אחד הזרים הזכורים, האהובים והגדולים (תרתי משמע), סופוקליס שחורציאניטיס הודיע על פרישה מכדורסל פעיל במסגרת ראיון עם דניאל זילברשטיין ב"מרגש פתוח". את דבריו פתח היווני בן ה-35 במסר לאוהדיו בישראל, כמובן בדגש על אלו של מכבי תל אביב, בה שיחק בשתי קדנציות שונות: "אני מתגעגע מאוד לישראל, ומתגעגע מאוד למכבי. יש לי הרבה זכרונות טובים משם".
מי שכונה "בייבי שאק" דיבר על ההחלטה לתלות את הנעליים: "אני מאמין שעם הסיטואציה עכשיו בעולם,
של מגפת הקורונה, האופן שהדברים מתנהלים, והליגות שמתקשות כרגע, החלטתי להפסיק לשחק. החלטתי לפרוש. עכשיו יהיה לי עוד זמן עם המשפחה, וזה ייתן לאישתי את ההזדמנות להצליח בקריירה שלה. אז אני חושב שבכל הנוגע לשחק, זה הסוף כרגע".
"זה קשה. זה מורכב. אני משחק כמקצוען מאז שאני בן 14, אז עברו משהו כמו 21 שנים. אני משחק כמקצוען חצי מהחיים שלי. זה קשה, אבל אני מאמין שהגיע הזמן. לכל דבר יש התחלה וסוף ואני מאמין שזו העת שלי. אני שמח וטוב לי, אז הכל בסדר".
הגיעה העת שלו. סופו (GETTY)
סופו מתאר בערגה את התקופה שלו בישראל: "אני מאמין שהחוויות הכי טובות שלי כשחקן כדורסל היו בישראל. יש הרבה דברים שאני אוהב שם, וגם אישתי והמשפחה שלי. הייתה לי שיחה עם אשתי לפני כמה שבועות,
ושאלתי אותה: מה תעשי אם אצטרך לטוס לישראל? ולעשות שם משהו?" והיא ענתה: אם תגיד לי שאנחנו עוזבים בעוד שעתיים, אהיה מוכנה בעוד שעתיים". השיחה הזו עם אשתו באו מתוך הרצון של סופו לחזור, כאשר הודה: "אם מכבי תל אביב היו מציעים לי תפקיד מקצועי במועדון, אני אשמח. אבל כרגע לא דיברתי עם אף בנושא".
שחורציאניטיס התייחס בראיון גם לשני כישרונות, אחד בגזרה הישראלית, דני אבדיה, ואחד קצת יותר גדול בלשון המעטה, בן ארצו - יאניס אנטטוקומפו.
על ה-MVP של מילווקי אמר סופו: "יאניס הוא ילד נהדר. פגשתי אותו כשהוא בן 13 ואת אחיו עוד קודם. הייתה להם תשוקה לכדורסל ולהגיע לגדולה. אני שמח שיכולתי לעזור ושהיה לי חלק קטן מאוד לתת להם את הכח לעשות מה שהם עושים עכשיו. יאניס הוא גדול".
בנוגע לאבדיה, סופו אמר: "זה נהדר שילד שגדל בסביבה של מכבי תל אביב ויכול להשיג את החלומות שלו ובאמת לשחק בקבוצה הבוגרת. הדבר הכי יפה הוא שהמועדון מספק את מה שהשחקנים הצעירים צריכים, כדי להתקדם. הוא נבחר במקום מצוין ובוושינגטון. זה נהדר".
ישמח לחזור בתפקיד מקצועי במכבי (GETTY)
רגע שזכור לרעה מהתקופה של סופו במכבי תל אביב, זה אותו הדרבי בו עלה ליציע של אוהד הפועל תל אביב והגיע לעימות פיזי עימו, על הנושא הזה היווני אמר בפה מלא: "אני לא יכול להגיד שאני מתחרט. מה ששמעתי מהיציע באותו ההרגע, זה היה יותר מדי בשבילי. המשפחה בשבילי היא מספר אחת ואעשה כל שבכוחי כדי להגן עליהם. לשמוע מישהו תוקף אותם, גם אם במילים, זה פשוט היה חזק ממני".
"אנשים לא מבינים, שכשאתה משחק כדורסל אתה שומע כל מיני דברים. במיוחד ביוון, שם שמעתי דברים משוגעים; עליי, על אמא שלי וגם על אישתי. אבל זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי ששמעתי מישהו מקלל את הילדים שלי בצורה כזאת. זה באמת הדליק אותי".
"אני לא יכול להגיד שאני מתחרט, אבל כמובן שכשחקן מקצועני לא הייתי צריך להתנהג ככה מול אנשים. אנחנו מודל לחיקוי ואנשים מתחברים אלינו ולוקחים מאיתנו השראה. כשחקן מקצוען - אני מתחרט, אבל כאבא וכבן אדם, ממש לא".
לסיום, סופו סיפר שהשחקן הכי טוב ששיחק עימו היה תיאודורוס פאפאלוקס, הטוב ביותר ששיחק נגדו - ואסיליס ספאנוליס ודימיריס דיאמנטידיס. המאמן הכי טוב? לא אחר מאשר דייוויד בלאט, ואף מנה שחקנים נוספים עימם שמח לשתף פעולה במכבי תל אביב, כמו צ'אק אידסון, שון ג'יימס, גיא פניני ויוגב אוחיון.
סופו לא ישכח את אותו דרבי מפורסם (אלן שיבר)
אהב את השת''פ עם פניני ואוחיון (GETTY)