החיים הם לא תמיד שחור ולבן, גם אם הבגדים כן. אם אתם חושבים שאי אפשר להיות כוכב כדורסל חרדי, זה רק בגלל שעדיין לא הכרתם את הסיפור של זאבי סמט. סיפור על שני עולמות שבדרך כלל מתנגשים, אבל הפעם משתלבים בצורה מעוררת השראה.
סמט (21, 1.88 מ'), הכוכב של אוניברסיטת ישיבה מניו יורק שמשחקת בדיוויז'ן 3, נודד בין שולחן הלימודים למגרש הכדורסל. הוא חי אורח חיים חרדי לגמרי, גדל בלי טלוויזיה, אין לו רשתות חברתיות ורק לאחרונה החל להשתמש ביוטיוב באופן שוטף. אז בתור התחלה הוא פרסם בחשבון שלו סרטון בו הוא לקח 139 שלשות באימון - וקלע 133.
"מה שמיוחד בזאבי זה הקליעה, הוא קלעי באמת יוצא דופן", אמר לערוץ הספורט עוזר המאמן הישראלי של ישיבה וקפטן הקבוצה בשנים הקודמות, עדי מרקוביץ'. "הזריקות שהוא לוקח וקולע הן משהו שלא רואים כל יום. אין הרבה שחקנים בארץ עם קליעה כמו שלו".
בתחילת החודש סמט קלע שלשת ניצחון אדירה בסטפ-בק שהעניקה לאוניברסיטת ישיבה זכייה באליפות האיזורית, כאשר את אותו משחק גמר הוא סיים עם 37 נקודות. בשני משחקי הנוקאאוט קודם לכן היו לו 34 ו-30 נקודות.
הגארד הצעיר נבחר ל-MVP של המחוז ועל פי אתר ה-NCAA הוא דורג העונה במקום ה-15 בדיוויז'ן 3 בנקודות למשחק עם 22.6 ובמקום השני בשלשות, עם 101 כאלה במצטבר, אותן קלע בכמעט 40%. אגב, ישיבה הודחה מטורניר ה-NCAA אחרי שהפסידה במשחק הראשון.
אם תרצו, סמט הוא "ראיין טוראל" החדש. שחקנה של עירוני נס ציונה כיום היה ה-כוכב של אוניברסיטת ישיבה והוא עשה רעש בכל אמריקה, אך הוא, בניגוד לסמט, חי אורח חיים דתי ולא חרדי. "מעולם לא היה שחקן חרדי ברמה הזאת", אמרו בקבוצה, "בסגל הנוכחי זאבי הוא בכלל החרדי היחיד, היתר דתיים ומסורתיים".
כדי להבין איך סמט מצליח להקדיש את חייו גם לדת וגם לכדור הכתום, ועל מנת לדעת איך הוא רואה את העתיד שלו (נשארה לו עוד שנה אחת בקולג'), ערכנו איתו ראיון בלעדי בו שמנו הכל על השולחן.
זאבי, קודם כל ולפני הכל - מה הקהל בישראל שעדיין לא מכיר אותך צריך לדעת עליך?
"וואו... אני בן אדם שכלפי חוץ אולי נראה כמו יהודי חרדי, אבל בסופו של יום אני רק מנסה להיות יהודי כמו כולם. אני מנסה למצוא איזון בין לימודי התורה לבין הקריירה שלי ככדורסלן שמשחק ברמה גבוהה. מדי יום אני לומד תורה במשך 8-10 שעות ומתאמן בכדורסל במשך 3-4 שעות. אני רוצה שבישראל יידעו שזה יכול לקרות. אפשר לקחת את היהדות ברצינות רבה ובמקביל להתפתח ככדורסלן. בנוסף אני מנסה לעזור לחבריי לקבוצה להתקרב לה', אנחנו מתפללים במניין אחרי כל אימון. יש לנו גם ימי שבתון קבוצתיים. אני לא מסתכל על אף יהודי בצורה שונה, גם אם הוא נראה אחרת. כולנו עם אחד".
איך נראה סדר יום שלך?
