רבות דובר על כך שהעונה הנוכחית במכבי ת"א עשויה להיות סוג של עונה חד פעמית, שבה נזכה לראות בקבוצה אחת את שלושת הישראלים הבולטים ביותר שיש לכדורסל הישראלי להציע - אגדה חיה כמו עמרי כספי, העתיד של ישראל ב-NBA דני אבדיה, וההווה והעתיד של נבחרת ישראל, יובל זוסמן. במכבי מתגאים בכך שהם הצליחו באותן שנים לפתח שני כישרונות גדולים כמו אבדיה וזוסמן, אבל מבט מהיר על ההספק של שניהם ביורוליג, מלמד שהאמון בהם עדיין לא שם. אז החלטנו לבדוק לעומק: כיצד באמת הקבוצה משתמשת בזוסמן ובאבדיה ביורוליג?
לפני שנתחיל בניתוח, צריך לציין כמה גורמים חשובים: מדובר בניתוח של שלושה משחקים בלבד, וייתכן שבהמשך הדרך שניהם יהיו דומיננטיים יותר. כמו כן, אבדיה וזוסמן מתופקדים לרוב על אותה עמדה, וייתכן שהתפוקה הדלה נובעת מכך שבכדורסל של יאניס ספרופולוס, נכון לעכשיו, אין יותר מדי מהלכים שמיועדים עבור עמדה מספר 3. כמו כן, יש להדגיש כי המקרים של זוסמן ואבדיה שונים, הן מבחינת סט יכולות והן מבחינת מעמדם בקבוצה, אך הבדיקה באה ללמד על המגמה שלפיה שני הכשרונות הצעירים, לפחות נכון לעכשיו, לא זוכים למקום מרכזי במשחקי היורוליג של מכבי ת"א.
יאניס. כדורסל של בידודים (אלן שיבר)
אחת הטענות העיקריות נגד זוסמן ואבדיה היא שהם פאסיביים מדי. במסגרת הניתוח, בדקנו אם בכלל מתאפשר להם להיות אקטיביים. ובתרגום פשוט - כמה פעמים מוסרים להם את הכדור. באמצעות פלטפורמת הסטטיסטיקה המתקדמת של Instat, בדקנו את כמות הדקות והפוזשנים שהם שיחקו ב-3 המשחקים עד כה ביורוליג, וכאמור, את מספר המסירות שהם קיבלו מחבריהם. התוצאות לפניכם.
זוסמן: לא נספר שוב ושוב
יובל זוסמן, מקבל העונה נתח דקות מכובד ביורוליג - 21 דקות בממוצע עד כה. אבל מה קורה בדקות שהוא משחק בהן? נתחיל במשחק נגד חימקי: 20 דקות שבהן הוא היה שותף ל-47 פוזשנים, וקיבל 13 מסירות בלבד, שזה מסירה כל 3.6 התקפות. במשחק הזה, שוב ושוב, זוסמן עלה להתקפה והתמקם אי שם בפינה. לעיתים, במסגרת תרגיל מסוים, עבר לצד השני של המגרש, חסם לשחקן כזה או אחר, חתך לסל, ניסה ליצור זווית מסירה טובה עבור חבריו. לרוב זה הסתיים בצפייה באחד הגארדים היוצרים יוצר מצב בעיקר לעצמו. בלא מעט פוזשנים, זוסמן נופף בידיו, רק כדי שהמהלך יסתיים ב"הליכה עם הראש בקיר" של ווילבקין, בריאנט, דורסי ושות'.
מעניין לראות גם את התפלגות השחקנים שכן מסרו לזוסמן במשחק הזה: כספי 3 פעמים, בלאק 3, וולטרס 3, ווילבקין 2, דורסי 1, האנטר 1. העובדה ש-6 מסירות מתוך ה-13 באו דווקא משחקני הפנים, יכולה להעיד שלא מדובר בתרגיל מסודר, אלא יותר בניסיון להניע כדור כדי ליצור מצב קליעה.
