איבדה גבוה: על הדעיכה של ליאור אליהו בי-ם

סימונה פיאניג'אני לא סופר את השחקנים הישראלים של הפועל ירושלים במסגרת האירופית. בהיר כשמש, שחור על גבי לבן, בצורה הכי מובהקת שיש וללא שום רגשות אשם. ובכדורסל כמו בשאר ענפי הספורט, כשהכל הולך אז אי אפשר לבוא בטענות וכשקצת קשה יש למאמן האיטלקי פינה אחת קבועה לביקורות.

• הערב ב-21:30 - ולנסיה מול הפועל ירושלים

ובכל זאת, קשה להישאר אדישים לעובדה הזאת. בשלישייה הבכירה בכחול-לבן של הפועל ירושלים יש שניים שבמשחק השני מול ולנסיה הוכיחו שהם לא נמצאים בארנה לקישוט. אלא שבעוד בר טימור ויותם הלפרין הגיעו בדיוק בזמן, דווקא ליאור אליהו הוא זה שממשיך לדעוך בתוך החלום הגדול בקבוצה של אורי אלון.

"אני חושב שזאת קונספציה של מאמן וצריך לכבד את זה", מספר גיא גודס, שהיה בעברו גם עוזר המאמן בתקופתו של אליהו במכבי תל אביב. "בכל הקבוצות שלו פיאניג'אני הלך בכיוון של 4 עם קליעה, בשונה מעידן דני פרנקו בירושלים. אני לא יודע מה הסיבה, אבל לדעתי הוא ייעד את אליהו לישראל ופחות לאירופה".

שוקע, לא שוקע
קשה למצוא הסבר טוב לגרף הסטטיסטיקה הלא יציב של ליאור אליהו, על אף שבעונת היורוקאפ הנוכחית הוא הפגין יציבות עד סדרת רבע הגמר. מלבד העובדה שבטופ 16 רשם 10.1 נק' למשחק לעומת 7.5 בלבד בעונה הסדירה, הוא שמר על ממוצעים של כ-4.7 ריב' ו-2.3 אס' למשחק ואף הקטין את כמות האיבודים.

עם זאת ועל אף שכמות דקות המשחק שלו פחתה משמעותית בסדרת רבע הגמר, ליאור אליהו פשוט נעלם בשני משחקים מול גראן קנאריה. הפורוורד קיבל 5:06 דק' בלבד במשחק הראשון ו-10:50 במשחק השני מול הספרדים בהן הפגין יכולת מאוד פושרת עם נקודה, 2.5 ריב' ו-0.5 אס' בלבד בממוצע למשחק.

"אליהו כבר לא ילד, אבל הוא גם שחקן שזקוק לקבל את הביטחון של המאמן שלו", מוסיף גודס. "הוא כאילו האנטי-תזה של פיאניג'אני, ולמרות הכל מדובר בישראלי בכיר. יש לו הרבה כדורסל, אקטיביות בריבאונד, ומסירות טובות". אז מה בכל זאת יכול להשאיר את הפורוורד בתמונה ואיך הוא עדיין יכול להפוך למאמן האיטלקי את הקופסה?

לא רק משחק
מאז שנת 2012/2013, ליאור אליהו עומד בכל עונה על ממוצע נקודות של בין 9 ל-11 במשחק. הוא הצליח לעבור את התחום בעונה הסדירה של היורוקאפ בשנה שעברה, אז רשם 11.6 נק' למשחק, אך בעונה הסדירה של היורוקאפ הנוכחי הוא קלע רק 7.5 למשחק.

אחד הדברים היפים במשחק הכדורסל, שלא קורה באופן דומה לצורך העניין בכדורגל, היא שיטת הסדרות. על הנייר ולנסיה נחשבת לקבוצה טובה יותר מהפועל ירושלים, אך בפועל הן נפגשו כבר ארבע פעמים העונה, עובדה שמעצימה משמעותית את חלקה של המלחמה הפסיכולוגית במשחק החמישי והמכריע ביותר של שתיהן העונה.

המלחמה האישית של ליאור אליהו מול ולנסיה העונה דווקא התחילה לא רע בכלל. במפגש הראשון בין השתיים, שבו ירושלים הנחילה לספרדים את אחד משני ההפסדים הביתיים היחידים שלה העונה בכל המסגרות, הפורוורד רשם 4 מ-7 מהצבע בדרך ל-8 נק' ב-14:10 דק', אך גם איבד לא פחות מארבעה כדורים.

