נופל תמיד משאיר מאחוריו זכרונות וגם מחשבות על עתיד לא ממומש, במיוחד אם מדובר במישהו שהלך לעולמו בדמי ימיו. וכך ביתר שאת גם במקרה של נדב פרקל ז"ל. הוא נפל בעת מילוי תפקידו בגיל 19 בלבד. לפני כן עוד הצטיין במחלקת הכדורסל של הפועל באר שבע והפגין את כישרון הקליעה הנהדר שלו, כאשר עלה לשלב הגמר של תחרות "הקלעי של המדינה" עם תצוגה נהדרת לעיני אלפים, במהלך המשחק בין הפועל חולון למכבי ת"א.
"נדב היה ספורטאי על, אתלט ברמות יוצאות דופן", מספר עליו רועי ארזי, ששיחק לצד פרקל במחלקת הנוער של הפועל ב"ש, "אנחנו היינו קוראים לו ג'ון בריון. הוא היה שחקן מדהים ומהשחקנים האלה שמשאירים הכל על הפרקט ונותנים הכל בשביל הקבוצה. כל החיים שלו היו סביב הספורט. הוא היה מתאמן המון, לא רק בכדורסל, אלא גם בחדר כושר".
ארזי מספר על אישיות מיוחדת, שתשאיר בו חותם לתמיד: "אני ונדב היינו חברים טובים מאוד. הוא ידע לשלב בין רגישות לקשיחות, בין שטותניקיות לבין משמעת, בין היכולת להצחיק את כולם ובין היכולת להיות הכי רציני בעולם. אני זוכר שאני ועוד שלושה חברים שלי עברנו ללמוד במקיף ג' כדי להצטרף למגמת הכדורסל וביום הראשון היינו מאוד לחוצים. כולם התביישו לדבר איתנו, ואז נדב בא משום מקום ואמר לנו 'מה קורה?', הציג לנו את כל הבית ספר, הכיר אותנו לכולם ופשוט עשה לנו קבלת פנים בלי שאף אחד ביקש מימנו. זה מספר המון על האישיות שלו, הביטחון העצמי, המנהיגות שלו והאכפתיות שלו".
פרקל (משמאל) לצד עומר דרור. "עשה לנו קבלת פנים בלי שאף אחד ביקש" (אלן שיבר)
לאחר שסיים את בית הספר, פרקל התגייס ושירת בעורב גבעתי. גם שם הספיק להיות אחד החייים המובילים בצוות ובמחלקה, כך מעיד ארזי, לפני שמצא את מותו ב-25.6.2019, שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס. "אני וכל החברים היינו בהלם, התקשינו להאמין, עד היום אנחנו מתקשים להאמין", אומר ארזי, "אני זוכר שהתקשר אליי חבר וסיפר לי על זה והתחלתי לצעוק עליו שזה לא מצחיק ושזה לא משהו שצוחקים עליו. לצערי, התחלתי להבין שזה אמיתי, ומהר מאוד, עם דמעות חנוקות, התקשרו גם אליי המון אנשים ולפני שבכלל הבנתי את זה בעצמי הייתי צריך לבשר את זה לכולם".
אמו של נדב, דינה פרקל, שיתפה: "המשפחה מתקשה להתמודד עם המוות. יש חוסר אונים, שאלות ללא תשובות, געגוע נצחי. נדבי איתנו בלב ביום יום, בזיכרונות וחלומות. אחד החברים כתב פעם 'זה כאילו נסעת רחוק וצריך לחזור'".
בית ספרו של נדב דאג להנציח אותו עם אנדרטה לזכרו בכניסה ואילו חבריו מקיימים מדי שנה אירוע לזכרו באולם הכדורסל בשיתוף עם הפועל ב"ש. ארזי: "את האירוע אנחנו מתחילים באנדרטה, לאחר מכן אנחנו נכנסים לאולם ומקיימים טורניר לזכרו כשאחת מהקבוצות היא קבוצה שלנו, החברים של נדב. מתקיימים שני משחקים וגמר, כשבין לבין נערכת תחרות שלשות".
"יום הזיכרון הוא יום מאוד קשה בשבילי, בשביל המשפחה ובשביל כל החברים", מוסיף ארזי, "אני תמיד אומר שבסופו של דבר אנחנו לא צריכים את יום הזיכרון ולא את תאריך היום הולדת שלו או תאריך הפטירה, אנחנו זוכרים אותו תמיד. אנחנו לא צריכים יום מסיום שיזכיר לנו אותו, הוא איתנו בכל רגע ורגע".
האזינו לפרק לזכרו של עמית בן יגאל >>>
האזינו לפרק לזכרו של בר רהב >>>
האזינו לפרק לזכרו של אלון בקל >>>