דריק וויליאמס הגיע למכבי תל אביב בקיץ 2021 כאחת ההחתמות המסקרנות של אותה תקופה. מי שנבחר במקום השני בדראפט 2011 היה האיש בו תלו תקוות שימלא את הבור בעמדה מספר 4 וביחד עם סקוטי ווילבקין ויאניס ספרופולוס יוביל את הקבוצה לשבור את תקרת הזכוכית שנבנתה מעליה לאחר שנים ארוכות של אי הצלחות. אלא שמהקדנציה של וויליאמס לא זכורים הרבה רגעים טובים - מכבי הודחה בחצי גמר הפלייאוף, בחצי גמר הגביע, וחטפה סוויפ מריאל מדריד בפלייאוף של היורוליג.
וויליאמס עזב בסיום העונה, העביר את 22/23 בפנאתינייקוס ומאז כבר שנה וחצי נמצא מחוץ למגרשים. מאז שעזב את תל אביב וויליאמס אגר לא מעט בבטן, ובראיון לערוץ הספורט הוא נזכר בתקופה הלא פשוטה בצהוב, חושף את הבעיות שחווה עם ספרופולוס, מספר על השיחות שקיבל מהפועל ירושלים ולא פוסל את הפועל תל אביב כיעד אפשרי להמשך הקריירה שלו. הראיון המלא ישודר באולפן היורוליג הערב (20:30, ישיר ב-5SPORT).
מה קורה איתך היום? איך זה שאתה שנה וחצי ללא קבוצה?
"הכל טוב אצלי, נכנסתי לקדם העונה אחרי ששיחקתי עם פאו ב-22/23 ועדיין לא הרגשתי בריא ב-100%. לא הייתי בטוח שאני יכול לשחק עונה שלמה כשאני לא ב-100%. החלטתי להתכונן לעונה הנוכחית בעזרת עונה שלמה של אימונים. עבדתי בקיץ עם הווריירס, קיבלתי כל מיני שיחות, כל מיני הצעות. חיכיתי לווריירס ובינתיים קבוצות אחרות מצאו שחקנים. אני משחק הרבה זמן ויודע איך זה עובד, עכשיו אני נשאר מוכן לקראת ההזדמנות הבאה שתגיע. אני עם הראש למטה, 'טוחן' עבודה, ומחכה להזדמנויות. הכל קשור להזדמנויות שיגיעו וכשזה יקרה צריך לקחת אותן בשתי ידיים".
מה אתה מחפש בעצם? קבוצת יורוליג?
"אני תמיד אשמח להגיע ליורוליג, אחרי ה-NBA זה היורוליג. כשעזבתי את ה-NBA תחילה הלכתי לסין, ואז הגעתי לאירופה. זה עוד אזור בעולם שאני יכול להציג את הכשרון ואת האישיות שלי בו. הרבה קבוצות יודעות מה אני מביא איתי. יש עוד כמה חודשים לעונה הזו, אני רוצה להיות אקס פקטור של קבוצה, להראות את מה שאני יודע. כשההזדמנות תגיע, אני אהיה מוכן".
אתה עוד עוקב אחרי מכבי?
"כן אני עוקב, זה נהדר לראות חברים לשעבר בקבוצה שהייתי בה חלק ממנה. בניתי עם החבר'ה האלה מערכות יחסים. אני חושב שאנשים לא מבינים את זה - כשאתה בקבוצה, אתה עם החברים לקבוצה יותר מאשר עם המשפחה שלך. אתה בונה חיבור בין אם זה באימונים טובים, ימים קשים, משחקים נהדרים, זריקות ניצחון, כל אלה".
אתה בקשר עם החברים מאז?
"אני תמיד נשאר בקשר, אחד השותפים הכי טובים שלי ממכבי הוא רומן סורקין. אני אוהב את ההתקדמות שלו בכל עונה, והוא בחור שיודע להקשיב. הוא מקבל עצות וביקורת, הוא מקבל את זה בצורה טובה. אתה צריך שחקנים כאלה, הוא בחור שתמיד עקבתי אחריו מרחוק, אני אוהב לראות את ההתקדמות שלו כשחקן ואתה רואה עכשיו שהוא הפך לנכס גדול בשביל מכבי. הוא בחור נהדר בכללי, ברוב הפעמים זה קשור יותר לאישיות שלך, אין הרבה אנשים שהאישיות שלהם באותה רמה כמו השחקן שהם, אבל לרומן יש את שניהם. הוא צעיר והוא עוד מתפתח כשחקן".
