בוועד האולימפי כינסו הבוקר (שלישי) מסיבת עיתונאים בעקבות שינוי שיטת תקצוב ההכנות האולימפיות וכספי המלגות. גילי לוסטיג, מנכ״ל הוועד האולימפי, יצא בביקורת חריפה: "אני מכיר רבים מכם הרבה מאוד שנים ואני חושב שאין מישהו שמכיר את המערכת יותר טוב ממני. המילה הראשונה היא שאני רוצה להגיד היא שאני עצוב שאנחנו נמצאים במצב הזה וצריכים לנסות להסביר דבר שאסור היה שיקרה".
"בלתי נתפס שאחרי שהספורט הישראלי הגיע לשיאים הכי גדולים שהיו מאז ומעולם, אחרי שחוזרים מהמשחקים האולימפיים עם 7 מדליות אולימפיות ו-10 פראלימפיות, הספורטאים היו השגרירים הכי טובים שהמדינה הייתה יכולה לבקש. עברנו תקופה שכל האתגרים האלה היו רק לפתחה של מדינת ישראל, עם כל האתגרים האבטחתיים. עומדים בפתח כזה שהספורט הגיע לתחתית המדרגה של השמצות, של שיסוי. למה צריך להגיע לזה?".
"ראיתי שהשר הוציא הודעה שהצליחו לעצור את הקיצוץ בספורט, וזה מה שהספורט הישראלי היה צריך להתאחד ולעשות לעשות. למנף את ההצלחה ולהבין שהספורט מגשר, צריך להיות בפריפריה, לעזור לפצועי הקרב ונותן לכולנו שפה אחת, ובמקום זה אנחנו נמצאים בתהליך שאני לא מצליח להבין. הכל עניין של מלחמות אגו ושיסוי, אנחנו לא במשחק הזה. עשינו ביום ראשון פעילות של ועדת הספורטאים שלנו שכינסה ספורטאים מ-1992 לאירוע יוצא מן הכלל, וכולם אמרו שהם איתנו. הספורטאים לא יהיו כלי משחק".
"כל מי שקובע את התהליך של חלוקת הכספים אלה מנהלות, וככה נקבעים הדברים. הכל בשקיפות מלאה, אפשר לראות את זה באתר שלנו. קצת עצוב שאנשים לא יודעים מה קורה אצלם. הכנות אולימפיות מעולם לא עברו דרך הוועד האולימפי. הכל עבר ישירות לאיגודים. עכשיו רוצים שזה יעבור דרך וינגייט ולטעמי זו הוספת בירוקרטיה. חשוב לי שתבינו שהדבר הזה לא היה מעולם. בנימין נתניהו שהיה ראש הממשלה הראשון שנתן את ההכנות האולימפיות ורצה להעביר את זה דרך הוועד האולימפי, כמו שצריך להיות".
"זה פוגע בספורטאים ויהיה פחות כסף במלגות. החלטנו שאנחנו נותנים מלגות ותמריצים לחריגים, כדי שיוכלו להתאמן ולהגיע להישגים. משלמים מלגות לימודים בלי קשר למשרד הספורט. תמריצים לאגודות שגידלו את הספורטאים. מחלקים תמריצים לתומכי לחימה - פיזיוטרפיסטים, תזונאים ועוד. בקשר לתזרים המזומנים, תשאלו את הספורטאים הישראלים שמקבלים אצלנו מלגות. הם בכלל לא יודעים שיש בעיות בהעברת הכספים, הם מקבלים אותם כמו שעון. אבל עד דצמבר, קיבלנו 45% מהתקציב - רק עד יוני. אז מה, לא נשלם מלגות לספורטאים כי המשרד לא העביר את הכסף? זה ערך עליון שהספורטאים לא ייפגעו ולא יהיו מעורבים. אלה רק סימני שאלה לגבי מה שיהיה בעתיד".
"היעלה על הדעת שניסיון כזה להעביר את הכספים ולשנות את כל נושא המערכת האולימפית נעשה בלי התייעצות אחת? איך בכלל יכול להיות דבר כזה? זה ספורט, אני מקווה שבהחלטות של חיים ומוות מקבלים החלטות יותר טוב. אנחנו בתקופה הכי טובה של הספורט הישראלי. גם אם זאת ההחלטה הטובה בעולם, לא מקיימים התייעצות עם הגורמים שעשו את זה עד כה? לא יכול להיות דבר כזה שלא מתקיים דיון על דבר כזה".
"עבדתי 30 שנה במכון וינגייט, זה בטח לא אחד מתפקידיו לחלק כספים. גם אחרי המחזור האולימפי של פריז, דיברנו איתם ששמענו שחסרים תקנים, זה התפקיד שלהם. הוא צריך לתת שירותים ותקנים למי שצריך, אבל לחלק כסף?. מציע לעיתונאים פה לבדוק, וינגייט רוצה להעלות כספים כדי לעלות בדירוג שלו בתאגידים לרמה יותר גבוהה, ואת זה תבדקו לבד".
