טלי אבודרהם רשמה ביום חמישי האחרון הישג אישי קטן-גדול עבור עצמה. אבודרהם בת ה-36 חלתה בסרטן השד לפני יותר משנה ועברה סדרת הקרנות וטיפולי כימותרפיה, ואחרי התקופה הלא פשוטה הצליחה לקחת חלק לראשונה בחייה בריצת 5 ק''מ, במירוץ הלילה בפ''ת.
"בחודש מרץ בשנה שעברה הייתי אחרי לידה, ובמהלך בדיקת אולטראסאונד שגרתית גילינו גוש", נזכרה אבודרהם, "בתחילה חשבו שזה בגלל ההנקה של התינוק, אבל לאחר מכן התבשרנו שזה סרטן. באותו רגע הרגשתי שחרב עליי עולמי, אבל כמה דקות לאחר מכן התיישרתי על הכיסא ואמרתי לרופא , אוקיי, מה צריכים לעשות עכשיו ויצאנו לדרך עם הטיפולים".
טלי, אמא לארבעה ילדים קטנים, מעידה על עצמה כמי שמעולם לא אהבה ספורט, ופנתה לעולם הריצה דווקא ברגע המורכב בחייה. "הרופאים המליצו לי לעסוק בספורט כי זה עוזר בתהליך ההחלמה, וגם בצמצום הסיכויים של חזרת המחלה. במהלך ההתמודדות עם הסרטן חיפשתי קבוצות תמיכה והגעתי ל'גמאני רצה'. זו קבוצת ריצה לנשים המתמודדות ומחלימות מסרטן השד והחלטתי לנסות".
"הייתי אחרי טיפולים, אבל ברוב האימונים ברגע שהתחלתי לרוץ שכחתי מהכול", נזכרה אבודרהם, והוסיפה, "הריצה הפכה עבורי לאי של שפיות. הריצה העבירה לי כמעט את כל תופעות הלוואי של הכימו. כאבי בטן, בחילות וחולשה ופתאום הרגשתי חזקה ויותר מכל ריפאה לי את הנפש. אימא לארבעה קטנים, משרה מלאה, טיפולים וריצה. לאט לאט, בתקופה של תשעה חודשים הצלחתי לרוץ חמישה ק״מ".
אחרי ההשתפות במירוץ הלילה בפ''ת אבודרהם הייתה נרגשת למדי, וסיכמה בשמחה: "זה ללא ספק זה היה רגע השיא שלי בשנה הכי המורכבת בחיי. חשבתי כל הזמן על המשפחה שלי שמחכה לי בקו הזינוק. זו תחושה אמיתית של ניצחון. הוכחתי לעצמי שהכל אפשרי וגם בתקופות קשות אפשר לקום להתחזק ולנצח. זה היה הניצחון המתוק שלי".
כ-7,000 רצים ורצות, שיא משתתפים, רצו השנה במרוץ פתח תקווה שהתקיים ביזמת העיר, וארבעה מקצים שעברו ברחובותיה המרכזיים של העיר: שני מקצי ריצה תחרותיים - 10 ק"מ ו-5 ק"מ, מקצה משפחות 2.5 ק"מ ומסלול מונגש לקהילות, ילדים וילדות באורך של 600 מ'.
"ברגע שהתחלתי להתאמן, שכחתי מהכול". אבודהרם אחרי המירוץ