"אני קם ב-05:30, מתפלל, מתאמן מ-06:00 עד 08:00, מתפלל שחרית עם הקבוצה, לומד גמרא, לומד תורה בשיעורים נוספים, לומד בקולג', הולך לתפילת מנחה, חוזר לאולם כדי להתאמן, לומד יהדות עם החברים מהקבוצה, לומד תורה עם עצמי, הולך לתפילת ערבית ונרדם ב-22:45".
יצא לך לבקר בישראל?
"בוודאי, הייתי המון פעמים בישראל. הייתי שם שלוש פעמים מאז ה-7 באוקטובר, אני אוהב ללכת לירושלים ולכותל. יש לי הרבה חברי משפחה בישראל. אני תמיד הולך לישיבה ולמחנה בקיץ".
אחרי ה-7 באוקטובר והאנטישמיות שהתעוררה בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, הרגשת שיש לך יותר משקל על הכתפיים במובן של מה שאתה מייצג?
"בהחלט. בינואר 2024 טסתי עם הקבוצה לישראל לביקור סולידריות וגם היה לנו משחק כדורסל שם. כמעט 2,000 איש מילאו את האולם, ולפני המשחק אמרתי לחברים שלי שזה מטורף כמה אנשים באו לראות אותנו. אמרתי להם - 'ישראל והיהודים נמצאים כרגע במקום חשוך, והאוהדים באו לפה לראות את מה שאנחנו מייצגים, הם לא באו לראות אותנו משחקים כדורסל. הם באו לתמוך בנו בגלל מה שאנחנו עושים למען ישראל והיהדות'. זה הוכיח לי איזו השפעה יש לנו על יהודים בכל העולם, ועל ישראלים בפרט. מאז אני אומר לחברים לפני כל משחק - 'אנחנו מייצגים את העם היהודי ואנחנו צריכים להתנהג בהתאם על הפרקט. אנחנו צריכים להישאר עם הראש מורם, אסור לנו להתנהג כמו הקבוצות האחרות, אסור לנו להתדרדר לטראש טוק ולזלזל בשחקנים אחרים. נכון, אולי יעשו את זה לנו, אבל אנחנו היהודים שונים'. כל מה שאנחנו עושים על המגרש מייצג את העם היהודי, ולכן אנחנו צריכים לנצל את הבמה שלנו. הקמתי תנועה בשם 'מעבר למגרש' שעוסקת בזה ומאפשרת לאנשים לעקוב גם אחר המסע הדתי שלנו".
המשחק שלך בישראל פתח לך את התיאבון וגרם לך לרצות לשחק שם כדורסל בעתיד?
"כן, זה היה ממש מגניב לשחק בישראל עם ישראלים וזה ללא ספק גרם לי לרצות לחזור בעוד כמה שנים. אני צריך ללמוד לדבר עברית, כרגע אני רק מבין קצת".
קבוצות כלשהן מישראל פנו אליך עם הצעות? אתה יצרת קשר איתן?
"עדיין לא".
אתה מדמיין את עצמך הולך בעקבות ראיין טוראל ומגיע לליגת העל?
"כן, זה בהחלט עוזר שהוא סלל לי את הדרך".
“מנסה למצוא איזון בין התורה לקריירה“
כשראיינתי את טוראל בתחילת דרכו הוא אמר לי שהוא רוצה להיות היהודי-דתי הראשון ב-NBA. אתה מכוון לשם?
"המטרה שלי היא לשרת את ה' בצורה הכי טובה שאני יכול, כלומר ללמוד תורה ולשמור על כל הערכים שלי, ובמקביל לשחק כדורסל. אני לא יודע אם קבוצת NBA תאפשר לי לעשות את זה, אבל אם כן אני לא אסרב. אני לא אוותר על הערכים שלי כחרדי".
אם לצורך העניין בוסטון או הניקס יפנו אליך ויגידו לך שהם רוצים אותך, אבל הם לא יוכלו להבטיח לך את כל מה שאתה צריך כדי לשמור על אורח החיים החרדי, אתה תסרב להם?
"אני אסרב".
אתה חולם לשחק בנבחרת ישראל?
"בהחלט, זאת מטרה".
אתה קלעי בגובה 1.88 מ'. יש שחקן ששאבת ממנו השראה בצעירותך?