"וינגייט הוא לא הבית של הפראלימפי, גם לא ענפי החורף. מה קורה עם האיגודים שחייבים כסף? כמו איגוד השחייה למשל שחייב 100 מיליון שקל? עכשיו יקזזו את החוב הזה מההכנות האולימפיות ולא יהיה לספורטאים לצאת לאימונים ותחרויות? עצוב".
"הוועד האולימפי יקטין את תלותו במדינה, אבל אני אומר עוד דבר - ההכנות האולימפיות מעולם לא עברו דרכנו אז זה לא ירוקן אותנו מתוכן בניגוד למה שאומרים. אנחנו עם ידיים פתוחות, בעד שיתוף פעולה. רוצים לעבוד עם פרגון וכבוד הדדי כדי לעשות את העבודה יותר טוב. אני פונה לשר ולכל מי שצריך. קודם כל בואו נעשה דיון, ואנחנו פתוחים גם לביקורת".
"מי שאחראי לכל מי שקשור לאירועים רב ענפיים זה רק הוועד האולימפי - שלושה לבוגרים ושישה לנוער. אנחנו בעד שיתוף פעולה ותמיד עשינו ככה את הדברים, וגם הניסיונות לסכסך עם היחידה לספורט הישגי זה חטא שאי אפשר לעבור על זה. אבל אם לא יהיה את שיתוף הפעולה הזה, כמובן שהוועד האולימפי יקבע מ-א' עד ת'. זו עצמאות של הוועד האולימפי ונשמור עליה מכל משמר".
משה מוץ מטלון, יו״ר הוועד הפראלימפי: "אני חושב שבימים כאלה של מלחמה ומצוקות שעוברות על עם ישראל, לא היה מקום לדיון ומאבק מהסוג הזה, אבל לנגד עינינו עומדים הספורט והספורטאים. אנחנו אחרי האולימפיאדה בפריז, עם הישגים יוצאי דופן וחסרי תקדים - 17 מדליות, בתקופה הקשה ביותר למדינת ישראל. הבאנו כבוד והתרגשות לכל בית בישראל בתקופה נוראית כל כך, ולמרות שקיבלנו עדיין את התקציב לשנת 2024 ואת ההכנות במלואן, הצלחנו לרתום אנשים למשימה הלאומית הזאת והבאנו הישגים בלתי אפשריים. למרות שעשינו כל מאמץ והבאנו ספורטאים מתחרים לארץ".
"הגענו למצב בספורט הפראלימפי שהגענו ליתרה של 3,000 ש"ח. דיברתי עם השר על העניין הזה ואמרתי שלא ניתן שנגיע למצב של חדלות פירעון. הוא הבטיח שיזרים את הכסף וחלקו הוזרם, אבל אנחנו כבר בדצמבר. אנחנו בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, למעלה מ-12 אלף פצועים. אנחנו בתוך פרויקט שהתחלנו בנובמבר 2023 - מעזה ללוס אנג'לס. יש לנו קבוצת כדורסל ורוכבי אופניים מהפצועים החדשים, גם חיילים וגם אזרחים. זה דורש משאבים אנושיים וכספיים בלתי רגילים בזה. אנחנו עומדים בזה ומקימים קבוצות ספורט. יש ספורטאים שסומנו כפוטנציאל ללוס אנג'לס, אבל אם לא יהיו משאבים לא יהיה לנו. בפגיעה בפצועים האלה אין לא כוח ולא כבוד. מה למכון ויינגיט ולזה? הספורטאים הפראלימפיים ממילא לא מתאמנים. למרות המיעוט במשאבים, לא חסכנו שום דבר מאף ספורטאי בשום תחום. מה לווינגייט ולזה מעבר להיותו בגוף של שליטה מלאה של משרד הספורט".
"התערבות פוליטית בתחום הספורט היא דבר בעל משמעות בתחום הבינלאומי. אנחנו רוצים לתת תחמושת לשונאים שלנו? אנחנו מספקים להם את כל הסיבות הטובות להוציא אותנו. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה, כולל חלוקת המשאבים. אנחנו מגויסים רק למען הספורט והספורט. מה שעובד טוב עובד טוב, למה צריך לשנות? ובכל שינוי היה ראוי לשתף את הוועדים ולקבל החלטה מושכלת. אנחנו פותחים לשמוע ולהקשיב ולכל שיתוף פעולה, כאשר לנגד עינינו הספורט והספורטאים ולא ניתן לפגוע בהם".
יעל ארד, יו״ר הוועד האולימפי: "אני רואה ושומעת בימים האחרונים את התוכניות, הכוונות, הזלזול שהשר קראו לוועד האולימפי חברת הפקות, הניסיון להעליב והמידור. עובדים פה אנשים שעושים לילות כימים. אנחנו נבחר בתרבות וספורט. אני יודעת שהשר זוהר אוהב ספורט, אבל אנחנו גם צריכים תרבות. אנחנו צריכים לכבד את הקהילה שלנו, יש אנשי מקצוע שאני לא יכולה להגיד כמה הם עובדים פה. זו הקהילה שלנו ואני מנסה לפתור את הדברים בשיח משותף ולא בהודעות לתקשורת ושיח מזלזל. קראתי שמישהו כינה את התכנסות הדירקטוריון בווינגייט תבוסה לוועד האולימפי, אבל זו תבוסה לציבור הישראלי. שמעתי את השער מדבר על העולם, אז בואו נדבר על העולם - בריטניה שמביאים 64-65 מדליות ואנחנו שואבים מהם השראה, הולנד שזכתה ב-34 מדליות, רומניה, צרפת, שווייץ ואיטליה. בואו נדבר, לא בסיסמאות. כולם עובדים בהרמוניה, וכך אנחנו עובדים כל השנים".
