוצה הקליעה המשוקללת הטובה ביותר בהיסטוריה של היורוליג (עם מעל ל 61% קבוצתיים ל-2 נקודות, 44 אחוזים לשלוש נקודות ואחוזי TRUE SHOOTING של 57%), כולל של שחקנים שממש, אבל ממש מעטים להחטיא בעונת 2017/18.

הנה כאן, בתחילת הרבע השני, מוצא עמו ג'ופרי לוברן הצרפתי -  שעד כה קולע העונה במעל 76% ל-2 נקודות, כשהוא מתחת לסל הצהוב, אך מוקף באלכס טיוס וקאלויארו (שמתופקד באותה העת בעמדה הגבוה השני). לוברן מנסה פעם, מנסה פעמיים, ובסוף מאבד את הכדור. אגב, מומלץ בחום להביט בתנועות הגוף של ז'לקו אוברדוביץ' לאורך כל המהלך. ספוילר? אין כאלו.

via GIPHY

via GIPHY

אלמנט חשוב נוסף, שאף הוא שלוב וקשור באותו הקאלויארו ובשליטה בצבע, נוגע לקטגוריית הריבאונד. מכבי תל אביב לקחה אתמול 11 כדורים חוזרים בהתקפה מול פנרבחצ'ה (שהיא, במפתיע, קבוצת הריבאונד החלשה במפעל). לקאלויארו עצמו היו 6 ריבאונדים כאלו. 

מוזר להגיד, ביחס לקבוצה שעד כה שיחקה יותר משחקים מאשר התאמנה אימונים, אבל חלק חשוב מאוד בהשרדותה על הפרקט אתמול נגע גם לאלמנטים מקצועיים אליהם אחראי המאמן החדש שלה. והכוונה כאן היא לניהול החילופים של ספרופולוס, שהיה שווה כוחות לפחות למהלכים האגרסיביים שניהל מהצד השני האוברודוביץ'. ובכלל, אי אפשר היה שלא להתרשם מפינג פונג חילופים ברמת טופ יורוליג שנוהל אמש בין המאמנים.

קחו לדוגמא את הרבע הראשון. מכבי, כאמור, פתחה בחמישיה עם קאלויארו בעמדה מספר 3, אל מול הרכב נמוך ומפתיע של פנר (שבו גודוריץ' בעמדת הסמול פורווארד). קצת אחרי חמש דקות שינה ספרופולוס תצורה, שילב את זוסמן במקום קאלויארו וציוות אותו הגנתית מול סלוקאס הרכז, תוך שהוא מנסה להחביא את סקוטי ווילבקין כשומר של אחד הגארדים האחרים והמאיימים פחות. ז'לקו הגדול ראה, ושינה אף הוא תצורה כששילב את קליניץ' במקומו של גודוריץ'. בכך, קיווה להכריח את מכבי תל אביב, בין היתר, למאצ'אפ הגנתי נוח הרבה פחות. המאמן היווני החדש של הצהובים זיהה מיד את הסכנה האורבת וביצע שינוי אף הוא, כשהוא מחליף את ווילבקין בקנדריק ריי  ומזיז את זוסמן לשמור על ה-3 היריב. האיום – אפוא – הוסר.

או למשל קטע קצר מהרבע השני. מיד כשזיהה ספרופולוס שאוברודוביץ' בחר לעלות בליינאפ קטן בגזרת הקו האחורי, עם בובי דיקסון ומחמטוגלו, הגיב עם חילוף לאחר כ-30 שניות ושילב אף הוא את ג'ון דיברתולומיאו לצידו של קנדריק ריי. אם כבר גמדיה, סביר שחשב לו האיש החדש על הקווים, אז היידה. נו, אז ז'לקו זיהה את השינוי ושינה כיוון מיידית, כשהוא מכניס את דטומה במקומו של מחמטוגלו. אה, ככה? סינן ביוונית שוטפת ספרופולוס, והכניס במקביל את דני אבדיה במקומו של דיברתולומיאו, כשהוא מגלה עניין מועט מאוד, אם בכלל, בבירור מספר השניות בהן דרך הקפטן של מכבי טרם הושלך חזרה לספסל (55 שניות, אם כבר שאלתם).

אז הגנה וקשיחות דיברנו, וגם ריבאונד וניהול חילופים. כשהיא נעדרת את מייקל רול הפצוע, ירשו את דקותיו שחקנים אחרים. למשל קנדריק ריי האנרגטי שהצליח לייצר 8 נקודות ב-13 דקות. למשל יובל זוסמן, על 15 דקותיו, שסיים אמנם עם מדד יעילות שלילה ולא מרשים, אבל היווה פקטור הגנתי מצד אחד, והצליח לפעמים גם לסייע התקפית. למשל כאן – שימו לב לחסימה של טיוס לזוסמן, שגורמת לגודוריץ' לרדוף על הגב של זוסמן, שמרים לאותו טיוס לנגיחה.

via GIPHY

ואחרי שהחמאנו, זמן לבאס. עם כל הכבוד לכל השחקנים המשלימים, גם הפעם נראו אלו שאמורים לנצח עבור הצהובים לא מספיק טוב. לא ווילבקין, על אחוזי השדה הלא מרשימים וההגנה הלא יציבה. לא טאריק בלאק, שממשיך להיראות בשלב זה סתם כעוד זר ביורוליג. לא ג'וני אובריאנט, שחרף הניסיונות הניכרים שלו לשחק כדורסל של אירופה, מרגיש עדיין ליד (וגבולי ברמת המוכנות הגופנית).

