די ג'יי שארפ הפך לאחד האנשים האהודים במדינה. בנו של דרק שארפ ושחקן הכדורסל ששיחק בעונה האחרונה במכבי חיפה היה בחודשים האחרונים בבית האח הגדול, ולאחר שהסתיימה התוכנית בה פתח את מערכת היחסים הסבוכה עם אביו התראיין בהרחבה היום (שני) ל-"5 באוויר".
בראשית דבריו, שארפ התייחס לבית האח הגדול: "הייתי כמעט חודשיים בבית האח הגדול, מנותק מהעולם. קרו דברים שלא ציפיתי להם, התחברת עם אנשים חדשים. למדתי להפתח בקשר לרגשות ולראש שלי. הפכתי לבן אדם חדש. הבית מוציא ממך את כל הרגשות, אתה מתרגש עם אחרים והם איתך. הדמעות יוצאות. ה-OD? דברים תמיד הפתיעו אותי. אלה ראשי תיבות של over doing, מעל המצופה".
בהמשך, שארפ התייחס לאביו: "הקשר של אבא דרק ושלי לא היה יומיומי. דיברנו פעם בשבוע-שבועיים, התרגלתי לזה. לא היו שיחות טלפון. הרגשתי שזה מוזר, אבל התרגלתי. אני והוא לא אמרנו כלום. לא ידעתי כמה זה בעייתי עד שהגעתי לבית האח הגדול ואמרו לי שזה לא בסדר".
"הייתי צעיר מאוד כשהוא שיחק בישראל. גם כשהוא היה כאן לא היינו מדברים ביום-יום. הייתי מבלה אצלו והוא היה מחזיר אותי יום אחרי. אני מנסה להסתכל על הצד של האדם האחר, אני יכול להבין שהוא עם המשפחה שלו שם. להתקשר לדי ג'יי פחות זורם אולי באותו הרגע".
"עמנואל, אחי, משחק ביוסטון והלוואי שהוא ייכנס בשנה הבאה לדראפט. אנחנו לא מדברים ברמה יומיומית, אבל יש תגובות באינסטגרם, דברים כאלה. אחים זה שונה מקרבה בין בן ואב. כשדרק מדבר איתי, לרוב, הוא נותן לי ביקורת על משחק בו הוא צפה או דברים שאני יכול לעשות אחרת ותמיד להישאר חיובי. הוא אף פעם לא נתן לי את הדעה ברמת ניהול הקריירה, מה שהוא חושב שאני צריך לעשות. אולי כי הוא לא רצה לפגוע בי, אבל חשוב לקבל את הביקורת".
"כשעליתי במשקל הוא אמר לי את זה. הוא פשוט הרים לי את החולצה, נגע לי בבטן ואמר שאני חייב להוריד את זה. הורדתי את זה. הוא לא עבד איתי אישית, אבל התאמנתי במתחם שלו".
רוצה להמשיך לטפס (אלן שיבר)
"דברים לא זזו בדרך בה ציפיתי"
שארפ המשיך ודיבר על העונה הבאה: "אני שחקן פעיל. העונה התחילה. אני צריך לשבת עם הסוכן שלי, אורי ברנע, וככה נדע. מילדות, ועד גיל 21-22, אמרתי לעצמי שאהיה ברמה אחרת בגיל 27 ושאהיה במכבי ת"א, הפועל ירושלים, חולון או הפועל תל אביב ובליגת העל או באירופה. הגעתי לגיל הזה ואני רואה שדברים לא זזו בדרך בה ציפיתי. אני חושב שהייתי יכול לפעול אחרת, להתאמן אחרת, להגיע מוקדם יותר לאימון ולתת אקסטרה".
"שיחקתי בשנתיים האחרונות במכבי חיפה, תמיד האמנתי וביצעתי, אבל לפעמים זה לא מגיע בדרך בה אתה רוצה. אני שואף להיות העונה בקבוצה שתתן לי להיות אני, מאמן שיתן לי לשחק את המשחק שלי. אני לא רוצה לשחק 20 דקות במשחק אחד, שמונה אחריו, 30 ואז 4. אני רוצה יציבות, גם בליגה השנייה. אם יצא ליגת העל? הלוואי, אבל אני רואה את הסיטואציה וזה לא הכי הגיוני. שנה אחת בלאומית יכולה לשנות הכל".