הדמעות בקושי יבשו מאז אותו יום מאכזב במשחקים האולימפיים בקיץ האחרון, כשאריק זאבי, התקווה הגדולה של ישראל למדליה אולימפית, עלה על המזרן והודח בקרב הראשון בצורה מהירה ומרה. היום (שני), חודשיים מאוחר יותר, כשהג'ודוקא הוותיק כבר הספיק לעכל, הוא כינס מסיבת עיתונאים, בה הודיע על פרישתו מהענף שהפך הרבה בזכותו לאחד המצליחים ביותר במדינה.
"הדבר החיובי הוא שזו כנראה הפעם האחרונה שאזיל דמעות מול המצלמות", פתח זאבי כשגרונו חנוק. "החודשיים האחרונים היו מאוד לא פשוטים עבורי. בעקבות ההפסד בלונדון הבנתי שפתאום אין לי מטרה וזה היה קשה מאוד. אחרי שאיכשהו התאוששתי מזה מצאתי את עצמי מבולבל מאוד כי הייתי צריך להחליט מה לעשות. על פניו לא היתה סיבה שלא אמשיך, הרגשתי בכושר הטוב אי פעם מאז 2004 וההפסד הצורב הזה גרם לי לא לרצות לסיים כך את הקריירה, אבל פשוט נגמר לי הדרייב".
"אמרתי לעצמי שאני אחכה עוד קצת, לראות אולי הדרייב כן יגיע בסופו של דבר, אבל אז הבנתי שאם יש ספק אז אין ספק", המשיך אחד הספורטאים הגדולים שקמו אי פעם בישראל. "בגלל שלא הרגשתי את הדרייב ההחלטה לפרוש לא היתה כל כך קשה. זה לא בער בי והבנתי שאין צורך להמשיך בצורה כזאת. לא הייתי יכול להמשיך כשאני לא מוכן לכך במאת האחוזים".
אחרי שסיפר על מה הוביל אותו להחלטה, זאבי חשף מה עשה אחר כך: "התחלתי לקרוא כתבות עליי מהעבר ולראות קרבות בהם הפסדתי, ודברים פתאום צרבו הרבה יותר. כאב לי ממש לראות את זה, קשה להסביר. יחד עם זאת גם ראיתי את ההישגים. אם היו אומרים לי בתור ילד, כשהתחלתי להתאמן בתת תנאים, שאסיים את הקריירה עם כל כך הרבה תארים אז הייתי קונה את זה. אני באמת גאה בקריירה שעשיתי".
"בסופו של דבר אני עוזב עם 9 מדליות באליפויות אירופה, מדליית כסף באליפות העולם ומדליה אולימפית - איך אפשר להיות מאוכזב אחרי קריירה כזאת?", סיכם. "היתה לי את הזכות לייצג את המדינה. בזכות הספורט למדתי להכיר את עצמי בצורה הטובה ביותר, למדתי להתמודד עם קשיים ולחצים ובזכות הג'ודו אני היום מי שאני. הגעתי להבנה שצריך לדעת לשחרר ולהמשיך הלאה ולהציב אתגרים חדשים בחיים. אני מקווה למצוא ריגושים גם מחוץ לספורט. אני חושב שמי שהכי שמחה מהפרישה זו אמא שלי. עכשיו היא יכולה להיות רגועה".
אגב, רגע לפני סיום מסיבת העיתונאים, יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי הפתיע כשהציע בשידור חי לאריק זאבי את תפקיד מאמן נבחרת הקדטים. הפתעה גדולה יותר באה מיד אחר כך, כאשר פונטי אמר כי "זאבי צריך להיות יו"ר הוועד האולימפי הישראלי. הגיע הזמן שיעמוד בראש הוועד מדליסט אולימפי. מדובר בבחור מוכשר וחכם. יש לו את הידע והכישורים כדי להצליח בתפקיד הזה. כל המערכת צריכה לתמוך בו לקבלת התפקיד".
כהוקרה על פועלו ומעשיו, קיבל זאבי מתנת פרישה מחברת "מגדל": מענק בגובה של 100 אלף ש"ח. זאבי בן ה-35 ידע קריירה ארוכה שהחלה במועדון הג'ודו של בני ברק, וכבר בגיל 14 הוא אותת על כוונותיו לככב בענף, כשלמרות גילו הצעיר, זכה באליפות הארץ לבוגרים. בהמשך הדרך, הוא השתייך לצמרת הג'ודו האירופית והביא הישגים נהדרים גם בזירה העולמית.
במהלך הקריירה הוא זכה ב-4 אליפויות אירופה (2001, 2003, 2004 ו-2012), אליהן הוסיף עוד 4 מדליות ארד אירופיות ומדלית כסף נוספת. בשנת 2001 זאבי סיים את טורניר אליפות העולם במינכן עם מדלית כסף, וכמובן שהבולט מבין הישגיו הגיע באולימפיאדת אתונה ב-2004, אז זכה במדלית הארד.
במשך השנים זאבי נחשב לאחד מגדולי הספורטאים הישראלים, ולאחר שזכה במדליה האולמיפית הוא זכה גם להצלחה עיסקית כשהפך לפרזנטור של מספר חברות מסחריות, וכן זכה להערכה רבה על נסיונותיו לקדם את הספורט בישראל ואת הספורטאים הצעירים. כאמור, לאחר שהודח מהטורניר האולמיפי האחרון 43 שניות אחרי שעלה על המזרן, פרישתו היתה צפויה, והיום הגיעה ההודעה הרשמית על כך.