קרדיט: getty, סימונה קסטרווילארי, איגוד שחייה
לתאר את 2022 כשנה "מדהימה" עבור הענפים האולימפיים בישראל, יהיה אנדרסטייטמנט שבאנדרסטיימנט'ס. 24 מדליות באליפויות עולם (6) ואליפויות אירופה (18) הן גולת הכותרת בשנה קלנדרית היסטורית עבור הספורט הישראלי, שהפיק לא מעט רגעי שיא נדירים באולמות ההתעמלות, מסלולי הריצה, בבריכה, ובעוד שלל זירות.
כעת, כשאפשר כבר לראות את 2023 כשתגיע עלינו לטובה בעוד יומיים (ראשון), בחרנו לעשות סקירה על השנה האדירה שהייתה לנו, ולצמצם את כל ההישגים, לרשימה של חמשת הרגעים הכי משמעותיים שהיו לנו. לצורך הבחירה, בחרנו להסתכל על שני מרכיבים עיקריים - גודל ההישג, וגודל הסיפור. אין מדובר בדירוג קר ואובייקטיבי שהתבסס על ההיבט הספורטיבי בלבד, אלא גם על המשמעות ההיסטורית של ההישג.
ולפני שנקפוץ ישר למקום החמישי, נציין כמה מההישגים שהיו קרובים להיכנס לדירוג, ומוכיחים עד כמה 2022 הייתה חריגה בקנה מידה ישראלי: חנה קנייזבה-מיננקו שהפתיעה וקטפה את הארד בתחרות הקפיצה המשולשת באליפות אירופה, תמנע נלסון לוי שרשמה הישג שיא בקריירה עם מדליית זהב באליפות אירופה, דריה אטמנוב בת ה-17 שהפכה לישראלית השנייה אשר זוכה במדליית זהב באליפות אירופה בהתעמלות אומנותית, ומדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע באליפות אירופה. ומרגעי ה"כמעט", לראשון ברשימה.
5. שתי מדליות לנבחרת ההתעמלות האמנותית באליפות העולם
במרץ של תחילת השנה האזרחית ענף ההתעמלות האומנותית נפרד מהספורטאית הגדולה ביותר שהייתה לישראל בתחום, לינוי אשרם. מי שחשב שבעקבות סיום הקריירה של אשרם ייווצר וואקום בענף שלא יהיה ניתן למלא טעה, ובגדול. הזהב של אטמנוב באליפות אירופה היה ההישג הראשון, שקדם לשיא הגדול ביותר שראינו בחודש ספטמבר: נבחרת ההתעמלות האומנותית שחזרה עם שתי מדליות כסף (בקרב רב ותרגיל החישוק) מאליפות עולם, שהתקיימה השנה בבולגריה. אופיר שחם, הדר פרידמן, דיאנה סברצוב, שני בקנוב ורומי פריצקי שבו לארץ כשבפעם הראשונה נבחרת ישראלית בענף קטפה שתי מדליות באליפות העולם, והבנות הראו שגם ביום שאחרי אשרם, לישראל יש עוד הרבה מאוד כישרון בענף.
למה לא גבוה יותר?
ההיעדרות של נבחרת רוסיה, הנחשבת לטובה בעולם, מהווה סוג של כוכבית על ההישג. בנוסף, זאת לא הפעם הראשונה שנבחרת ישראל מגיעה לפודיום באליפות עולם או אליפות אירופה, ובמבט על מספר המדליות ההולך וגדל בשנים האחרונות, מבינים שבמידת מה, מדובר ב"עוד" הישג שפשוט תואם את הסטנדרט שהתרגלנו לראות מנציגות ההתעמלות האומנותית של ישראל.
צפו בנבחרת ההתעמלות האומנותית למטה>>
4. מדליית ארד ללונה צ'מטאי-סלפטר באליפות העולם במרתון
את אולימפיאדת טוקיו הרצה סיימה באכזבה גדולה, כשהתכווציות בבטן מנעו ממנה לסיים בדבוקה המובילה בריצה, אך ב-2022 לונה הוכיחה שהיא מסוגלת להשאיר מאחוריה כשלונות, כשהגיעה לפיקים חדשים בקריירה. צ'מטאי-סלפטר הביאה לישראל את המדליה הרביעית בתולדותיה באתלטיקה באליפות עולם (הראשונה על מקצועות המסלול) ובתוך כך רשמה גם את ההישג הכי גדול של רץ מרתון ישראלי. מדליית הכסף שהישראלית-קנייתית זכתה בו במרתון ניו יורק היוקרתי רק חיזקה את מקומה בצמרת העולמית, והוכיחה שהבחירה בה לספורטאית השנה של הוועד האולימפי הייתה מוצדקת מאין כמוה.
למה לא גבוה ביותר?
אין ספק שמבחינת ההישג, היה מדובר באחד מהנקודות הגבוהות בקריירה של לונה, ובאתלטיקה הישראלית בכלל, אך התוצאה עצמה (2:20:18 שעות) לא מתברגת אפילו בטופ שלוש הופעות של לונה בריצת מרתון בקריירה. בכל זאת, מדובר בהישג אדיר, שבכל שנה "נורמלית" היה הרבה יותר גבוה בדירוג.
