אחד הטניסאים הגדולים בכל הזמנים, אחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים וככל הנראה האהובים בעולם, הודיע על פרישה. בגיל 41, רוג'ר פדרר, האיש שגרם לכל כך הרבה אנשים להתאהב במשחק הטניס, הודיע רשמית כי ייפרד מהמשחק אחרי גביע לייבר שייערך בשבוע הבא בלונדון.
השוויצרי, שנחשב לאחד השחקנים המעוטרים בהיסטוריה של משחק הטניס, זכה ב-20 תארי גרנד סלאם והוא מדורג במקום השלישי בכל הזמנים לאחר רפאל נדאל (22) ונובאק ג'וקוביץ' (21). פדרר זכה בשמונה תארי ווימבלדון, שש אליפויות אוסטרליה, חמש פעמים בארה"ב הפתוחה ופעם אחת ברולאן גארוס. הזכייה האחרונה שלו בתואר גרנד סלאם הגיעה ב-2018, אז הוא זכה באליפות אוסטרליה הפתוחה.
פדרר דורג במקום הראשון בעולם במשך 310 שבועות, כולל מספר שיא של 237 שבועות רצופים, וסיים את השנה במקום הראשון חמש פעמים שונות. הוא זכה ב-103 תארי ATP, זכה הכי הרבה פעמים בווימבלדון, ניצח הכי הרבה פעמים את אליפות סוף השנה (6) ונמצא במקום הראשון גם במספר אליפויות ארה"ב הפתוחה.
במכתב הפרידה שלו כתב: "למשפחת הטניס שלי ומחוצה לה, מכל המתנות שהטניס העניק לי במהלך השנים, הגדולות ביותר היו ללא ספק האנשים שפגשתי בדרך: חברים, מתחרים, ובעיקר אוהדים שנותנים לספורט את החיים. היום, אני רוצה לחלוק כמה חדשות עם כולכם".
כפי שרבים מכם יודעים, שלוש השנים האחרונות הציבו בפניי אתגרים בדמות פציעות וניתוחים. עבדנו קשה לחזור לצורה תחרותית מלאה. אבל אני גם מכיר את היכולות והמגבלות של הגוף שלי, והמסר שלו אלי לאחרונה היה ברור. אני בן 41. שיחקתי יותר מ-1500 משחקים מעל 24 שנים. הטניס התייחס אליי בנדיבות רבה יותר ממה שאי פעם חלמתי, ועכשיו אני חייב לזהות מתי הגיע הזמן לסיים את הקריירה התחרותית שלי קריירה תחרותית".
"גביע לייבר בשבוע הבא בלונדון יהיה אירוע ה-ATP האחרון שלי. אני אשחק יותר טניס בעתיד, כמובן, אבל פשוט לא בגרנד סלאם או בסבב. זו החלטה מרירה מתוקה, כי אני אתגעגע לכל דבר שהסבב נתן לי. יחד עם זאת, יש כל כך הרבה מה לחגוג. אני מחשיב את עצמי כאחד האנשים הכי בני מזל על כדור הארץ. קיבלתי כישרון מיוחד לשחק טניס, ועשיתי את זה ברמה שמעולם לא דמיינתי, להרבה יותר זמן ממה שאי פעם חשבתי שאפשרי".
"24 השנים האחרונות בסיור היו הרפתקה מדהימה. בזמן לפעמים זה מרגיש כאילו זה חלף תוך 24 שעות, אך זה גם היה כל כך עמוק וקסום שנראה כאילו כבר חייתי חיים שלמים היה לי מזל עצום לשחק ביותר מ-40 מדינות שונות. צחקתי ובכיתי, הרגשתי שמחה וכאב, ובעיקר הרגשתי חי בצורה מדהימה. כשהתחילה אהבתי לטניס, הייתי מביא כדורים בעיר הולדתי באזל. נהגתי לצפות בשחקנים בתחושת פליאה. הֵם היו עבורי כמו ענקים והתחלתי לחלום. החלומות שלי הובילו אותי לעבוד קשה יותר והתחלתי להאמין בעצמי. ההצלחה הביא לי ביטחון והייתי בדרך למסע המדהים ביותר שהוביל אותי עד היום".
בנוסף, הודה השווייצרי לאשתו, למשפחתו, לצוות שלו ולמתחרים שפגש לאורך הדרך: "אז, אני רוצה להודות לכולכם מעומק ליבי, לכל אחד ברחבי העולם שעזר להגשים את החלומות של ילד מביא כדורים שוויצרי. לסיום, למשחק הטניס: אני אוהב אותך ולעולם לא אעזוב אותך".