שלוש זה יותר משתיים
כדי להימנע מהארכת רצף ההפסדים הנוכחי שלה משניים לשלושה, העביר קואץ' יאניס ספרופולוס לשחקניו שתי הנחיות מרכזיות, ערב משחק החוץ מול אלבה ברלין. הראשונה הייתה שיהיו פחות פצועים. השנייה הייתה שכאשר הם זורקים את הכדור לכיוון הכללי של הסל, אז עדיף ורצוי שהכדור יעבור דרך הטבעת.
ואחרי שצחקנו (נניח), ועם כל הכבוד הראוי לענייני טקטיקה וכו', סיפור הנצחון ה-12 של מכבי השנה ביורוליג מתחלק אכן לרשימת הנוכחים בסגל ועל הפרקט, וליכולת של אותם השחקנים לייצר אחוזים גבוהים מהשדה בכלל ומחוץ לקשת שלוש הנקודות בפרט. והדברים הרי קשורים במידה מסוימת האחד לשני. כי הרכב הטלאים אשר ייצג את מכבי תל אביב במשחק ההפסד בשבוע שעבר בקובנה היה כזה ששווה תחתית יורוליג. כזה שמתקשה מאוד לייצר כוח אש בהתקפה ולהתמודד מול אתגרים הגנתיים. ולעומתו, כאשר החיסורים היחידים במשחק מול הנציגה הגרמנית הם בלאק, כספי ודיברתולומיאו, כשלמעשה לשלושת אלו כבר הגיעו מחליפים במהלך העונה (ריינולדס, קאלויארו וג'קסון), אזי הכשרון שיש לאלופת המדינה עדיף וגובר על זה שיש לחלק התחתון של הליגה השניה בטיבה בעולם להציע. ואלבה ברלין שייכת לחלוטין לאותו חלק תחתון.
נחזור לענייני שלשות. מכבי הרימה אמש 27 זריקות לשלוש ופגעה ב-14 מהן, קרי קלעה בכ-52% לשלוש. המארחת מברלין זרקה אתמול 28 פעמים מחוץ לקשת וקלעה 7 פעמים בלבד (25%). ועכשיו, גם אם נחקור ונתפלפל בענייני טקטיקה שונים ומשונים, וזה בהחלט אפשרי ואת זה אנחנו עושים כאן מדי כל סיכום משחק, לא נגיע להסבר טוב יותר לתוצאתו הסופית. ולא שמדובר בארוע חריג במיוחד. ההסבר הזה משקף ומייצג לא מעט תוצאות משחקים של הצהובים ובכלל העונה. כולל משחק ההפסד לפני שבועיים באיסטנבול. כולל משחקים אחרים בהם ניצחה.
בעולם שבו הזריקה לשלוש נקודות הפכה להיות כלי הנשק ההתקפי המרכזי, מוכרעים משחקים אחרי משחקים על בסיס היכולת של קבוצה X לקלוע Y שלשות פנויות במשחק נתון. והוויכוח האם הכדורסל הפך להיום MAKE OR MISS GAME הוכרע כבר ממזמן, כאשר גם קיני ההתנגדות האחרונים של מאמנים מהדור הישן, או לפחות הרציונליים אשר ביניהם, הרים ידיים בהכנעה. לא מאמינים? תשאלו את גרג פופוביץ', שסן אנטוניו שלו דפקה 19 טריצות שניצחו בעבורה את מילווקי העדיפה. לא מאמינים? תשאלו את ז'ליקו אוברדוביץ'. פנרבחצ'ה שלו התארחה אמש בבסקוניה. וזרקה 27 שלשות – לעומת 21 זריקות לשתיים. כלומר, בניגוד מוחלט לקלישאת הכדורסל הנכון ועוד במשחק חוץ, לא עלינו ורחמנא ליצלן. וקלעה 16 מתוך אותן 27 שלשות, כלומר ב 59%. שזה טוב מאוד בכדורסל. וניצחה. ואתם יודעים למה? כי שלוש זה יותר משתיים.
אחוזים נהדרים לשלוש (GETTY)
מישהו מתגעגע למייקל רול?
מכבי תל אביב ויתרה בקיץ האחרון על שני שחקנים שנחשבו לסוג של קונצנזוס. לאלכס טיוס, מסמלי נס מילאנו, כבר מזמן לא מתגעגעים. אותלו האנטר דאג לכך באופן אישי. מייקל רול, בעונותיים שלו בצהוב, גם היה סוג של נכס בעיני לא מעט אנשים. שאהבו את הקליעה הנקייה, השקט הנפשי וגם את האינטליגנציה שהקרין החוצה, שהצטרפה לאינטליגנציה האוטומטית שמייחסים לשחקנים מסוגו.