"מאחורי ההודעות לתקשורת עובד דבר אחד - הלאמת הספורט ההישגי בישראל. כשמדירים את הוועדים שיושבים כאן מסיעור המוחין וקבלת ההחלטות. למה? מה קרה? למה צריך להלאים? למה אי אפשר לדבר? בין הוועד האולמיפי למשרד הספורט יש הסכם מ-2003 שמגדיר בצורה מאוד ברורה את היחסים בין משרד הספורט לוועד האולימפי. אנחנו רואים במחזור האולימפי את ההכנה המתמשכת למשחקים האולימפיים, לאורך שנים. ובמשרד שותפים שלנו. אז מעבר לזה שזו הפרת הסכם ואנחנו בוחנים את דרכנו בעניין הזה, זו הפרת אמון בין אנשים ובין גופים".
"כשאיגודים נקלעים למשבר כלכלי, עם מי הם מתייעצים? ממי הם מקבלים תרומות? אסטרטגיה ומדיניות לגבי פעילות הנוער? שזה הדבר הראשון שמורידים. אנחנו מחזיקים בוועד האולימיפי כדי לפתח את הספורט הישראלי. עושים תוכניות עם בית הספר למאמנים, להכשיר את מאמני המחר. מלגות לימודים לספורטאים שהיו בסגלים האולימפיים אבל לא במשחקים. מוציאים על זה מאות אלפי שקלים בשמחה גדולה. לימודי תקשורת, סדנאות פיננסיות, השתלמויות בינלאומיות, כולל לאנשים שעובדים בווינייט".
"אני לא יודעת מדוע השר כועס או נפגע, אני נפגעתי ממנו כשלא הגיע לטקס לזכר י"א חללי מינכן, הטרגדיה הכי גדולה שקרתה לספורט הישראלי. לא היה שר שלא הגיע, ועוד בשנה אולימפית. אבל אנחנו לא בצופים או בבית ספר שאוהבים או לא אוהבים, אנחנו במנהיגות ציבורית. אני עושה את כל עבודתי בהתנדבות בערך כ-100 שעות בחודש. התפקיד שלנו זה הקהילה הזו, בית מדרש למצוינות ישראלית. אנחנו תומכי לחימה שמסייעים לספורטאים הישראלים להגיע לקצה גבול היכולת. איזה דוגמה אנחנו נותנים להם? הספורטאים שלנו מבוהלים, למה צריך לגרור אותם לדבר הזה? לא אותם ולא את האיגודים. מה יהיה הצעד הבא? לאן לוקחים את הספורט הישראלי?".
"אנחנו עוסקים בספורט ותראו מה קורה מסביב. אנחנו צריכים לעשות את הדברים ביחד, לא בתחבולות ולא מאחורי הגב, זה לא יועיל לאף אחד. כדי להצליח צריך להצליח ביחד והפוליטיזציה בספורט תסכן אותנו מאוד. עשינו 71 מדליות בשלוש שנים, הראנו לכם את המגמה הנפלאה של הספורט הישראלי. לפני ברצלונה היו 2, לפני ריו אולי 20. לפני טוקיו 37 מדליות. לפני פריז 71. זה דו"ח רווח והפסד. אני קוראת לכולם את החרבות בצד ומושיטים יד גם היום ודווקא היום לשר הספורט, שיודעים שהוא אוהב ספורט אבל זה לא מספיק. צריכים לעשות את הדברים הנכונים ביחד ובכבוד הדדי באחריות ולטובת הספורט הישראלי".
האלופה הפראלימפית, מורן סמואל: "כשאני מדברת עם ילדים ובני נוער, ספורטאים, חיילים ומילואימניקים אני אומרת להם שכוח העל האנושי הוא לא לוותר, ואצל ספורטאיות וספורטאים זה עושה את ההבדל, הכוח לא לוותר ואנחנו לא יכולים לוותר עכשיו. יש מאות ספורטאים שלא יכולים לשבת פה במקומי, כי בסוף הם צריכים לקום כל בוקר ולהשתמש בכוח העל הזה, אבל מה אם הם צריכים לדאוג מה יקרה מחר? לריו התאמנתי ברבע מהמלגה שקיבלתי לפריז ואנחנו רואים התפתחות נהדרת. בואו נעבוד בשיתוף פעולה כי ספורט זה ערכים יותר מהכל, ועם הערכים האלה צריך להתקדם כי אלה הפנים של מדינת ישראל אז בואו נעשה את הדברים בשיתוף פעולה ונלך עם מה שעובד ואם יש מה לשנות נביא את זה ונדבר על זהמסביב לשולחן".