צפו בריצה של צ'מטאי-סלפטר למטה>>
3. מדליית זהב קבוצתית לנבחרת המרתון באליפות אירופה
מארו טפרי אמנם איבד את ההובלה ממש בעשרות המטרים האחרונים בריצה, אך זה לא הצליח להאפיל על השמחה הגדולה שהתפרצה במשלחת הישראלית בעקבות הזכייה במדליית הזהב הקבוצתית. טפרי "הסתפק" במקום השני, חלק את הפודיום יחד עם גשאו איילה שסיים שלישי, ויחד איתם ימר גטהון (7) וגירמה אמרה (9) נכנסו גם כן לעשירייה הראשונה, והראו שמבחינת עומק, הנבחרת הישראלית נמצאת מעל כולם ביבשת. ההישג הספורטיבי של הנבחרת קיבלה גם נופך היסטורי, כש-50 שנה לאחר הטבח באולימפיאדה, דגל ישראל התנוסס בגאווה, והתקווה נוגנה במינכן.
למה לא יותר גבוה?
הזכייה בזהב הייתה מרגשת במיוחד בעקבות סגירת המעגל ההיסטורית, אך בפרספקטיבה מקצועית וקרה, לא מדובר בתחרות הכי גדולה בעולם, כשהיא לא כוללת את המתמודדים הבכירים בענף אשר מגיעים מאתיופיה וקניה.
צפו בזהב הקבוצתי במינכן למטה>>
2. מדליית זהב של בלסינג אפריפה ב-200 מטר באליפות העולם לנוער
ללא ספק, ההישג המופרע ביותר שראינו השנה. מי דמיין שנחזה בנציג ישראלי מגיע למעמד פודיום בתחרות ריצה קצרה בינלאומית, ועוד למקום ראשון, כשהוא שובר את השיא של התחרות. בגמר שהתקיים בקאלי, קולומביה, אפריפה הקדים בארבע אלפיות השנייה את לטסיל טבוגו, והגיע לקו הסיום בזמן של 19.96 שנ', וקבע את תוצאת השנה בעולם, גם לבוגרים.
בזכות ההישג המדהים, אפריפה הכניס את עצמו לרשימה סופר אקסקלוסיבית של אצנים שירדו מזמן של 20 שניות עד גיל 20, אשר כוללת את טבוגו, אריון נייטון, ועוד אצן "אנונימי" העונה לשם יוסיין בולט. עצם זה שבגיל 18 אפריפה שבר גם את השיא הישראלי, הישג שנרשם כ"הערת שוליים", מראה שאנו עדים לאתלט שספק שנראה במחוזותינו אי פעם.
למה לא גבוה יותר?
שבועיים לאחר אליפות העולם לנוער אפריפה יצא לאליפות העולם לבוגרים, ולמרות שהצליח ועלה למעמד הגמר, התקשה לשחזר את היכולת מקאלי וסיים במקום השביעי בזמן של 20.69 שנ'. למען ההגינות, לא מדובר בטענה ביקורתית נגד הספורטאי הצעיר, אלא שמדובר בעדות על כך שלבלסינג יש עוד דרך לעשות כדי לפלס את דרכו לצמרת העולמית בבוגרים. אפריפה כבר שרף את המסלול ב-2022, ונקווה לראות אותו עושה זאת גם ב-2023.
צפו בריצה של אפריפה למטה>>
1. מדליית זהב של אנסטסיה גורבנקו ב-200 מטר מעורב באליפות אירופה
על פניו, לא מדובר בהישג הכי יוצא דופן שראינו השנה, ובכל זאת לזכייה של גורבנקו יש את המשמעות הכי גדולה. גדולת השחיינים של ישראל בכל הזמנים קטפה את הזהב במשחה האהוב עליה, שנה שנייה ברציפות, כשהיא סיימה בזמן של 2:10.92 דק', והצליחה לשחזר פעם נוספת מה שאף שחיינית ישראלית לא עשתה לפניה.
כשהיא בקושי בת 19, גורבנקו היא כבר הרבה מעבר לספורטאית הכי טובה שהייתה לישראל אי פעם בבריכה, אלא מסתמנת כמי שיכולה להיות הראשונה גם להגיע לפודיום בפריז 2024, באחד משני הענפים הבולטים באולימפיאדה. באליפות העולם שהייתה השנה אנסטסיה רשמה הישג שיא נוסף כשסיימה במקום החמישי בגמר של אותו משחה, והראתה שמדובר באיום רציני על הטופ העולמי. לכן, בפרספקטיבה רחבה לזהב של גורבנקו משמעות הרבה יותר חזקה, מכיוון הוא מוכיח שהזכייה ב-2021 לא הייתה הבלחה, אלא הישג של ספורטאית חד פעמית, שרק הולכת ומשתבחת.
צפו בזכייה של גורבנקו בזהב למטה>>