ווילבקין. 0 מסירות לזוסמן בכ-30 דקות (אלן שיבר)
נמשיך למשחק נגד ריאל מדריד, הידוע גם כ"משחק האפס" של זוסמן: 10 דקות, 0 זריקות לסל, 0 נקודות, 0 אסיסטים, 0 ריבאונדים, 0 חטיפות. אבל היה עוד 0 אחד במשחק הזה, כזה שלא רואים בסטטיסטיקה: 0 מסירות. כן, קראתם נכון: במשך 10 דקות ו-18 פוזשנים, זוסמן עלה וירד, מההתקפה להגנה, מההגנה להתקפה - ולא ראה כדור. אפילו לא אחד. למה זה קרה? ממש עוד מעט נגיע למשמעויות.
נסיים במשחק הטוב ביותר של זוסמן עד כה, נגד הכוכב האדום: 33 דקות, 69 פוזשנים, 8 נק', 6 ריב', 4 אס' וגם 4 חטיפות, אבל גם כאן, השחקנים האחרים מסרו לזוסמן רק 16 פעמים, שזה מסירה כל 4.3 התקפות. כלומר, גם במשחק שבו זוסמן פעיל, אגרסיבי, עושה הכל על המגרש - הוא לא מקבל את הכדור, בטח שלא ביחס ל-33 דקות וכל כך הרבה פוזשנים.
אז מי כן מסר לזוסמן? וולטרס עם 6 מסירות, בלאק 1, כספי 2, האנטר 1, בריאנט 1, ג'ון דיברתולומיאו 2, והאנטר 1. אבל שימו לב לסקוטי ווילבקין: הוא וזוסמן שיחקו זה לצד זה באותו משחק כמעט בכל הדקות שלהם על הפרקט (זוסמן 33, ווילבקין 31), אבל הפעמיים היחידות שבהן ווילבקין מסר את הכדור לזוסמן היו רק בהארכה. אז איך אפשר להיות דומיננטי כשהרכז המוביל לא באמת רואה אותך?
אבדיה: משלם שכר לימוד
הסיטואציה של אבדיה שונה מזו של זוסמן. נכון, שניהם לרוב משחקים על אותה עמדה, אבל אבדיה משלם העונה סוג של שכר לימוד במשחקי היורוליג. זה בא לידי ביטוי לא רק בכמות הדקות המוגבלת שהוא זוכה לה, (כמעט 10 דקות ב-3 המשחקים), אלא גם מתי הוא מקבל את הדקות. נגד חימקי, למשל, הוא שיחק רק ברבע הראשון וברבע הרביעי; נגד ריאל, כל הדקות שלו היו ברבע השלישי; ונגד הכוכב האדום הוא שיחק רק במחצית הראשונה ולא חזר מאז. המשמעות היא שקשה לייצר שטף במשחק כשאתה מראש משחק לפרקי זמן ספציפיים מאוד, וכפי שמיד נדגים, שכר הלימוד בא לידי ביטוי בעיקר באופן שבו מכבי משתמשת בו.
נתחיל במשחק נגד חימקי במחזור הפתיחה. אבדיה קיבל את הכדור 6 פעמים. באותו משחק, ג'ון דיברתולומיאו מסר לו 4 פעמים, ווילבקין פעם אחת וכספי פעם אחת. אבל שימו לב מה אבדיה עשה עם הכדור כשהוא קיבל אותו: ב-4 מקרים הוא ניצל את ההזדמנות כדי ליצור לאחרים - בפעם הראשונה אסיסט לבלאק, בפעם השנייה מצא את ווילבקין שהשתחרר לשלשה והחטיא, בפעם השלישית מסר להאנטר שהחטיא זריקה מחצי מרחק ובפעם הרביעית אסיסט לדיברתולומיאו שנעץ שלשה. האסיסט השלישי שלו היה כשהוציא כדור חוץ וסידר לבלאק מצב של קרש-סל.
במשחק במדריד היה אפשר כבר לראות שינוי תפיסתי של אבדיה, ובכל 3 הפוזשנים שבהן קיבל את הכדור, ניסה ליצור עבור עצמו: בפוזשן הראשון הוא קיבל את הכדור פעמיים, פעם אחת מאייסי, בפעם השנייה מבלאק, ואז החטיא מחצי מרחק; בפוזשן השני קיבל מסירה מדיברתולומיאו, חדר לסל וסחט עבירה; בפוזשן השלישי קיבל את הכדור מג'ייק כהן, חדר לסל והחטיא זריקת "פלואוטר". במודע, או שלא, אבדיה החליט לקחת יותר על עצמו באותו משחק.