הוא גם עבד עם הווריירס, אבל הוא כבר בן 28, יש לו לדעתך סיכוי ל-NBA?
"הכל תמיד קשור להזדמנויות, זה מה שזה. לרומן יש את הגודל, את האתלטיות, את ה-IQ. במצבים כאלה זה פשוט להיות בזמן הנכון במקום הנכון. תמיד יהיה לו סיכוי ל-NBA, זה לא משנה אם הוא בן 28 או 20. הוא מתפתח ואתה רואה את העניין בו, הוא יכול לשחק ברמה הזו. מכאן זה קשור להתאמה הנכונה".
“תמיד בקשר עם החברים“ (אלן שיבר)
מניח שתסכים איתי שבמיוחד במצב שלך, מידת ההצלחה שלך קשורה לביטחון שנותנים לך...
"אין ספק, זה ככה לדעתי אצל כל שחקן. אתה רוצה לשחק עם תחושת דחיפות ואתה רוצה לשחק עם תחושה שאתה יודע שלא רק החברים לקבוצה נותנים לך גב, אלא שגם הצוות המקצועי והאוהדים. כל זה משפיע על איך שאתה משחק. בעיניי בעונה שהייתי במכבי היו לנו הרבה מאוד שחקנים טובים מאוד בקבוצה, אני חושב שכשחתמתי ציפיתי להיות התוספת שתעזור להגיע לגבהים חדשים".
"כשאתה בקבוצה כמו מכבי עם בסיס קהל עצום כזה, כולם רוצים ניצחונות, גם אם הקבוצה לא בהכרח בנויה לאליפות באותו רגע. זה כמו היאנקיז או הלייקרס והניקס - אבל אתה חייב להרכיב את החבורה הנכונה של שחקנים. הצגנו את זה בתקופה שלי במכבי וזה היה נראה מעולה, אבל היו לנו גם נפילות בהן הפסדנו משחקים שלא היינו אמורים. בכדורסל של היום לפעמים שחקנים לא נשארים בקבוצות מספיק זמן, אני מדבר על 3 או 4 שנים למשל. לפני 15 שנים שחקנים חתמו ל-3 או 4 שנים באותה קבוצה".
איך היה הקשר שלך עם סקוטי ווילבקין?
"אני וסקוטי היינו בעמדה טובה - שנינו היינו שחקנים מעולים וחיפשנו את הדרך להשתלב ביחד. לפעמים זה לוקח יותר מ-30 משחקים, בסוף היום זה לוקח יותר. סקוטי אחד הגארדים הגדולים ששיחקתי איתם, חלק מהדברים שהוא עושה על המגרש הוא עושה ברמה הגבוהה ביותר. אני שמח ששיחקתי איתו, יכולתי לראות איך הוא זז, לקחתי ממנו חלק מהדברים למרות ששיחקנו בעמדות שונות - אפשר תמיד ללמוד משחקנים מיוחדים. הוא בחור טוב, מעולם לא היו לי בעיות איתו ואני מאחל לו את הטוב ביותר. אני יודע שהוא נפצע ומנסה לחזור, אני מאחל לו את הטוב ביותר, הוא בחור ממש טוב".
אתה חושב שמכבי פספסה אותך?
"אם אני כן לגמרי איתך, היו מצבים פנימיים שהיו קשורים לשחקנים מסוימים ולצוות מקצועי. לפעמים אנשים פשוט לא רואים עין בעין".
מה למשל?
"אני לא אוהב לזרוק שמות למצבים כאלה, אבל אני אספר על עצמי - אני והמאמן (יאניס ספרופולוס) לא ראינו עין בעין בחלק מהמצבים. היו לנו זמנים טובים אבל גם זמנים רעים, זה עולם הכדורסל. יש שני אנשים שרוצים לנצח. באותה תקופה היו לי בעיות עם כל צוות האימון בעקבות דברים שלמדתי בקריירה שלי".