ובדומה לרגעים מסוימים במשחק ההפסד בשלישי לאנדולו, גם הפעם הרגיש שחוסר תשומת לב רגעית בכל הנוגע להרכב אשר על המגרש, ברבע השלישי, הסב לצהובים נזק שהסתבר כבלתי הפיך. כשווילבקין ספג מכה באמצע הרבע השלישי וירד לנוח בפלוס 6 מכבי, הורכב ההרכב של ספרופלוס מריי, קיין, קאליוארו, אובריאנט ובלאק. לא חמישיה רעה, אבל כזו שלא הייתה עמדה יפה מול מה שהיה לפנר להציע בצד השני. כמה איבודים של ריי ואובריאנט בצד אחד + כמה תיאומים הגנתיים לא טובים (גם, אבל לא רק) בין שני אלו בצד השני = אבדן היתרון של המארחת, שכבר לא חזר עד הסיום. והבעיות ההגנתיות נותרו גם אחרי שאובריאנט ירד לנוח.

שימו לב כאן לחסימה הגבית שחוסם בובי דיקסון (מספר 35) על הגוף של טאריק בלאק. כאן התפקיד של קנדריק ריי לנסות ולחסום/ להשהות/ להכיל לכמה שניות את וסלי ששועט לכיוון הטבעת, כדי למנוע את הדאנק. אז ריי לא משהה – והדאנק של וסלי הופך בלתי נמנע.

via GIPHY

וגם כשריי ירד כבר לנוח. שימו לב כאן למהלך שבו מכבי מצליחה לכפות על קליניץ' זריקה לא קלה בכלל. אלא מה? אחרי ריבאונד ההתקפה של הטורקים יש בלבול בין טאריק בלאק לבין קאלויארו ביחס למי אחראי עכשיו על וסלי. קאלויארו מחליט לצאת למלכודת נבדל, הקוון לא שורק – והצ'כי מנחית עוד דאנק קל.

via GIPHY

אה, ויש גם את העניין הזה של ההתקפה של אוברדוביץ'. ככלות הכל, הם עדיין טובים מאוד במה שהם עושים. וגם אם מגיע למכבי של ספרופולוס קרדיט גדול על היכולות ההגנתיות, בסוף היו שם אנשים כמו סלוקאס, שהצליח להתגבר על פסק זמן מהגיהנום מול המאמן שלו ולהציג עוד הופעת תכלית של אחד מהגארדים הטובים והחכמים במפעל. או יאן וסלי שהגיע למסקנה, בגיל 28, שדווקא ממש אבל ממש בא לו להיות קלע עונשין מצוין.

או מרקו גודוריץ'. כשהגיע גודוריץ' לפנרבחצ'ה בעונה שעברה, על תקן מחליפו של בוגדן בוגדנוביץ', הוא הרגיש כתחליף חיוור. וחרף כשרונו הניכר מתקופת טרום אוברדוביץ', נאלץ לעבור חוויות לא נעימות א-לה חינוך מחדש אצל הבוס החדש שלו. אבל האיש יודע לשחק כדורסל ולומד משנה לשנה איך בדיוק משחקים כדורסל של פנרבחצ'ה. אחרי משחק שיא בעונה שעברה מול מכבי (23 נקודות), ניצח אמש במו ידיו את אותה הקבוצה, כשהוא מביא לידי ביטוי מושלם את הנעת הכדורסל המושלמת שדורש התפקיד.

שימו לב כאן ליכולת של הטורקים להניע את הכדור בסבלנות, לכווץ פעם אחר פעם את ההגנה ולמצוא בסוף את האיש הפנוי והנכון. ואמש היה זה גודוריץ'. שימו לב, גם ואגב, לדרישה המוצדקת למדי של ספרופולוס לשופטים, בסיום המהלך, שישרקו כבר הפרה של שלוש שניות (של לוברן) בצבע.

via GIPHY

במהלך הזה כאן מחליף טיוס ושומר על סלוקאס, שממש לא מתרגש ומחפש את המיסמאץ' בהגנה של מכבי. ומזהה את קיין ששומר על ניקולו מלי. מכבי הולכת לעזרה של אובריאנט על מלי, מה שמכריח את ווילבקין לכסות את השחקן של אובריאנט (לוברן) ולזנוח את האיש שלו (גודוריץ' כבר אמרנו?), בדרך לעוד שלשה חשובה של האורחים.

via GIPHY

מכבי תל אביב תיראה יותר טוב מעתה. ותתחיל לנצח משחקים. ואם הדברים יסתדרו ממש לטובתה, יש לה סיכוי אפילו לייצר מומנטום של כמה וכמה נצחונות. יותר מזה – מכבי תל אביב, בהתקיים כמה תנאים, תוכל לצאת מחושך לאור ולהשיג כמות נצחונות יפה שתוביל אותה להיות תחרותית במידת מה, בסיום העונה, במאבקי הפלייאוף.

וגם אם יתרחש התרחיש האופטימי הזה, חשוב לזכור דבר אחד משמעותי: המטרה של הצהובים העונה היא להעפיל לשלב הפלייאוף של היורוליג. אם תמצא את הדרך להשתלב בשמיניה, זאת תהיה הצלחה. אם לא תמצא, בין אם תשתפר ובין אם לאו, בין אם תלהיב ובין אם לאו, בין אם תסיים במקום ה-9 או במקום ה-13 בטבלה הסופית, גם עונת 2018/19 תוכרז ככשלון חרוץ.