המפגש השני היה המרשים ביותר של אליהו העונה מול הספרדים בפרט וביורוקאפ בכלל. זורק הגויאבות צלף 7 מ-12 ל-2 ב-29:22 דק' בדרך ל-16 נק', 7 ריבאונדים וחמישה אסיסטים. דווקא אז זה לא הספיק, וירושלים ירדה מנוצחת מהפרקט אחרי 86:84 בארנה. בסדרה הנוכחית אליהו עוד לא מצא את הרגע שלו להכריע. ב-8:10 דק' מצטברות במשך שני משחקים הוא רשם בסך הכל 0 מ-4 מהצבע, נקודה אחת מקו העונשין, ארבעה ריבאונדים ואיבוד כדור אחד.

בשורה התחתונה ובדיוק כמו הקבוצה שלו, אפשר לומר שגם ליאור אליהו נמצא בסוג של 2:2 מול הספרדים. אחרי שראינו את ולנסיה מבטלת את ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס במשחק הראשון, ואת פיאניג'אני עוצר את פרננדו סן אמטריו בקרב האחרון בין הקבוצות בארנה, סביר בהחלט להניח שהפורוורד הישראלי בן ה-31 יהיה אחד מהקלפים האחרונים של המאמן האיטלקי. השאלה הגדולה כמובן, היא אם הוא גם יידע להפוך את עצמו לג'וקר.

אולי הפעם
ליאור אליהו לא איש של מאני טיים, לפחות לא כרגע. לא בעונה שבה הוא נמצא, לא ביכולת הנוכחית שלו, ולא בפוטנציאל הדקות שיקבל מסימונה פיאניג'אני ברגעים המכריעים של העונה. ובכל זאת כמאמר הקלישאה, בספורט כמו בספורט הכל יכול לקרות ואין כמו להישאר המומים בכל פעם מחדש.
 
מיטיבי הלכת יזכרו את ליאור אליהו מגיח ברגעי מאני טיים פעמים ספורות במהלך הקריירה שלו. אחת מהן הייתה ביוני 2010, אז הוביל את קלעי קאחה לבוראל ויטוריה עם 18 נקודות ו-4 ריבאונדים במשחק האליפות מול ברצלונה. ההבדל - באותו המשחק קיבל הפורוורד 25 דקות משחק, כשנכון לעכשיו הממוצע העונתי שלו עומד על 19:51 דק למשחק יורוקאפ בעונה הסדירה ו-14:09 בטופ 16.
 
כדי לקבל דקות צריך גם לדעת לקחת אותן, ואת זה אליהו עדיין לא השכיל לעשות בצורה טובה ביורוליג, אפילו לא בתצוגה ישראלית מרשימה במשחק הקודם. ולמרות זאת אולי דווקא עכשיו, אחרי ארבעה משחקים מול ולנסיה שנחשבת לקבוצת טופ יורוקאפ ומסוגלת להוות פייט גם ביורוליג, יצליח פיאניג'אני לשלוף את השפן מהכובע ברגע הנכון.

בדיוק כמו שני המאמנים שיעמדו היום על הקווים בפואנטה דה סן לואיס, גם גודס יודע להעיד מהניסיון שלו שהכל יכול להיות: "במשחק שלישי בסדרה וחמישי בין הקבוצות, הן כבר מכירות זו את זו מצוין. בסופו של דבר כשהכסף על הרצפה, המהלכים הבסיסיים ינצחו וכל שחקן יכול לעשות את הצעד שישנה את התמונה. גם יכולות המסירה של ליאור אליהו".

המשחק השלישי בסדרה הוא לא פחות מקרב פסיכולוגי אחד גדול, וכשמדברים על פסיכולוגיה, קשה שלא להתייחס גם לרגש. ליאור אליהו "נזרק" ממכבי תל אביב בדיוק בעונה שבה היא זכתה ביורוליג, ובגיל 31 וודאי ישמח לשים את ידו גם על תואר אירופי משמעותי.

אחרי שרשם 5 אליפויות מדינה, אליפות נוספת עם קאחה לבוראל ויטוריה ואת הליגה האדריאטית עם מכבי ת"א, ליאור אליהו יודע שיכול להיות שההזדמנות להיות רחוק שלושה ניצחונות מזכייה ביורוקאפ כבר לא תחזור. מי יודע, אולי דווקא העובדה הזאת תגרום לגויאבה הישראלית להביא את הגאווה לבירה.