ואחד ההישגים הגדולים של מקבלי ההחלטות הצהובים בקיץ האחרון נוגע למייקל רול. כלומר לוויתור עליו ולהחתמת אלייז'ה ברייאנט תחתיו. והאמת היא שהיו כאלו שחשבו כך גם בזמן אמת. כן, מה אכפת לכם? תנו להשוויץ. ועזבו רק את המספרים היבשים, שניתנים לבדיקה והשוואה בקלות, כי לא פשוט להשוות בין נתונים דומים של שחקנים שמשחקים בקבוצות שונות, או שייכים לסגלים שונים בעונות שונות. עובדתית, הנתונים העונה של ברייאנט עדיפים על אלו של רול במילאנו. עובדתית, הנתונים היבשים של בריאנט העונה דומים מאוד לאלו של מייקל רול בשבתו כשחקן צהוב בעונה שעברה. אבל בחינה של סטטיסטיקה שגרתית לא מספרת את כל הסיפור ובטח שלא מאפיינת את התרומה הכוללת משני צידי המגרש. האימפקט של ברייאנט במכלול הדברים גובר ועדיף על מה שיש למייקל רול להציע העונה ועל מה שהיה לו להציע גם בשנתיים האחרונות.
כי התקפית, כל מה שרול יודע לעשות, ברייאנט עושה טוב לפחות כמוהו. וכרגע, אחוז הקליעה של ברייאנט לשלוש נקודות עומד על 52.3%, שממקם אותו שלישי בטבלת קלעי השלשות במפעל. אסיסטים? 2 בממוצע למשחק, בדומה לנתונים של רול. ואפשר להמשיך ולהמשיך, אבל רצוי להתמקד גם באלמנטים הגנתיים. כי ברייאנט, וזה בניגוד גמור לדברים שניתן לומר על מייקל רול, איננו נטל הגנתי. הוא עוגן הגנתי. ולמי שמחפש דוגמאות לשחקן שהרייטינג ההגנתי הנוכחי שלו עומד על פחות מ-90 (שזה טוב), יותר ממוזמן ללכת לתכנית האחרונה של חמישיות לראות כיצד ההגנה של ברייאנט החזיקה איכשהו את מכבי במשחק, בדקות האחרונות מול ז'לגיריס.
ואתמול חזינו במשחק שיא של האיש שהונחת למכבי הקיץ, ביבוא אישי מהליגה המקומית, ובכסף הרבה יותר קטן מזה שאמור היה להרוויח כאן מייקל רול, לו היה נשאר לקלוע ביד אליהו הישן. 19 נקודות ומדד יעילות 29 מהווים (שניהם) שיאי קריירה של האיש ביורוליג. אבל גם במקרה הזה, העיקר הוא באחוזים לשלוש. ואתמול פגע ברייאנט בחמש מתוך 6 השלשות שלו. והצעיד בכך את מכבי תל אביב לנצחון, למרות בעיותיה השונות על הפרקט גם בהתקפה ובמיוחד בהגנה.
השכיח את רול. בראיינט (GETTY)
רול. משכורת גבוהה ופחות תרומה (GETTY)
אז נדגים כמה שלשות, אוקיי?
כאן, למשל, כובש ברייאנט שלשה לאחר תרגיל הכנסת כדור שמבוצע היטב. שימו לב שלברייאנט יש שתי אופציות ליציאה מחסימה. הוא בוחר בזאת שמסדר עבורו קווינסי אייסי.
via GIPHY
שלשה שניה מבקיע ברייאנט בהמשך למהלך הפופולארי ביותר העונה במשחק ההתקפה העומד של הצהובים. מהלך הפיק אנד רול של ווילבקין את האנטר, והגלגול הקצר של האנטר (כלומר, SHORT ROLL) כופה על ההגנה היריבה להתכווץ ומייצר עבור האנטר מספר אפשרויות מסירה. וברייאנט הוא אחלה של אפשרות מסירה.
via GIPHY
כאן, מתמודדת מכבי מול הגנה מעורבת של הגרמנים, שעברו לשמור על ווילבקין עם שחקן אחד, בעוד ארבעת האחרים מצויים באזורית. כלומר, הגנת בוקס אנד וואן. ואת ההגנה הזאת מעניש ברייאנט בקלות לאחר שהוא מייצר חסימה לווילבקין ומתגלגל מהר יותר מאשר התגובה ההגנתית של גיפיי.
via GIPHY
וגם במקרה הזה, שווה להביט בגיפיי (מספר 5 בצהוב), שמנסה לנטרל את ברייאנט האיום. גיפיי מנסה, ככל יכולתו, להישאר צמוד ולא לעזוב את ברייאנט לשניה. אלא שהחדירה לסל של דורסי, מרגע שלא הפכה לאיבוד כדור של הכחולים, כפתה על הגרמנים לצאת בפניקה מול הקלעים השונים. וכאשר גם גיפיי וגם סיבה (מספר 3 בצהוב) עטו על ג'ייק כהן – נותר האיש הלא נכון מבחינתם פנוי. שוב.
via GIPHY
אבל עזבו קליעה. כי ברייאנט תרם לקבוצה שלו בהרבה אלמנטים נוספים. שמונה כדורים חוזרים למשל (עוד שיא קריירה ביורוליג). ארבעה אסיסטים למשל. ואם אופיינה תחילת הקריירה של ברייאנט בצהוב במשחק התקפי פראי למדי, על גבול האנוכיות, אפשר להתחיל ולהתרשם, אט אט, מהפאסון שמדי פעם מפציע ומופיע בצד שבו נוהגים להתקיף.