"אני לא חושב שאני 100% צודק או 100% טועה, פשוט חשבתי שהדעה שלי נחשבת קצת יותר ממה שהם החשיבו אותה באותה תקופה. אני תמיד מנסה לקבל ידע וניסיון, זה מה שהתעסקתי בו בקריירה שלי - להשיג ידע, לשחק במקומות שונים. אבל בזמן ההוא ספציפית הייתה התנגחות ראשים שחזרה על עצמה. זה לא נפתר אבל זו לא הסיבה היחידה לכך שהיו לנו זמנים רעים, אני לא רוצה להצביע רק על עניין אחד, יש שם כמה עניינים שונים".
השנתיים הקודמות היו יוצאות דופן בתוך עשור לא מוצלח של מכבי, מה צריך להשתנות שם בעינך?
"הרבה מאיתנו מחכים שמכבי תחזור לקדמת הבמה האירופית. אני חושב שהרבה אנשים בין אם זה בעקבות עסקים או כל דבר אחר חושבים שצריך פשוט לפטר אנשים אבל בעיניי זה צעד לא נכון. עברה קצת יותר מחצי עונה ביורוליג, וזו פשוט עונה קשה. כשהייתי בכל מיני קבוצות ביורוליג, בחלק מהמשחקים אתה תנצח בזכות הכימיה שלך, החתיכות שצירפת, וגם צוות האימון. אתה לא מנצח משחקים בלי צוות אימון טוב - אני לא אומר שזו הסיבה למצב הנוכחי של מכבי, אבל זה יכול להיות ערבוב של הכל".
"זה מה שאני רואה מרחוק, למכבי יש תקופה רעה, וכל מה שקורה מחוץ לכדורסל לא עוזר. יש אנשים שלא מבינים - משחקי הבית שלהם בסרביה, אין להם משחקי בית אמיתיים. חלק מההצלחה של מכבי לאורך ההיסטוריה בנויה על בסיס האוהדים שלה, אני הייתי חלק מזה אז לכן אני אומר - כשאתה מגיע למכבי כיריב, אתה יודע שאף אחד לא יעודד אותך. במכבי יש לך 12-15 שחקנים ועוד 12 אלף אנשים צורחים, אם אתה תעשה טעות אחת במשחק הם לא הולכים לשכוח אותה. זה קהל של ספורט ולכן בחרתי לשחק במקומות כמו במכבי, פנרבחצ'ה ופאו. אני מבין איך הכדורסל עובד, האינטרקציה בין הקהל לקבוצה מביאה נצחונות".
ביחס למה שקורה ולמצב של המועדון, יכול להיות שמצפים ממכבי ליותר מדי?
"מכבי זה מועדון גדול ברמה היסטורית וגם אם קורה ויש ציפיות שאינן ריאליות - הן עדיין קיימות תמיד. כל מי שצופה בספורט ומבין בכדורסל יודע שלמכבי הייתה קבוצה טובה מאוד בשנתיים האחרונות, היו שם את החתיכות הנכונות. לורנזו בראון, ווייד בולדווין, ג'וש ניבו, בוני קולסון... היו שחקנים מאוד טובים ולא אנוכיים, וזה מה שצריך. זה היה טוב לראות מרחוק חלק משותפיי בעבר משחקים טוב. אני ולורנזו שיחקנו ביחד כשהיינו רוקיים במינסוטה, ההתקדמות שלו הייתה יציבה והוא רק המשיך לעלות. לאבד בחור כמו לורנזו יכול לגרום לכל הקבוצה להתפורר כי היא התבססה גם עליו, ואיבדה עוד חתיכות. זה יכול לקחת עונה או שתיים כדי לבנות מחדש, זה תלוי מי השחקנים שתביא, כדי לעשות את זה צריך להביא שחקנים ברמה של לורנזו בראון. כשמאבדים שחקנים כאלה זה פוגע בקבוצה, זה קשוח".
“התנגחות ראשים“ (GETTY)
יוצא לך לחשוב מה היה קורה אם היית מקבל הזדמנות לשחק בקבוצה שנבנתה אחרי שעזבת?
