אלייז׳ה בראיינט הוא לא הטייפ-קאסט של שחקן במכבי ת״א. המועדון הצהוב אוהב לשלוט במסרים שיוצאים החוצה דרך הראיונות לפני ואחרי משחקים, ובראיינט המרואיין אכן מקפיד להיצמד לעקרונות השבלוניים הללו, אבל מי שעוקב אחריו ברשתות החברתיות יודע שמדובר באחד מאנשי התוכן המבריקים שנראו בכדורסל הישראלי, עם וולוג שבועי שבו הוא משתף את הנעשה בחייו האישיים.
- הערב (21:45) ב-5PLUS: וילרבאן - מכבי ת"א
"זה בעיקר בגלל הזכרונות״, מסביר בראיינט, ״אתה יכול לספור את הנצחונות ואת ההפסדים, אבל אתה תמיד מתגעגע לחוויות עם האחים שלך לקבוצה. אז להיות מסוגל לתעד אותן ולהעלות אותן למקום שאני צופה בו... גם האוהדים... אני יודע שאני אוהב לצפות בכל מה שקשור למאחורי הקלעים, למשל הצוות של לברון, קבוצות פוטבול - זה מספק זווית אחרת ויוצר האנשה לשחקנים״.
אתה בעצם עושה הכל בוולוג? מצלם, עורך?
״את הרוב אני עושה בעצמי ולפעמים נעזר בעורכת מארה״ב. אני מרגיש שיש היום מלא סרטונים באינטרנט שאתה צופה בהם והמוח שלך נרקב, אז אני רוצה שהצופים שלי יוכלו ללמוד משהו. קודם כל אני מפתח עלילה מסוימת. יש לי בראש תפיסה של קהל היעד, שזה למשל גברים בגילאי 18-24, אוהדי מכבי, יכול להיות שהם באינסטגרם, בטיקטוק או בטוויטר, ואני חושב על איפה הם נמצאים במהלך היום, ואז אני מתאים את העלילה מסביב לזה. צריך שיהיה קונפליקט בסיפור, צריך שיהיה פתרון, והכל מתחיל באיך אני הולך לעניין אותם כבר ב-5 השניות הראשונות של הסרטון, כדי שהם ייתפסו, ואז אני עושה בילד-אפ לקונפליקט ולפתרון. אני רוצה שהסרטונים שלי יהיו משהו שהם יוכלו ללמוד מהם משהו שאולי אני רציתי ללמוד״.
זכרון לילדים. בראיינט
מה החברים שלך לקבוצה חושבים על זה שאתה מסתובב ביניהם עם מצלמה כל היום?
״אני חושב שהיום זה יותר מקובל, כי אם ראית למשל בבועה, לג׳אווייל מגי היה וולוג, למאטיס ת׳ייבול היה, אז זה הופך ליותר מקובל. בהתחלה התגובות היו כזה של ׳מה אתה עושה?׳, אבל אני יודע שאות׳לו (האנטר) אומר לפעמים 'אלה השנים האחרונות שלי, אולי גם אני אצלם משהו כדי לזכור את זה'. כי אחרי שהכל נגמר, כל מה שנשאר לנו זה זכרונות״.
סטטיסטיקה? מה זה?
מי שמציץ בשורה הסטטיסטית של בראיינט באתר מנהלת הליגה, עלול לחשוב שמדובר בבאג. בראיינט ניצב שם עם אחוזי קליעה מפלצתיים: יותר מ-86% ל-2, כמעט 60% ל-3, וגם ביורוליג הוא נושק ל-50% הצלחה מעבר לקשת. את המספרים האלה אנחנו היינו צריכים לספר לו: הוא מתעקש שהוא לא נכנס לסטטיסטיקה ולא יודע איזה מספרים הוא מנפק.
״אם אני אעצור לשנייה ואחשוב ׳אוקיי, אני משחק טוב׳, זה פוגע בצניעות ואז בום, תוך שנייה הכל מתפרק. אבל אותו דבר תקף גם כשאני משחק רע, אני לא יכול להוריד את הראש כי אז אני אאבד את הביטחון. אז עבורי הבסיס הוא לא להיות מונע מאגו, ואם אני מסתכל על הסטטיסטיקה שלי זה ירים לי את האגו, אבל אם אני מונע ממשימה אז זה פשוט מה אני צריך לעשות כדי להשתפר ולהרוויח עוד פני או עוד שקל״.