נמשיך למשחק נגד הכוכב האדום, שבו במשך 21 פוזשנים שהיה שותף להם, אבדיה קיבל את הכדור רק פעמיים: מסירה אחת מווילבקין ומסירה אחת מוולטרס. למעשה, הסל הבודד שלו ביורוליג עד כה, לא הגיע מאחת מהמסירות האלה, אלה מחטיפה. בשתי המסירות שקיבל, אחת מהן הוא תירגם לאסיסט עבור וולטרס, ובשנייה החטיא זריקה ל-3. כלומר, אפשר לראות בכל 3 המשחקים המדוברים, שכאשר אבדיה מקבל את הכדור, בדרך כלל קורות פעולות התקפיות אקטיביות - מסירת אסיסט או ניסיון זריקה. ובשפה פשוטה: אבדיה צריך את הכדור כדי להיות פרודוקטיבי.
למה זה קורה?
1. הכדורסל של מכבי מבוסס לרוב על מהלכי בידוד ומהלכי אחד על אחד. כלומר, פחות קבוצתיות, יותר יכולת אישית, ולכן זוסמן, שניזון משטף קבוצתי, הוא הנפגע העיקרי. לאבדיה יש את היכולת ליצור לעצמו, אבל כאמור, הוא לא מקבל את הכדורים כדי להראות את זה.
2. כפי שהסברנו בתחילה, רוב התרגילים שכן משוחקים ברמה הקבוצתית, אינם מיועדים עבור עמדת הסמול פורוורד. ברוב המקרים, אפשר לראות בבירור את זוסמן ואת אבדיה ממוקמים באחת הפינות, מנסים ליצור זווית מסירה טובה עבור הגארד, או פשוט מפנים את הדרך כחלק מאחד מתרגילי הבידוד הבלתי נגמרים.
3. יש גם את עניין האופי. במקרה של זוסמן, כולנו יודעים שהוא ילד טוב, ובהקשר שלשמו התכנסנו כאן היום, הוא ילד יותר מדי טוב. הוא לא דורש את הכדור, וכשהכדור מגיע אליו הוא כמעט ולא מנצל את זה כדי לייצר עבור עצמו, אלא מייצר עבור אחרים. בפעם היחידה עד כה ביורוליג כשזוסמן כן לקח את הכדור עד הסוף, זה נגמר בסל ועבירה (נגד חימקי). במקרה של אבדיה, כפי שהסברנו, מדובר בשכר לימוד. המשמעות היא שאין לו עדיין את המעמד והלגיטימציה לדרוש שישחקו עליו, למרות שמבחינת כישרון ויכולת הוא לגמרי מסוגל.
נקנח בממצא נוסף שאולי יישמע שולי, אבל הוא מלמד הרבה: בכל שלושת המשחקים, רק במקרה אחד היתה התקפה שבה זוסמן או אבדיה קיבלו את הכדור יותר מפעם אחת. בתוך כל הכדררת הבלתי נגמרת של הגארדים, וההפעלה הטובה של הגבוהים, מכבי "מפסידה" את האיכויות של שניהם. היא מפסידה את ראיית המשחק של זוסמן, את החדירה של אבדיה, את יכולת הפיקנרול של זוסמן, את משחק הגב לסל של אבדיה. כך יוצא ששני הכשרונות הגדולים של מכבי נשארים בפינה, תרתי משמע. לנו רק נותר לקוות שככל שהעונה תתקדם, 3 המשחקים שעליהם התבססנו יהיו רק חלק מהפיכתם לשחקנים טובים יותר, שלמים יותר ותורמים יותר.
ועל אף הנתונים והטבלאות, חובה להדגיש: מכבי ת"א היא הקבוצה היחידה ביורוליג, ובין הבודדות באירופה, שנותנת דקות משחק אמיתיות לא לשחקן אחד, אלא לשני שחקנים בגיל 21 ומטה. זה לא מובן מאליו, עבור מועדון שעם השנים נדבקה לו תדמית של "בית קברות" לשחקן הישראלי.
חלק מתהליך הגדילה שלהם? (אלן שיבר)