"כן אני תמיד מסתכל אחורה על הקבוצה של ווייד בולדויון ולורנזו בראון, הייתי במצב ייחודי, זו הייתה הפעם הראשונה באמת בקריירה שלי שישבתי, הבטתי על הדברים מבחוץ ואמרתי לעצמי 'בנאדם, יכולתי להתאים בדיוק לקבוצה הזו, אני מה שחסר להם'. עם שחקנים כמו ניבו, בולדווין, קולסון, בראון, זו התאמה מושלמת. אני תמיד מסתכל על זה. זה די מצחיק, יש לי חברים טובים בישראל שמדי פעם כותבים לי על כדורסל ועל החיים. קיבלתי הודעות מהם שאומרות שהם יודעים שהייתי יכול להתאים לקבוצה הזו. אבל הייתה לי תקופה טובה בישראל, האנשים שם טובים, ספורט זה ספורט וכולם רוצים לנצח. אני רוצה קודם כל להראות שאני אדם טוב, ושנית שאני שחקן טוב שרוצה להעביר את הידע שלו גם לשחקנים שעדיין לא בסגל ושנלחמים על המקום שלהם".
תקן אותי אם אני טועה, אבל הפועל ירושלים התעניינה בך, נכון?
"כן, היו לי כמה שיחות. לא בשבוע הזה או משהו כזה, אבל בתקופה של כמה חודשים בשנה שעברה היו לי כמה שיחות עם הסוכן שלי על כמה אפשרויות, כולל הפועל ירושלים. אני אחד מהשחקנים האלה שלצורך הדוגמה בגלל ששיחקתי בפנרבחצ'ה, ארגיש קצת נבוך לשחק באנדולו. אם שיחקתי בפאו, זה מוזר לשחק באולימפיאקוס. ככה אני כבן אדם, ככה גדלתי בלוס אנג'לס - הלייקרס לא אוהבים את הסלטיקס אז זה יהיה נדיר לראות את המעברים האלה. אבל זה הכדורסל ובסוף היום אני תמיד מוכן להתחרות. ירושלים תמיד הייתה מקום מעניין עבורי, ישראל בכללי - כל המשחקים מהנים ומרגשים. הקהלים אדירים וכל שחקן כדורסל אוהב את זה - את האהבה והאנרגיה שהאוהדים נותנים לך. בכל הזדמנות שתקבל לשחק בקבוצות כאלה, כדאי לך ללכת לשחק שם".
ראית מה קורה בהפועל תל אביב?
"ראיתי שהיא החתימה את פטריק בברלי. הקבוצה הזו הפתיעה אותי, קראתי את החדשות כשחלק מהשחקנים חתמו ואמרתי לעצמי 'אלוהים, הם בונים חתיכת קבוצה'. אני חושב שזה תפס הרבה אנשים בהפתעה. יש להם שחקנים ברמה גבוהה, זה מעניין - תמיד אפשר לסמוך על זה שתהיה ליגה טובה בישראל, אבל זה הפתיע אותי. לא חשבתי שבברלי יגיע לשם, לא היה לי מושג".
מה אתה חושב על הגישה שלו? ראינו אותו זורק לסל בזמן אסיפה של איטודיס במשחק, ראינו אותו מעשן סיגר בפודקאסט כמה שעות אחרי הפסד. נראה שיש איזו אי התאמה בין איך הוא רואה את עצמו לבין מה שמצופה משחקן באירופה
"אני באופן אישי לא אוהב הסחות דעת וכל מיני דברים כאלה. אתה רוצה להיות מרוכז בפסקי הזמן ובסוף היום זה גם קשור לכבוד. אני לא מכיר את המצב הזה ספציפית, אבל זה עניין של כבוד. כשלראשונה הגעתי לאירופה, דיברו איתו על מאמנים כמו איטודיס ואוברדוביץ' - כל האמריקאים אמרו שהם משוגעים, אבל אהבתי אותם. יש אמריקאים שלא אוהבים מאמנים כאלה, אני אהבתי את הזמן שלי עם אוברדוביץ'. הוא משוגע עם IQ מטורף, ככה בונים קבוצה טובה. אתה צריך לבנות מהבסיס וזה מתחיל במשמעת וריכוז. אני ובברלי נפגשנו כמה פעמים ואני לא מכיר אותו אישית, אבל מה שייחודי בו היא הדרך בה הוא מסתכל על כדורסל. ממה ששמעתי הוא מגיע לאחר דרך קשוחה שהביאה אותו עד לכאן. שיחקתי נגדו ב-NBA ואתה רואה את איך שהוא משחק ואת הייצריות שלו".
