$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
יורוליג 2024/2025
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 פנרבחצ`ה 11 9 2 44
2 אולימפיאקוס 11 8 3 74
3 פאריס באסקט 11 8 3 46
4 פנאתינייקוס 10 7 3 56
5 ברצלונה 10 7 3 33
6 באיירן מינכן 10 7 3 26
7 מונאקו 11 7 4 44
8 ז`לגיריס קובנה 10 6 4 9
9 אנדולו אפס 11 6 5 17
10 ריאל מדריד 11 5 6 18
11 הכוכב האדום בלגרד 11 5 6 14
12 ארמאני מילאנו 11 4 7 -12
13 באסקוניה 11 4 7 -41
14 פרטיזן בלגרד 11 3 8 -22
15 מכבי תל אביב 11 3 8 -53
16 וילרבאן 11 3 8 -61
17 וירטוס בולוניה 11 2 9 -55
18 אלבה ברלין 11 2 9 -139
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חברות לעת צרה: הסיבות להחלטת מכבי ת"א לארח בבלגרד

בתקשורת הספרדית הביאו את הסיפור המלא: הזכרונות ממלחמות הבלקן, היחסים המתחממים בין המדינות - וגם המניעים הכלכליים. כך נחלצה סרביה לטובת הצהובים

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   26.10.23 - 20:37
Getting your Trinity Audio player ready...

השבוע, ההחלטה נפלה באופן סופי: בעקבות המלחמה בעזה, שביטלה את האפשרות לארח משחקי ספורט בישראל, הודיעה היורוליג כי מכבי תל אביב תארח את משחקיה בבלגרד, בירת סרביה. זאת, אחרי שקפריסין נחשבה למועמדת טבעית יותר - לאור העובדה שמכבי התאחסנה שם, בימים הראשונים לאחר הטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר.

אז למה דווקא בלגרד? באתר הספורט הספרדי "רלבו" פרסמו היום (חמישי) כתבה נרחבת ובה מסופר הסיפור המלא - כך נחלצו הסרבים לעזרת מכבי ומדינת ישראל, בשעה הקשה ביותר שלה - אולי אי פעם.

הסיפור הזה מתחיל לפני 32 שנה. אז, כשהתפרצו המלחמות בבלקן - וליתר דיוק, ב-9 בספטמבר, 1991, פיב"א (שאז ארגנה את גביע אירופה לאלופות בכדורסל) הודיעה שלא ניתן לקיים משחקי כדורסל בסרביה, ולפרטיזן בלגרד היו רק שישה ימים למצוא מדינה מארחת.

מי שאז נחלצה לעזרה היתה פואנלבראדה, אותו קבוצה מהפרבר של מדריד, שהקצתה לטובת פרטיזן את האולם הביתי. פרטיזן נדדה לספרד, ובסוף אותה עונה אפילו זכתה בגביע אירופה לאלופות - אחרי שניצחה בגמר את חובנטוד בדאלונה. ולמרות שעברו יותר משלושים שנה, בפרטיזן בהחלט זכרו כיצד הספרדים באו אז לטובתם - והיו מוכנים להירתם, באותה הצורה, לצד מכבי והספורט הישראלי.

לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, שהדליק את המלחמה באיזור - והאופציה לארח בתל אביב כמובן ירדה מהפרק, שלח נשיא פרטיזן, אוסטויה מיכאילוביץ', מכתב למכבי ת"א בו הודיע כי "בזמנים קשים אלו, אני רוצה לשלוח את המסר שלמכבי יש חברה כנה בסרביה. אנו מוכים להציע בית זמני וקבלת פנים חמה כאן בבלגרד. אם הקבוצה שלכם תיאלץ לארח מחוץ למדינה שלה, פרטיזן מוכנה להבטיח אולם אימונים, אירוח והיכל שבו יתקיימו המשחקים".

כזכור, ימים ספורים שלאחר פרצה המלחמה, חלק משחקני מכבי ת"א נסעו לקפריסין - שם הם התאמנו ושמרו על כושר בתקופה שבה משחקי הליגה נדחו, ומשחקי היורוליג עמדו בסימן שאלה. אבל לא רק ידידות היתה שם, אלא גם כסף.

מיגל רואן, במאי ספרדי שהתעסק לא מעט במלחמות בבלקן, ניתח: "היו שתי סיבות למהלך הזה. גם עלות השהייה בסרביה היתה נמוכה יותר מאשר בלובליאנה, ניקוסיה או ברלין (שאר הערים שהיו מועמדות); וגם הקשרים בין סרביה וישראל מאוד התחזקו, לאחר שהיו חלשים בתקופתו של השליט הקומוניסטי "המרשל" יוסיפ ברוז טיטו, עד שירד מהשלטון ב-1980.

"ספורט יכול להיות נקודה של אור בימים השחורים עבור העם שלכם", כתב מיכאילוביץ' במכתב למכבי ת"א. ולאור הידידות החמה, וגם הסיטואציה מסביב שהסתדרה - הצהובים ינסו שם, בבלגרד, להתרכז רק בכדורסל.