חיכינו 7 שנים, בדיוק, כדי להרגיש שוב את הטעם של פלייאוף היורוליג. לאחר 2,557 ימים, עלתה שוב מכבי תל אביב למשחק בסדרת פלייאוף והפעם מול היריבה המיתולוגית, ריאל מדריד.
למרות ההתרגשות הגדולה שליוותה את השבוע האחרון לקראת החזרה של מכבי לשלבי השיא של היורוליג, הטעם שנשאר אחרי המשחק הראשון מול ריאל מדריד וההפסד הוא טעם של החמצה. על פניו היה נראה שמכבי נמצאת במשחק כמעט לכל אורכו ואם רק תצליח לחבר יותר מ-2 דקות רצופות של יכולת טובה בשני צידי המגרש, תוכל להשתלט על המשחק ולגנוב את הביתיות כבר במשחק הראשון בסדרה.
בפועל מכבי תל אביב פשוט לא הופיעה למשחק והיה נראה שרוב השחקנים עדיין לא עשו את המעבר המנטלי מהליגה הסדירה לשלב הפלייאוף. יותר מדי שחקנים מובילים של מכבי פשוט לא הגיעו, בעוד אצל ריאל מדריד בהחלט הורגשו העומק והאיכות של הסגל. קינן אוונס שוב נראה פסיבי ולא לקח על עצמו את מלאכת ניהול המשחק של מכבי, דריק וויליאמס לא היה חלק ממשחק ההתקפה (למרות מאמץ אדיר שלו בהגנה לעצור את יבוסלה), אנטה ז׳יז׳יץ׳ וג'יילן ריינולדס שוב נראו אובדי עצות מול טבארס ופוארייה בעוד נאנלי הכריח יותר מידי מהלכים וזריקות.
נראה שרוב השחקנים עדיין לא עשו את המעבר המנטלי לפלייאוף (Getty)
בפלייאוף היורוליג המשחק הוא סוג שונה של משחק מאשר משחקי העונה הסדירה. השחקנים של ריאל מדריד יודעים זאת, אולי יותר טוב מכל קבוצה ביבשת. כבר מהדקות הראשונות היה אפשר לראות ששחקנים מנוסים ואיכותיים כמו קוז׳ר, אדי טבארס, פוארייה, אבלדה ורודי פרננדס הגיעו חדים הרבה יותר מהשחקנים של מכבי שנראו שוב, כמו בלא מעט משחקים העונה, רכים ואיטיים בהגנה.
הם אפשרו לבלאנקוס יותר מידי זריקות קלות מתחת לסל ומעבר לקשת. האחוזים של ריאל היו בהחלט הרבה מעבר לממוצעים העונתיים שלה, בעיקר בחצי הראשון. הם פגעו במכבי מכל טווח, אולי מלבד העונשין אליו המדרידאים הגיעו שש פעמים בלבד.
מהצד השני, רבות דובר על היתרון האיכותי של מכבי תל אביב בקו האחורי, בטח בהיעדרו של הרטל, אך עושה רושם שמכבי הגיעה ללא תוכנית איך לנצל את היתרון הזה ולמעשה שיחקה בדיוק הפוך מכך.
בעוד ריאל הניעה כדור וביצעה מהלכים של חדירה והוצאה לקלעים (29 זריקות ל-3 במשחק), מכבי תל אביב שיחקה מהלכי 1 על 1 שנראו מאולתרים ולרוב הסתיימו או בחדירה לסל או במהלך עם הגב לסל של ז'יז'יץ' וריינולדס, שם פגשו שחקני מכבי את הקיר של טבארס ופוארייה.
39 זריקות ל-2 לעומת 20 זריקות ל-3 היא לא אסטרטגיה שאיתה מכבי יכולה לנצח את ריאל. נראה שאבי אבן לא הפיק שום לקח מהמשחקים הקודמים של מכבי נגד ריאל העונה כי בפעם השלישית, לאסו וחניכיו הצליחו לכפות על מכבי תל אביב את סגנון המשחק שלהם. אבי אבן צריך לעשות לא מעט התאמות ולהחזיר את מכבי לכדורסל שאפיין את המשחקים האחרונים תחתיו, כדורסל מהיר עם הנעת כדור (רק 12 אסיסטים למכבי), נקודות בהתקפות מעבר ובעיקר למשוך את הגבוהים של ריאל החוצה באמצעות מהלכי פיק-נ'-רול גבוהים שיאפשרו לשחקני הקו הקדמי של מכבי להתגלגל לסל עם נתיב פנוי יותר לטבעת. כך גם הגארדים יקבלו יותר מבטים פנויים מחוץ לקשת. אחרת הסדרה הזו יכולה להיות קצרה יותר ממה שקיווינו.
נקודת האור היחידה של מכבי במשחק היה רומן סורקין שהראה שוב כמה פוטנציאל יש לו ולמה הוא חייב להיות שחקן רוטציה משמעותי בעמדות 4-5. עכשיו הזמן של מכבי לאסוף את השברים, לתקן את הטעויות ובעיקר להעלות את האינטנסיביות. המשחק הכי חשוב בכל סדרה הוא תמיד המשחק הבא והפעם אמרה זו מקבלת משנה תוקף.
ההבדל בין חזרה להיכל בפיגור 2:0 לעומת שוויון 1:1 עם יתרון ביתיות עצום. השאלה המרכזית היא איך שתי הקבוצות יוצאות מהמשחק הזה? האם מכבי תצא מחוזקת מכך שלמרות משחק לא טוב בהתקפה היא הצליחה להישאר בתמונה 38 דקות, או שמא ריאל תרכב על המומנטום של הניצחון במשחק הראשון ותצא מהתקופה הרעה? החלק הכי יפה בפלייאוף יורוליג הוא שלא נצטרך לחכות יותר מידי כדי לגלות. משחק מס׳ 2 ממש מעבר לפינה ואני כבר לא יכול לחכות. יאללה מכבי.
הכותב הוא אוהד מכבי תל אביב, בעל מנוי לקבוצה מזה 25 שנים וחלק מהפאנל הקבוע של פודקאסט מכביפוד, פודקאסט האוהדים של מכבי תל אביב.
סורקין. נקודת האור היחידה של מכבי (Getty)