ילדים פחדו ממנו ומהמוזיקה שלו, אבל חלמו להיות כמוהו. אם גדלתם בשנות ה-90 אתם בטח מכירים את השם הזה. אני מצטער על זה שאני גורם לכם להרגיש זקנים, אבל מארק קאלוואי הידוע יותר כאנדרטייקר, תאמינו או לא, כבר בן 60.
אי שם בתחילת שנות ה90, ליתר דיוק ה-19 לנובמבר 1990, בחור אלמוני ערך בכורה בארגון שהיה ידוע באותם ימים כ-WWF. מאותו הרגע החיים של רובנו, אוהדי ההיאבקות, השתנו. כי כשהתחלת להתבגר וראית את אנדרטייקר, כל מה שיכולת להסתכל עליו זה הגודל של האיש. היום הוא חוגג 60 וכל מה שאתם רואים מה-WWE היום זה הרבה בגללו, אם לא רק בגללו. היו מתאבקים טובים יותר כנראה בזירה, לבטח אנשים שיכלו להחזיק את המיקרופון יותר טוב, אבל לא היה מישהו שכל כך היפנט כשנכנס לזירה, שהיה בזירה ושסיים את הקרב.
אני לא הולך להלאות אתכם פה בפרטי טריוויה על הקריירה של האיש הענק הזה. אבל נתחיל במספר, ליתר דיוק בשני מספרים.
7 - זה מספר האליפויות שאנדרטייקר זכה בהם בקריירה. זה לא הרבה כמו שמצפים מכוכב גדול כמוהו, אבל זה מראה בדיוק למה הוא כל כך גדול. הוא לא צריך את החגורה כדי להיות הכוכב, והוא הוכיח את זה במשך שנים.
2:25 - זה מאזן הקרבות של הקברן ברסלמניה. מהרסלמניה הראשונה ועד האחרונה הוא לקח את הקרבות על הכתפיים הרחבות שלו.
מגונזלס הענק ועד טריפל אייץ' ושון מייקלס - כל קרב כמעט שהאנדרטייקר עשה, היה בו רגע אחד גדול לפחות ומשהו אחד שנתן למעריצים את התמורה לכסף שהם השקיעו. בתור ילד קטן אני זוכר את עצמי יושב מול הקרב שלו מול יוקוזונה ברויאל ראמבל 94 וכשהאנדרטייקר "עולה השמיימה", אני בטוח שהולכים לקחת גם אותי מרוב פחד.
היו גם רגעים פחות טובים לטייקר, הרבה אנשים חושבים שהתקופה שלו כ-American badass וגימיק האופנוען הייתה תקופה פחות טובה, אבל אפילו אז גילינו בו צדדים מעניינים ושם הוא גם היה הרבה יותר טוב על המיקרופון. ריק פלייר העיד פעם שהוא נתן לו ביטחון אחרי שחזר ל-WWE וחשש מהחזרה שלו. אנדרטייקר ביקש לעבוד איתו ברסלמניה 18 והשאר היסטוריה. זה זכור כאחד הקרבות היותר טובים של פלייר בקדנציה השנייה שלו בארגון.
נכון שלא כל קרב שלו היה טוב, אבל את מה שהוא יצר בכניסה שלו לזירה, אלו רגעים שאי אפשר להסביר את המיתיות שלהם, תרתי משמע. אי אפשר להתעלם מדה רוק, האלק הוגן, סטוק קולד, ג'ון סינה ועוד אגדות היאבקות רבות, אבל כשרצית למכור כרטיסים, היה שם אחד שתמיד היה ברור שיהיה שם - וזה האנדרטייקר. אז שימו לכם את הקרבות הגדולים שלו, או את המוזיקה המפחידה שנכנס איתה לזירה, וכנסו לעולם נוסטלגי ונפלא.