הסיבוב ה-3 בליגת אתנה ווינר לנשים בכדורסל יצא לדרך ביום חמישי האחרון בקול תרועה רמה. אחת הקבוצות שפתחה אותו במצב רוח לא רע בכלל היא א.ס רמה"ש, שהשלימה סיבוב 2 מצוין מבחינתה במקום ב-4 בטבלה, כשהיא מציגה מאזן זהה לזה של בנות הרצליה ומכבי אשדוד שבמקומות ה-2 וה-3.
אחד האחראים לשיפור הניכר ביכולת של רמת השרון הוא העומד על הקווים, עדני דגן (53), שועל אימון ותיק במחוזות ליגת כדורסל הנשים בישראל, ומי שבאמתחתו לא פחות מ-5 צלחות אליפות ו-7 גביעי מדינה עם קבוצות שונות. דגן הגיע במהלך העונה שעברה לרמה"ש במטרה לנסות ולהחזיר עטרה ליושנה עבור אחת הקבוצות המעוטרות ביותר בכדורסל הנשים הישראלי, ולקבע בחזרה את מעמדה בצמרת. עד עתה הוא ללא ספק עומד במשימה, מה שזיכה אותו גם בתואר מאמן הסיבוב ה-2 של הליגה.
עדני, איך היית מסכם את הסיבוב ה-2 עבור כדורסל רמה"ש?
"סיכומים בדרך כלל עושים בסוף העונה, אבל אני חושב שאם מסתכלים על הדרך שלנו העונה, אפשר לראות קבוצה שנבנית ועוברת תהליך. כשבנינו העונה את הקבוצה, המטרה שעמדה לנגד עינינו הייתה ליצור תלכיד שבו השלם יהיה גדול מסך חלקיו. היה לי ברור שזה לא דבר שלוקח יום או יומיים. התחלנו פחות טוב את הליגה, ואנחנו עדיין סובלים מעליות וירידות, אבל בפרספקטיבה רחבה אני חושב שאנחנו במקום טוב. עכשיו מתחיל המאני טיים עם הסיבוב ה-3 וקרבות המיקום לקראת הפליייאוף. זה הזמן שלנו להוכיח את מגמת השיפור שלנו ולהתקדם עוד שלב קדימה".
יודע שהקבוצה עדיין בבנייה. דגן (עודד קרני)
אתם הקבוצה היחידה שניצחה העונה את מוליכת הטבלה, רמת חן/בליך. מה זה מעיד עליכם?
"זה היה ניצחון חשוב על קבוצה מצוינת, שכנראה גם תישאר ראשונה עד הפלייאוף, אבל זה היה רק משחק ליגה אחד. אנחנו שואפים לסיים את העונה כמה שיותר מאוחר, וזה אומר שנצטרך לנצח קבוצות ברמה של רמת חן, אשדוד והרצליה. רק הזמן יגיד אם אנחנו באמת מסוגלים לאיים על תואר ולעשות משהו מפתיע כבר העונה. מה שבטוח, אם נשיג את הצלחת, לא אכעס".
רבים מגדירים את הצירוף של אמה קאנון בתור "גניבת השנה", גם אתה מרגיש ככה?
"אין ספק שפגענו עם הזרות, וזה משהו שמאוד משמח אותי. את קאנון ראינו בצוות המקצועי משחקת בגרמניה. היו לנו לבטים לגביה, אבל בסוף החלטנו ללכת על המהלך הזה. גם לורין מינסי ואן מארי ארמסטרונג, שממשיכה בקבוצה שנה שנייה עושות עבודה נהדרת. בכלל, אני חושב שיש איזון אצלנו בין זרות איכותיות, ישראליות עם ניסיון בליגה הזו ו-4 שחקניות צעירות שאנחנו מנסים לשלב אותם כמה שיותר, למרות שזה לא פשוט".
ספר לנו משהו שלא יודעים עליך.
"אני מלא באמונות טפלות, אבל הדבר שהכי מרגיע אותי, בעיקר אחרי הפסדים, הוא לקחת לסיבוב את הכלבה שלי קאיה, כלבת פיטבול עדינה ונחמדה. כשאני מטייל איתה, אני יכול לשפוך את הלב ולא לספוג שום ביקורת או פרשנות. היא פשוט הולכת ומקשיבה לי. כולם יודעים שזהו המפלט שלי לאחר הפסדים או בתקופות פחות נעימות עבורי".