נובאק ג'וקוביץ' הצליח לשרוד מותחן באורך חמש שעות ו-15 דקות שנמתח על פני יומיים ולנצח את המדורג ראשון בעולם, רפאל נדאל, 4:6, 6:3, 6:7, 6:3, 8:10 במשחק שמסמן, אולי, את החזרה שלו לצמרת העולמית. זה גמר הווימבלדון החמישי של הסרבי, אבל המרגש מכולם, שכן הוא הגיע אליו כשהוא מדורג 21 ואחרי תקופה קשה של פציעות והתמודדות עם כושר ירוד והפסדים קשים.
מי שאוהב טניס, נהנה ביומיים האחרונים משני חצאי הגמר הארוכים ביותר בתולדות ווימבלדון, אחרי שקווין אנדרסון הדיח את ג'ון איסנר בתום שש שעות ו-35 דקות. כעת, לראשונה אחרי שישה גראנד סלאמים, הדואופול של רפאל נדאל ורוג'ר פדרר לא יניף תואר גראנד סלאם. זה יהיה הראשון של אנדרסון או מספר 13 של ג'וקוביץ'. תתכוננו לעוד ערב ארוך.
"קשה לבחור את המילים", אמר ג'וקוביץ' הנרגש לאחר המשחק, "עוברים לי מול העיניים פלשבקים של 15 החודשים האחרונים, כל מה שעברתי כדי להגיע לפה, להגיע לגמר ולנצח נגד השחקן הטוב ביותר בעולם. זה אחד המשחקים הארוכים ביותר ששיחקתי אי פעם, במשך יומיים. קשה לי לעכל".
הסרבי, שהפך למדורג הנמוך ביותר להגיע לגמר ווימבלדון מזה 15 שנים, החמיא ליריבו: "זה היה משחק מיוחד מאוד. זה היה יכול ללכת לכל כיוון. קשה היה להפריד בינינו. עד המכה האחרונה לא ידעתי אם אנצח. האמנתי, אבל ידעתי שהוא היה קרוב מאוד. היו לו כמה הזדמנויות. אנחנו חיים ועובדים בשביל משחקים כאלה".
"זה היה טניס ברמה פנטסטית", ציין נדאל לאחר ההפסד, "מופע נהדר לקהל. אני לא מרוצה מהתוצאה, אבל גאה שהייתי חלק מזה. אין מה לתת יותר. עשיתי את הטוב ביותר שלי". הספרדי נשאל אם זה הרגיש לו נורמלי לשחק עם הגג היום וענה בקצרה: "לא".