"יש שחקנים מיוחדים, יוצאי דופן, בעיניי במצב הזה איטודיס יודע מה הוא הולך לקבל ממנו. הוא יודע שאם הוא צריך עצירה, גם אם הוא לא משקיע תשומת לב, הוא יכנס ויתן לו את העצירה. זה מה שהוא מביא לשולחן, הוא שמר על חלק מהשחקנים הגדולים בעולם. אני שמח ששחקנים כמוהו ששיחקו ב-NBA ועדיין לא שיחקו באירופה, מגיעים. זו חוויה טובה. יש לו מותג, יש לו קול, הוא יכול לחשוף את המשחק באירופה לאנשים אחרים - להראות את האהבה שהוא מקבל. אני זוכר קטע שלו בו הוא אומר 'אני סוף סוף יודע איך זה מרגיש להיות לברון'. אולי זה לא ב-NBA, אבל בסוף ככה הוא מרגיש בכל יום. אני מכבד את זה אצלו. יש שחקנים שעשו דברים טובים ב-NBA והקריירה שלהם לא נגמרה, הם רוצים להמשיך לשחק אז הם הגיעו לאירופה - ג'בארי פארקר, לוני ווקר, לורנזו בראון - אלו שחקנים שאפשר ללמוד מהם".
“ירושלים תמיד עניינה אותי“ (אלן שיבר)
איך הרגשת במשחקי דרבי?
"אני אוהב תמיד לראות מי מגיע כשהאורות הכי נוצצים. מי יהיה שם? על מי אפשר לסמוך? מי לא מפחד לקחת את הזריקה האחרונה? משחקי דרבי היו בין המשחקים האהובים עליי. אני לא אוהב להגיד את המילה 'שנאה', אבל זה רמה אחת מתחת לזה כשיש צד אחד וצד שני, אין אמצע. כולם מתאחדים סביב העניין הזה, זו הרגשה מדהימה, זה רגעים בהם חייבים להראות מי הקבוצה הטובה יותר".
נניח והפועל ת"א מגיעה ליורוליג, ועופר ינאי נותן לך צ'ק פתוח, היית חותם?
"המצב שלי לא קשור לכסף, בקריירה שלי עשיתי בחירות שהכסף לא היה במרכזן, יכול להיות שלחלק מהאנשים יש תפיסה מסוימת על שחקנים אבל אם הייתי רוצה כסף הייתי משחק בשנה וחצי האחרונות בקבוצה. הפועל תל אביב זה תמיד מעניין. כמו שאמרתי כשדיברנו על הפועל ירושלים - זה כמו לעבור בין הלייקרס לסלטיקס. כשהקבוצה בה שיחקת בעבר לא רוצה אותך, לא שאני אומר שזה המצב, זה תמיד מעלה אפשרויות כמו הפועל תל אביב. אתה רוצה לשחק מדהים נגד הקבוצה הקודמת שלך, יש משהו בלשחק אצל היריבה של הקבוצה שלא רצתה אותך, להרבה שחקנים יש מחשבות כאלה. אתה אף פעם לא יודע מה הולך לקרות, אני לעולם לא אשלול לשחק בהפועל תל אביב. אני תמיד כאן בשביל כדורסל טוב, בלי קשר איפה זה נמצא".
לסיום, מתי ואיפה נראה אותך מגיע לתחנה הבאה?
"אני מאמין שבשבועות הקרובים כבר אחתום בקבוצה חדשה, אני רוצה למצוא את עצמי בעמדה טובה, בארגון טוב עם חברים טובים לקבוצה שאני יכול ללמוד מהם והם ממני. אני מאמין שהרבה אנשים יכולים ללמוד מהעליות ומהירידות שלי ומהמצבים בהם הייתי".