גוט טאלנט: סוד ההצלחה של מכבי תל אביב ביורוליג

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

מכבי תל אביב עושה הרבה דברים מרשימים השנה בהתקפה, אבל באסיסטים מצטיינת פחות. נכון לרגע כתיבת הטור הזה, היא מדורגת במקום ה-10 בסה"כ ביורוליג, עם ממוצע 17.4 למשחק בלבד, מה שממחיש עד כמה הנתון הזה מייצג לעיתים כדורסל היסטורי ובלתי רלוונטי. כי כדורסל קבוצתי, ומכבי תל אביב משחקת כדורסל קבוצתי, הוא בעיקר התובנה שהכדור צריך להגיע לידיים הנכונות ברגע הנכון ולאו דווקא שהוא צריך להחליף ידיים, לקבל אנרגיה ושאר הקלישאות החבוטות. והידיים הנכונות במכבי תל אביב הן בעיקר של סקוטי ווילבקין. שכיום, עם החידודים החכמים בהתקפה הפשוטה עד פשטנית של יאניס ספרופולוס, יכול להרשות לעצמו לשחק כדורסל שלא היה מחזיק מים אצל מאמנים אחרים, אליהם נגיע ועליהם נדון עוד מעט.

יד ימינו
תנו גם לדורסי והסיפור הגדול של מכבי תל אביב של העונה הוא שיש לה שניים כאלה. על ווילבקין אנחנו מדברים המון, מטעמים מובנים. אבל כרגע יש לצהובים שני גאנרים. או שמא יש לומר MF גאנרים. כל סיפור הפציעות של מכבי תל אביב, אשר ללא צל של ספק שידרג אותה עד מאוד, תרם בעיקר לטיילר דורסי. בהיעדרם של שני מוליכי כדור מרכזיים (וולטרס ודיברתולומיאו), הכדור הגיע לדורסי יותר. גם בעמדה מספר 1. ודורסי שיחק את הכדורסל שדורסי יודע לשחק, גם מעמדת הכאילו רכז, ועל כך מגיע קרדיט מלא למאמן שלו. כי ספרופולוס, גם לאחר שראה וסבל ממהלכים של ראש בקיר, כמו למשל במהלך הזה כאן, המשיך להאמין בגאנר המשנה שלו.

via GIPHY

ומאחר שמכבי תל אביב נאלצה להסתדר משך תקופה ממושכת ללא מובילי כדור מרכזיים שלה, היא גם מצאה עצמה משחקת – ומנצחת – כששני הסקוררים שלה שוהים ביחד על הפרקט. ובהיעדר כל ברירה אחרת, חרף הנטיות ההתקפיות הדומות שלהם, הם למדו להסתדר האחד עם השני. ולחפש, אם אין ברירה אחרת, גם האחד את השני. בעיקר כי זה טוב לקבוצה. אבל גם, כפי שגילו השניים, כי זה טוב להם.

לפניכם שתי דוגמאות מצוינות לכך מהמשחק שנערך אתמול ביד אליהו הישן. כשתי דקות וחצי לסיומו של הרבע השלישי, בעוד סקוטי ווילבקין מכדרר לו במסגרת התקפת המעבר ובורח לכיוון ההפוך מהחסימה שניסה לסדר לו ריינולדס, הבחין בצד החלש בדורסי, שהשומר הקרוב אליו (דלה וולה) עזר ממנו יותר מדי. דורסי תפס, יידה ופגע.

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

ומהבחינה הזאת אין הבדל גדול בין הסיוע לו זוכים כיום ווילבקין ודורסי לעומת הסיוע לו זכו הסרחיו רודריגסים וננדו דה קולו'ס של העולם לאורך השנים, בשבתם כשחקני צסק"א. האנטר, האיש שהופך את מכבי תל אביב לקבוצה ממנה רועדת כיום כל קבוצה מהליגה השניה בטיבה בעולם, תמיד שם כדי לפתור בעיות. כדי לחלץ.

הגנה
הגנה? אבל רגע, רגע, רגע, רגע. מה כל הדיבורים האלו על התקפה, במשחק שבו לא הגיעה אף קבוצה ל-70 נקודות? איפה הקרדיט להגנה או הביקורת על ההתקפות הבעייתיות? אז כן, מכבי תל אביב קלעה רק 69 אמש, במשחק שבו נחשפה ללא מעט קשיים התקפיים. במיוחד בכל הקשור ליכולת הקליעה שלה בלא מעט משלבי המשחק. בעיקר בשל חוסר היכולת שלה לייצר קצב משחק גבוה יותר. וכן, מכבי ספגה אתמול רק 63 נקודות, הגם שיריבתה קלעה 11 שלשות (ב-46%!). ואם לא הייתי מגזים עם כל הגיפים עד כה, סביר שהייתם מקבלים עכשיו כמה רגעים לא רעים בהגנת הצבע של הצהובים, בעיקר ברגעים בהם שותף אייסי. אבל בסך הכל, את הסקור הנמוך של האיטלקים צריך לייחס בעיקר לאלמנטים אחרים. כולל להחטאות המזעזעות שלהם במצבים חופשיים לגמרי. כולל למשחק ההתקפה הבלתי אפשרי שלהם, שאיתו קשה לשחק ולנצח.

רחמים על מסינה
אטורה מסינה הוא מגדולי מאמני הכדורסל שהיו ביבשת הישנה. המורשת שלו, גם ברמת הכדורסל וגם ברמת ההישגים כבר משייכת אותו מזמן לשפיץ של הפנתאון. העניין שלמרות כל נסיון ה-NBA שצבר האיש, ואולי הדבר הוא כך בשל המקום המסוים בו צבר את נסיונו מעבר לים, מסינה לא מבין – או לא רוצה להבין – איך משחקים כדורסל מנצח בעשור הנוכחי.

והדברים קיבלו אתמול משנה תוקף לאור הסגנון של הקבוצה שניצחה אותו. בעוד מכבי תל אביב משחקת כדורסל של כשרון, מסינה ניסה לנצח עם כדורסל של מסינה. שכולל אלמנטים מעכבי התקפה, שכולל נסיונות לדחוק הכדור פנימה (למי?), שכולל תנועה משמעותית ללא כדור כדי להתחיל תרגיל התקפי וכו' וכו'. הקיצר, לשחק כדורסל של שליטה. וצחוק הגורל הוא שהקבוצה שלו, חרף נסיונותיו הברורים, משחקת כדורסל הפוך מכפי שהיה רוצה. וכך, למשל, מושלכת לה שלשה "אסורה" על ידי נדוביץ', שנענש מיד. וכך מעיף לו קיפר סייקס זריקות שגורמות למסינה להתכווץ, פיזית, פעם אחר פעם.

בלי שמץ או טיפה של ציניות, קשה היה שלא לרחם אמש על אטורה מסינה. ולתהות האם עדיין יש תקומה לכדורסל שבו הוא מאמין. או שמא היכולת לנצח, גם עם הסגל שיש לו כיום, עוברת דרך ויתור מודע על הנסיון והרצון שלו לשלוט.