מחלת שכחה. יגאל אלון אמר פעם: "עם שאינו יודע את עברו - ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". מכבי ת"א אימצה לעצמה מנטרה חדשה העונה: לשכוח מייד מהמשחק זה עתה נגמר, בלי קשר לתוצאה שלו, כי המשחק הבא כבר מעבר לפינה. מה שמעניין הוא האם במכבי מתבטאים כך רק כלפי חוץ, או שמא יאניס ספרופולוס והצוות שלו באמת לא רוצים להתעסק במשחק שזה עתה נגמר? ללמוד ממנו? לנתח אותו? להסיק ממנו מסקנות? אפשר לקוות עבור מכבי, שהמנטרה הזאת היא גימיק תקשורתי ותו לא, כי מכל משחק אפשר ללמוד, ומכל משחק צריך להפיק לקחים.
בטח ממשחק כזה, שבפעם המי יודע כמה, מכבי מפסידה אחרי קרב צמוד, הפעם 89:87 לאולימפיאקוס. כשביקשנו מספרופולוס לשים את האצבע על גורם מנטלי או מקצועי שמקשה על השחקנים לספק את הסחורה במאני טיים, הוא ענה בקצרה: "אין לנו בעיה מנטלית או מקצועית. אני לא רוצה לנתח את המשחק, אעשה את זה עם השחקנים שלי ולא אתכם העיתונאים. אגיד להם ישירות מה אני רוצה שישתפר, זה לא הזמן להוציא את זה החוצה. אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות שעשינו ולנסות להשתפר".
אז אם "אנחנו העיתונאים" ננתח את דבריו של ספרופולוס - אם זו לא בעיה מנטלית, ולא בעיה מקצועית, אז איפה הבעיה? האם השחקנים לא ממלאים את הוראות המאמן? או שאולי הבעיה היא באמת על הקווים, ששם מתקבלות החלטות לא נכונות ברגע ההכרעה? שימו לב מה אות'לו האנטר אמר בסיום: "זה היה קרב צמוד, היינו יכולים לנצח. עם חלק מהמהלכים לא הסכמתי. מה לא עובד לנו במשחקים צמודים? זו שאלה טובה. המון איבודים, הרבה חוסר ריכוז. בסופו של יום מנצחים חלק ומפסידים חלק מהמשחקים. העיקר שנמשיך להילחם ולא נוותר, יש עוד משחקים לפנינו והכי חשוב שנמשיך להשתפר כדי שנהיה מוכנים להיאבק על מקום בפלייאוף".
יאניס והשחקנים. איפה הבעיה של מכבי? (אלן שיבר)
לחיות ביום אחר. "אנחנו נחיה ונמות עם סקוטי ווילבקין", אמר ספרופולוס אחרי אחד המשחקים, ואתמול הוא טעם, שוב, את החלק הפחות חיובי במשפט הזה. בפעם העשירית העונה, מכבי הפסידה כאשר ווילבקין מוביל את רשימת הקלעים, ואתמול הוא הוסיף שיא מועדון שלילי באיבודים לשחקן במשחק בודד, עם 8 כאלו - הכי גבוה מאז פורמט היורוליג בשנת 2000.
עם זאת, יאניס הדף את הביקורת: "אני אוהב את השחקנים שלי ואני לא שופט אותם אם יש להם משחק רע. אולימפיאקוס במחצית השנייה העמיסה על הצבע, שינתה את ההגנה ולא נתנה לנו לזרוק מבפנים. נתנו לנו זריקות פנויות מבחוץ שיכולנו לקלוע, אבל לפעמים כשאתה פנוי לגמרי ואתה מחטיא 4-5 זריקות, אתה נכנס ללחץ בהגנה ובהתקפה. עשינו עבודה טובה בלמצוא שחקנים פנויים ולהניע את הכדור, פספסנו כמה מהלכים וכשאתה מפסיד בהארכה זה אומר שהמשחק היה פתוח לשני הצדדים. פרטים קטנים הכריעו".
ווילבקין במשחק שירצה לשכוח (אלן שיבר)
מפלגת הישראלים. כבר מזמן הפסקנו לספור את דקות המשחק או את הנקודות של השחקנים הישראלים במכבי - וטוב שכך, אבל אתמול הסטטיסטיקה השלילית זעקה לשמיים: ב-27 דקות משותפות, כל הישראלים של מכבי סיפקו נקודה אחת בודדת (בלייזר, מהקו), 3 ריבאונדים, אסיסט בודד ומדד שלילי מצטבר של מינוס 8.
ספרופולוס דיבר רבות העונה על כך שהוא מייחל שכולם יחזרו מהפציעות, אבל אתמול, עם סגל מלא, ג'ון דיברתולומיאו נשלח לפרקט ל-10 שניות בלבד, בלייזר קיבל 3 דקות, כספי לא הצליח לבלוט ב-13 דקות ויובל זוסמן שוב התחנן לקבל כדורים במשך 21 דקות, ללא הצלחה.
טיילר דורסי ששומר על יציבות בלהיות לא יציב, היה מודע ל-10 הנקודות שמכבי השאירה על הקו, לעומת 4 בלבד של היוונים: "החטאנו הרבה זריקות עונשין, כולל אותי, ואנחנו חייבים להשתפר. זה הפסד קשה נוסף עבורנו. אלה החיים, לא כל יום הוא מוצלח. אישית אני חייב לקלוע את הזריקות שלי ושם על עצמי את הלחץ, אהיה חייב להשתפר ולעבוד על העקביות שלי".
כספי לא סייע. תרומה אפסית של הישראלים מול אולימפיאקוס (אלן שיבר)