"סטף קרי".
ראיתי את הסרטון שלך קולע 133 שלשות מתוך 139 זריקות. זה הזכיר לי את כל הפעמים שראיתי מקרוב את סטף בחימום
"הרגשתי טוב. החלטתי הפעם לתעד את אימוני הקליעות שלי, ופשוט נכנסתי לקצב. תודה לה' שנתן לי מתנה לקלוע לסל. זה לא מובן מאליו. אני עובד ממש ממש קשה על הקליעה שלי".
אתה רואה את עצמך כאחד הקלעים הכי טובים בכל כדורסל המכללות באמריקה?
"זאת הייחודיות שלי".
איזה שחקן אתה מזכיר מבחינת סגנון?
"קרי, אבל הוא הרבה יותר טוב ממני. גם אני רץ סביב חסימות והזריקה היא תמיד האופציה הראשונה שלי".
איזה אלמנטים אתה רוצה לשפר?
"את ההגנה שלי ואת השימוש שלי בשתי הרגליים".
איזה טיפים קיבלת מטוראל לאורך הדרך שלך?
"הוא אמר לי להמשיך לעבוד קשה, להתחזק ולהתפתח לרכז כדי לשחק ברמות הגבוהות בישראל".
איך אתה נשאר ממוקד עם כל האהבה שאתה מקבל באוניברסיטת ישיבה?
"יש לי יתרון בכך שאין לי אף רשת חברתית. אני לא רואה את כל ההישגים שלי או את התמיכה והתגובות שאני מקבל ברשתות. רק כשאנשים שולחים לי את זה בטלפון אני רואה. אני מודה כל יום לה' על התמיכה הזו, אני רק רוצה להשתפר ולעורר השראה בלי ששום הייפ ישפיע עליי בצורה שלילית".
גם לניקולה יוקיץ' אין רשתות חברתיות והוא שחקן לא רע. מה הסיבה שלך לכך?
"אני מרגיש שאם הייתי ברשתות, הייתי מבזבז מלא זמן על דברים לא משמעותיים שלא היו תורמים לי. אם משהו ממש חשוב, אנשים ידאגו לשלוח לי. בנוסף, אני אוהב לחיות את החיים האישיים שלי ולהתמקד בעצמי. הרשתות החברתיות גורמות לנו להסתכל על חיים של אחרים וזה עלול לעורר קנאה ותחרות רעה".
אתה צופה בכדורסל הישראלי? אולי בדני אבדיה ב-NBA?
"אין לי טלוויזיה בבית ולא גדלתי על צפייה בספורט. לאחרונה התחלתי להשתמש ביוטיוב על המחשב שלי, אבל אין לי 'ספארי' או את כל האפליקציות האלה בטלפון. לעיתים אני צופה בהיילייטים ביוטיוב, גם של הכדורסל בישראל כי לשם אני שואף בעוד כמה שנים וגם של ה-NBA".
אם לא צפית בכדורסל בילדות, מה דחף אותך ללכת למסלול של כדורסלן ומה נתן לך מוטיבציה?
"הייתי חוזר מאוחר הביתה מהישיבה, אז הייתי צריך לבחור בין לשחק כדורסל לבין לצפות בכדורסל ובחרתי באופציה הראשונה. אבא שלי יצר ליגות כדורסל בקהילה הדתית בניו יורק כי הוא ידע איזו חשיבות יש לספורט, וכך התחלתי לשחק בגיל צעיר".
נותרה לך עוד שנה אחת באוניברסיטת ישיבה. אתה תישאר בקבוצה גם אם תגיע הצעה יוקרתית מדיוויז'ן 1?
"כן. אני לא עוזב".
אתה כמובן עוד צעיר מאוד, אבל אם נקפוץ 20 שנה קדימה - מה תהיה קריירה מוצלחת מבחינתך?
"אני רוצה ללמוד תורה ולשחק כדורסל כמה שיותר זמן. אם זאת הדרך שה' רוצה שאעבור, ושאשחק שנים רבות בישראל, אלמד בישיבה ואתן השראה לאנשים - אז זאת תהיה הצלחה גדולה".