העונה הזאת היא העונה הטובה ביותר שלך עד כה?
״כן, אני חושב שאני משחק כדורסל ממש טוב, אני חושב שזה שילוב של הרבה דברים. אני יודע שהמאמן נוטע הרבה מאוד ביטחון בשחקנים, אני מרגיש מאוד נוח במערכת הזאת, וכן, אני מרגיש שאני משחק את הכדורסל הכי טוב ששיחקתי עד כה״.
"משחק את הכדורסל הכי טוב ששיחקתי עד כה"
ממעט להחטיא (אלן שיבר)
מה הסיפור מאחורי הדיווחים על הוויתור שלך על הצעה ממילווקי?
"היה מצב שהרגשתי שהסיטואציה הטובה ביותר עבורי כרגע היא להישאר כאן, עם כל מה שקורה מסביב. הסוכן שלי ואני קיבלנו את ההחלטה הזאת ובזה אנחנו מתמקדים, בלנצח כאן וזהו״.
זה היה חוזה מובטח או דו כיווני?
״אני לא יכול לפרט איזה סוג חוזה הציעו לי״.
הפכת לאחרונה לאבא, אתה מרגיש שזה משפיע על המשחק שלך?
״בוודאי. זה עשה אותי פחות לחוץ. אתה מנצח משחק, מפסיד משחק, חוזר הביתה ויש לך את הבן שלך שם. הפסדנו שני משחקים בספרד, ועדיין יכול להיות לך איכפת באותה מידה, אבל אתה מבין שהחיים הרבה יותר משמעותיים מאשר רק משחק כדורסל, אז זה איפשר לי להיות פחות לחוץ״.
״אם היינו מנצחים את המשחקים הצמודים - היינו יותר טובים מהעונה שעברה?״
ברמה הקבוצתית, מכבי מתאוששת אחרי פתיחת עונת יורוליג רעה, ובקבוצה מקווים שעם חזרת כל הפצועים, הבור שנוצר והמרחק מהפלייאוף יצטמצם. בראיינט לא מתרגש מהאוברדראפט הזה: ״אני חושב שעדיין מוקדם ואי אפשר כבר לשים חותמת על מה שהקבוצה הזאת יכולה לעשות. בוודאי שיש לנו אפשרות להמציא תירוצים, קורונה פה וקורונה שם, אבל זו קבוצה חדשה, שנה חדשה, עונה חדשה, וייקח זמן לחבר את החלקים ביחד. ארבעה מהמשחקים שהפסדנו היו בדקה האחרונה, אז אם היינו מנצחים את אלה, כולם היו אומרים שהקבוצה הזאת טובה יותר מזו של העונה שעברה? אז זה הכל בפרטים הקטנים ואנחנו נמצא את הדרך לפתור את זה״.
ויתר על הבאקס כדי להישאר במכבי ת"א (Getty)
למה כל כך קשה לכם בדקות ההכרעה ולמה קשה לכם ״להרוג״ משחק לפני כן?
״אני חושב שזה פשוט עניין של ריכוז. אני יודע שלי אישית, באולימפיאקוס למשל, להיות בזווית הלא נכונה כשאתה שומר על שחקן, או לאבד כדור בדקות האחרונות. זה תשומת לב לפרטים, ולהיות מרוכז בפרטים הקטנים האלה, במיוחד כשאתה עייף בדקות האחרונות של המשחק״.
אם נדבר שוב שנתיים מהיום, איפה אלייז׳ה בראיינט הולך להיות?
״אני חושב שאני אהיה ב-NBA שנתיים מהיום, יש לי ביטחון מלא בזה״.
אבל כרגע אתה נהנה בזמן שלך במכבי.
״אני אוהב מאוד להיות כאן, אוהב את מכבי. אני מאוד מכבד את התרבות היהודית כי היא מאוד קרוב לתרבות המורמונית שלי בכל מה שקשור למשפחה. אני מאוד אוהב את זה שהשבת היא מאוד סביב המשפחה, אני חושב שזה חשוב מאוד בעולם שאנחנו חיים בו כרגע. ואני מאוד מעריך ומתגעגע לאוהדים. שיחקתי נגד אוניברסיטת דיוק, שיש לה אוהדים משוגעים, אבל באף מקום אחר אין אוהדים כמו שיש לנו כאן״.