בראיינט דאנסטון הוא אחד הגבוהים הוותיקים והאהובים ביותר ביורוליג, כאשר את העונה החדשה הוא פתח במדי ז'לגיריס, קבוצתו הרביעית במפעל הבכיר ביבשת, בו הוא מתחיל עונה 12 ברציפות. לפני פתיחת עונת היורוליג התארח אקס הרצליה וחולון בפודקאסט "Off the RECourt" של שיין לארקין ואלייז'ה בראיינט, חבריו לקבוצה לשעבר, ובו הוא סיפר על תקרית מטרידה ביותר שבה הוא כמעט איבד את רגלו.
התקרית המדוברת קרתה בעונת הקורונה, 19/20, שבמהלכה הוא פספס מספר חודשים. "טרגדיה משוגעת התרחשה באותו היום", סיפר, "לאחר כל אימון אני בדרך כלל מתקלח ומסיים את המקלחת עם מים קרים מאוד, זה עוזר לי להרגיש טוב יותר".
אלא שהפעם, לטענתו, חבריו לקבוצה אלק פיטרס וטיבור פלייס, שיכנעו אותו לנסות טיפול קריותרפיה, שבו מטפלים עם טמפרטורות נמוכות במיוחד על מנת להקל על כאבי שרירים ובכדי להאיץ התאוששות. דאנסטון השתכנע כאשר הבין שמדובר בתהליך שאורכו שלוש דקות בלבד, אך בסיום הטיפול קרה משהו לא צפוי.
"נכנסתי לשם ואמרתי לעצמי 'וואו, זה ממש קר'. ואז הגיע שלב שבו אני כבר לא מרגיש את הגוף, הזמן עבר ופשוט לא הרגשתי כלום", שיתף והמשיך, "בסיום השלוש דקות אמרו לי לצאת החוצה ופשוט לא הייתי מסוגל לזוז".
תחילה פיטרס חשב כי חברו מתלוצץ, אך בהמשך נאלץ להיכנס למכונה ולהוציא אותו בעצמו. דאנסטון יצא מהמכונה רועד לגמרי, כאשר גופו כאב ושלפוחית גדולה הופיעה על רגלו השמאלית. באותם הימים לקבוצה היה משחק מול אולימפיאקוס, כאשר דאנסטון התעקש לשחק לאחר שעבר בדיקה של רופא הקבוצה,
הוא היה אמור לשחק מול אולימפיאקוס פיראוס על הכביש. רופא הקבוצה בדק אותו בלילה הקודם, ובזמן שהעור המת התקלף מרגלו, דאנסטון עדיין היה נחוש לשחק. "אמרתי שאני יכול לשחק, אבל כולם אמרו לי שאני לא יציב". בכל אופן, הוא שיחק 29 דקות וסיים עם 10 נקודות ו-8 ריבאונדים.
עם זאת, לאחר סיום המשחק מצבו של דאנסטון החמיר, כאשר עורו התקלף והרופאים השביתו אותו מכיוון שחשבו שמדובר בכוויות קור. הגבוה טופל בעזרת משחות וקרמים שונים ולאחר שהשיפור היה קטן מידי, שבועיים לאחר מכן הוא עבר בדיקת MRI "קשה מאוד" לטענתו, מה שהוביל לייעוץ רפואי נוסף בגרמניה.
בייעוץ נודע לו כמה חמור המצב שלו, כאשר נאמר לו שאם הקיפאון באותו טיפול היה ממשיך לחדור לתוך גופו ומגיע לרצועות ולעצמו שלו, הרופאים היו נאלצים לקטוע את רגלו. דאנסטון הוזעק לניתוח חירום שערך כחמש שעות, שצלח: "למרבה המזל, כל הנזק היה מחוץ לעור ולא בפנים".
לאחר הניתוח הוא תהה אם יוכל לשוב לשחק כדורסל, כאשר בסופו של דבר אחרי חצי שנה בחוץ הוא שב למגרשים.