כאן, למשל, מריץ ברייאנט את תרגיל ההתקפה. ומסמן עם היד לווילבקין מתי ולאן לנוע. ומניח את הכדור בעיתוי הנכון, מרגע שיצא ווילבקין מהחסימה שסידר עבורו ריינולדס, בדרך להוקי אסיסט של בריאנט ואסיסט נחמד מאוד של ווילבקין.
via GIPHY
ונקנח בדוגמא אחת נחמדה למחויבות ההגנתית של האיש שהגיע מאילת. תוך כדי החדירה לסל של סקוטי ווילבקין, שימו לב בבקשה לאלייז'ה ברייאנט. הוא אמנם נותר נטוע ותקוע בפינה עד לרגע שבו מטיל ווילבקין את הכדור לכיוון הכללי של הטבעת, אבל מרגע זה מתחיל המיאוץ של ברייאנט בעקבותיו של מר גיפיי. וכמו צ'ייסר אמיתי, ברייאנט מגיע בזמן ומסכל סל קל.
via GIPHY
שלוש נקודות לסיום
1. עם שובו של האנטר מפציעתו הקצרה, הסתיימו לעת עתה הניסויים של יאניס ספרופולוס בעמדה מספר 5. לא עוד קווינסי אייסי או ג'ייק כהן בעמדת הסנטר, כי אם האנטר וריינולדס. סה טו. ואיזה משחק היה אתמול לאיש עם הקוקיות, אה? אחרי משחק מבולבל ראשון, שעליו כמובן שאי אפשר לבוא ולו בחצי טענה, החל ריינולדס אמש להראות סימני הסתגלות לתפקיד מרכזי של גבוה בהתקפה של מכבי תל אביב. עזבו בעצם סימנים. הרבה יותר מכך.
הנה דוגמא התקפית מייצגת, במשחק שבו קלע הגבוה החדש 8 מ-10 הזריקות שלו ל-2 נקודות. כאן, מוקפץ ריינולדס לפיק אנד רול ראשון עם ווילבקין. לאחריו פיק אנד רול שני עם וולבקין, ואז תפיסת מקום בצבע. הפעם, ועל זה לא מומלץ לסמוך תמיד, הכדור מגיע לריינולדס לאחר חדירה לסל ומסירה נאה של קווינסי אייסי.
via GIPHY
הגנתית, ראינו מהאיש מספר מהלכים לא רעים. כאן, למשל, מנסה ריינולדס להניע את הרגליים כדי לסכל את החדירה לסל של פייטון סיבה. ובמבחן התוצאה מצליח, בעזרת לא מעט מגע גבולי.
via GIPHY
האם אפשר לקבוע כבר עכשיו שמדובר בשיחוק? אההה, לא. לריינולדס לא מעט בעיות מקצועיות שעליהן יתקשה לכסות או לחפות. ועדיין, תהא השורה התחתונה ביחס לריינולדס אשר תהא, גם במקרה שלו שיחקו אותה הצהובים כשהצליחו להנחית כאן מישהו ומהר, כדי להתמודד עם החיסורים הרבים.
2. הרבה רכזים פתאום יש לספרופולוס, או לפחות הרבה שחקנים שיודעים לשחק בעמדה מספר 1. אתמול פתח בחמישיה כרכז סקוטי ווילבקין. שסיפק עוד משחק התקפי סולידי (במושגים שלו) ומרשים. ואלו לא רק חמשת האסיסטים של האיש המרכזי של הצהובים, אלא האימפקט הכולל שלו על משחק ההתקפה. וגם כאשר רכזים מספר 2 ו-3 (וולטרס וג'קסון) מספקים, שניהם, מדד יעילות מצטבר של פלוס אחד בלבד, יכול ספרופולוס להסתכל קדימה ולהיות אופטימי למדי.
3. ומול ברצלונה, בשלישי הקרוב, תצטרך מכבי תל אביב לא רק לסמוך על השלשות שתקווה לקלוע, אלא גם לעבוד טוב יותר הגנתית מול השלשות שתטיל היריבה ממול, כולל מירוטיץ', היגינס קוריץ' וכו'. מכבי תל אביב כבר הגיעה ללא מעט הישגים מרשימים השנה במשחקי הבית שלה, אבל יריבה ברמה של ברצלונה היא עדיין לא ניצחה.